בש"פ 2734/19 – פלוני נ' מדינת ישראל
|
לפני: |
כבוד השופט ג' קרא |
|
המבקש: |
פלוני |
|
|
נ ג ד |
|
המשיבה: |
מדינת ישראל |
|
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עמ"ת 24900-04-19 מיום 11.4.2019 שניתן על ידי כב' השופט ר' יעקובי |
|
בשם המבקש: |
עו"ד שלומי הכהן |
בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' יעקובי) בעמ"ת 24900-04-19 מיום 11.4.2019, בגדרה התקבל ערר המשיבה על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' צימרמן) במ"ת 13071-03-19 מיום 10.4.2019.
1. נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפה סתם של בן-זוג, לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); הפרת צו בימ"ש שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק; והפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק.
יחד עם כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
2. בעת הדיון בבקשה, קבע בית משפט השלום כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המבקש והורה על עריכת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן. שירות המבחן ציין כי "לאור העובדה כי [המבקש - ג'.ק.] הביע התנגדות לשילוב בקהילה, ולאור הערכתנו כי חלופת מעצר אחרת לא תוכל לצמצם הסיכון עבורו, לא נבוא בהמלצה לשחררו בשלב זה." בהמשך לכך, הורה בית משפט השלום על עריכת תסקיר משלים מטעם שירות המבחן בו תבחן אפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני ותבחן אפשרות של טיפול בקהילה אף במסגרת המעצר בפיקוח אלקטרוני. בתסקיר המשלים קבע שירות המבחן כי "לאור כל האמור, ביניהם, חוסר יכולתו של האח להגיע לשרותינו וחוסר יכולתנו להעריך ולבחון אותו ואת ביתו כחלופת מעצר, התרשמותנו כי האם לא תוכל להוות עבור [המבקש - ג'.ק.] דמות סמכותית מצמצמת סיכון וכן לאור הבנתו כי לא יוכלו לשהות בבית האח לתקופה העולה על חודש, נחזור על המלצתנו מתסקיר המעצר, בה לא נוכל להמליץ על שחרורו של [המבקש - ג'.ק.] למעצר בית".
3. לאחר קבלת התסקיר המשלים, הורה בית משפט השלום על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני בעיר בית שאן תחת השגחתם של אחיו ואמו. בית המשפט קבע כי מקום הפיקוח האלקטרוני המוצע הינו במרחק רב ממקום ביצוע העבירות המיוחסות למבקש וכי יש בכך כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת ממנו. כמו כן, קבע בית המשפט כי אף אם הפיקוח האנושי איננו מיטבי, הפיקוח האלקטרוני יכול לאזן זאת. לאור אלו, הורה על מעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני בכפוף לתנאים הבאים: ערבות צד ג' בסך של 10,000 ש"ח; ערבות עצמית על סך של 15,000 ש"ח והפקדה בסך של 10,000 ש"ח; צו עיכוב יציאה מהארץ; איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המתלוננת.
המשיבה לא השלימה עם ההחלטה והגישה ערר לבית המשפט המחוזי.
4. בקבלתו את הערר, קבע בית המשפט המחוזי כי "במכלול הנתונים, אין הצדקה לסטות במקרה זה מהמלצה של שירות המבחן שלא לאפשר מעצר בפקא"ל. זאת במיוחד בהינתן מה שצוין לגבי [המבקש - ג'.ק.], מה שצוין לגבי המפקחים ועוד." על כן, הורה על מעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח, עד תום ההליכים המשפטיים.
מכאן הבקשה שלפניי.
5. המבקש טוען כי שגה בית המשפט המחוזי כשהתערב בהחלטת בית משפט השלום והורה על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מאחורי סורג ובריח. המבקש טוען כי בנסיבות העניין - חומרת המעשים המיוחסים לו, העדר עבר פלילי, עוצמת הפרת מעצר הבית בו היה נתון - יש להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני חלף המעצר מאחורי סורג ובריח עליו הורה בית המשפט המחוזי. כמו כן, מציין המבקש כי חלופת המעצר שהוצעה, בבית שאן, רחוקה מרחק גיאוגרפי רב ממקום ביצוע העבירות המיוחסות לו.
6. לאחר שעיינתי בבקשה, אני סבור כי דינה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
7. כידוע, הרשות לערור על החלטה בנושא מעצר שמורה למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, החורגת מעניינם של הצדדים להליך; או למקרים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כגון מניעת עוול קשה, פגיעה שאינה מידתית בזכויות הנאשם, או שגגה ברורה בהחלטת המעצר (בש"פ 5721/12 סאלח בביקר נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (14.8.2012); בש"פ 4253/17 דבש נ' מדינת ישראל, בפסקה 11 (18.6.2017)). הבקשה שלפניי תחומה לעניינו הפרטני של המבקש בלבד, ואינה מעלה כל נסיבות חריגות המצדיקות היעתרות לבקשה ב"גלגול שלישי". על כן, דינה להידחות.
8. למעלה מן הצורך, אעיר כי, כידוע, בית המשפט אינו כבול להמלצת שירות המבחן, אך ככלל, כדי לסטות מהמלצה שלילית של שירות המבחן נדרשים נימוקים כבדי משקל המצדיקים זאת (בש"פ 9589/17 מדינת ישראל נ' נאסר אבראהים, בפסקה 13 (11.12.2017)). בענייננו, קבע בית המשפט המחוזי כי בנסיבות המקרה אין הצדקה לסטות מהמלצת שירות המבחן, בהינתן התרשמות שירות המבחן מהמשיב ומהמפקחים. לאחר בחינת הדברים, לא מצאתי טעם להתערב בקביעה זו.
לא למותר לציין כי כתב האישום מייחס למבקש הפרת צו הרחקה שניתן בבית משפט לענייני משפחה, וכמו כן, לאחר שהתקיים דיון בבית משפט השלום, הפר המבקש גם את ההוראה החוקית שניתנה באותו דיון. המבקש, הראה אפוא, בהתנהגותו, כי אינו ראוי לאמונו של בית המשפט.
9. בשולי הדברים יש לשים לב כי בית המשפט המחוזי לא סתם את הגולל על עניינו של המבקש וקבע כי "אכן, רצוי למשיב להשתלב בטיפול הכוללני ששירות המבחן ממליץ עליו. כמו כן, יתכן שמצב דברים שונה מזה הנוכחי עשוי להוביל לעמדה שונה של שירות המבחן ולאפשרות של מעצר בפקא"ל או דבר מה אחר."
10. סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ה בניסן התשע"ט (30.4.2019).
|
|
|
ש ו פ ט |
_________________________
19027340_Q01.docxסח




