החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור פסלות על החלטת בית משפט השלום ברחובות מיום 26.2.2017 בת"פ 28280-06-14 (כב' הנשיאה ע' רון) שלא לפסול עצמו מלישב בדין. בקשת הארכה הוגשה ביום 6.3.2017, בצירוף ערעור הפסלות גופו.

דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

מדובר אמנם באיחור של יום אחד בלבד מעבר למועד הקבוע בדין להגשת הערעור (סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). ואולם, אל מול משכו הקצר של האיחור יש להביא בחשבון את סד הזמנים הדחוק אותו קובע הדין להגשת ערעור פסלות בהליך פלילי (5 ימים), כמו גם את החשיבות המיוחדת הנודעת לעמידה בסד זמנים זה (למשל, בש"פ 8303/13 בן מיור נ' מדינת ישראל, פיסקה 9 (9.1.2014); ראו גם, י' מרזל, דיני פסלות שופט 332 (התשס"ו-2006)).

לכך מצטרפים שני שיקולים המטים את הכף לעבר דחייתה של בקשת הארכה: ראשית, לא ניתן הסבר כלשהו לאיחור, ולוּ הסבר דחוק. למעשה, בקשת הארכה נכתבה בכתב יד על גבי כתב הערעור גופו, וכל שצוין בה הוא כדלקמן: "אני מבקש להאריך מועד בבקשת הפסלות ביום אחד". שנית, עיון בהחלטת הפסלות ובכתב הערעור מעלה כי סיכוייו הלכאוריים של הערעור נמוכים. לא למותר לציין בהקשר זה, כי המבקש הגיש מספר בקשות פסלות קודמות ביחס לאותו מותב, וכי שני ערעורי פסלות אותם הגיש על החלטות קודמות של אותו מותב, נדחו (ע"א 2138/15 וע"א 5450/16).

הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא.