החלטה

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (מ"ת14280-04-17, כב' השופט א' הימן).במסגרת בקשה להסרת המגבלות שנקבעובתנאי שחרורה של המבקשת, הוגשה על ידה גם בקשה לתיקון פרוטוקול. בקשה זו נשענה על הקלטת דיון באולם בית המשפט על ידי צד ג', ללא ידיעתו או אישורו של בית המשפט. בהחלטה נשוא הבקשה הורה בית המשפט כי משום הצורך לדון בבקשה לתיקון פרוטוקול,על צד ג' שהקליט את הדיון להגיש תצהיר ערוך כדין על פי חוק ובו יפורטו נסיבות ההקלטה, המניע להקליט הדיון, וכן להצהיר על שלבי המעבר בין ההקלטה עד הגשתה לידי המבקשת. כן נדרש להגיש תמליל הקלטה. עוד צוין, שככל שלא יוגש תצהירכאמור, לא תינתן החלטה בבקשה לבטל את תנאי השחרור אלא אם תבקש המבקשת לבטל הבקשה לשינויפרוטוקול. מכאן הערר.

2. לאחר עיון בבקשה ושמיעת הצדדים, להלן החלטתי. אכן, חוק בתי המשפט אינו מורה בלשון מפורשת על איסור הקלטת דיון.אולם, העניין נידון בבג"ץ 305/89 ניר נגד בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה. שם נקבע כי צד כמוהו כצופה, אינו יכול להקליט את הדיון ללא אישורו וידיעתו של בית משפט.בדיון בפניי הודיעה המבקשת כי אינה יודעת מי המקליט אך בכל מקרה אין היא חפצה לגלות את זהותו ואין לה שליטה עליו באופן שתוכל לחייב אותואו לדרוש ממנו הגשת תצהיר כנדרש.