1

המבקשת:                           בעצמה, ובסיועה של אמה, הגב' דניס כהן

1.            לפניי בקשת ארכה להגיש הודעת ערעור, וכן הודעת ערעור, על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים מיום 11.8.2015 שבו נדחה ערעורה של המבקשת על גזר דינה שניתן בבית הדין הצבאי המחוזי ביום 25.5.2015.

2.            המבקשת, חיילת בשירות חובה, הורשעה על פי הודאתה בעבירה של שימוש בסם מסוכן, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973. זאת עקב שימוש בסם מסוג קנאביס בשתי הזדמנויות שונות בנסיבות אזרחיות. במסגרת הסדר טיעון – שבו יוצגה על ידי הסנגוריה הצבאית – נגזרו על המבקשת 16 ימי מאסר לריצוי בפועל, 60 ימי מאסר על תנאי ביחס לעבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, ועוד 30 ימי מאסר על תנאי ביחס לעבירה שעניינה סירוב להיבדק בדבר שימוש בסמים מסוכנים. בנוסף המבקשת הורדה לדרגת טוראי.

2

3.            המבקשת פנתה לסנגוריה הצבאית כדי שזו תגיש ערעור מטעמה, ואולם הסנגוריה סירבה להגיש ערעור. משכך, ערערה המבקשת בעצמה, תוך שאמה מסייעת לה בייצוג. בערעור עתרה המבקשת לביטול כתב האישום בעניינה, ולחילופין להקלה בעונש. ביום 11.8.2015 בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור. ביום 10.9.2015 הגישה המבקשת לבית הדין הצבאי לערעורים בקשה לתיקונים בפסק הדין מיום 11.8.2015. בקשה זו נדחתה.

מכאן בקשת הארכה והודעת הערעור שלפניי.

4.            המבקשת צירפה לבקשת הארכה הודעת ערעור, זאת על אף שטרם הגישה בקשת רשות לערער – וממילא טרם קבלה רשות לכך. בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שהמבקשת אינה מיוצגת, החלטתי לראות את הודעת הערעור כבקשת רשות לערער. ואולם, זה אינו הליקוי הטכני היחיד בתיק שלפניי. לפי סעיף 440ט(ג) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, התקופה להגשת בקשת רשות לערער על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמשה עשר ימים נוספים מיום מתן הרשות לערער. לפי סעיף 440ט(ד) לחוק השיפוטי הצבאי, נשיא בית המשפט העליון רשאי לדון בבקשה לרשות לערער הגם שהוגשה באיחור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך. בענייננו, הבקשה הוגשה רק ביום 19.11.2015, בעוד שפסק הדין ניתן כבר ביום 11.8.2015. המבקשת נימקה את בקשת הארכה בסיבות רפואיות – ובפרט במצבה הרפואי של אמה, המסייעת לה בייצוג בהליכים. מאחר שהגעתי למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות לגופה, ממילא גם איני רואה צורך לדון בבקשת הארכה.

3

5.            סעיף 440ט(ב) לחוק השיפוט הצבאי קובע כי בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים "לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש". בית משפט זה הבהיר זה מכבר כי השיקולים המנחים את הדיון בבקשות לפי סעיף 440ט לחוק השיפוט הצבאי, דומים לשיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לדון בבקשות רשות ערעור לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כפי שנקבעו ב-ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982) (ראו: רע"פ 1331/14 אבו נ' התביעה הצבאית הראשית (7.3.2014)). רשות ערעור בגלגול שלישי תינתן, אם כן, רק באותם מקרים שמעוררים שאלה משפטית או ציבורית רחבה, החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת. אכן, "הבחינה איננה אם נפלה טעות בפסק הדין, לטובת צד זה או אחר, אלא האם נפלה בו טעות המחייבת תיקון הדין בשיטה כולה" (רע"פ 1275/06 התובע הצבאי הראשי נ' קוזין (22.2.2006)).

בענייננו טענה המבקשת כי שגה בית הדין הצבאי לערעורים בכך שלא בחן באופן ממצה את טענותיה: לעניין אפליה פסולה מצד התביעה בין המבקשת לבין מעורבת נוספת שנחקרה יחד עמה; ולעניין מצבה הנפשי העדכני של המבקשת. טענות המבקשת הן ערעוריות במובהק, ואינן מעלות כל סוגיה עקרונית. גם לא מצאתי בהן ראיות לעיוות דין מהותי, בפרט משהעונש שנגזר על המבקשת ניתן לפי הסדר טיעון. הבקשה, אם כן, אינה עומדת בקריטריונים המצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

6.            סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית, בלא שנדרשה תגובת המשיבה.

ניתנה היום, ‏י"ב בכסלו התשע"ו (‏24.11.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15078930_C01.doc  דז