בע"מ 31086-03-25

1. בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 11.3.2025, ברמ"ש 18464-03-25 (השופט נ' סילמן), שעל-פיו נדחתה בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, מיום 27.2.2025, בת"ע 44545-03-24 (השופטת ה' גורביץ עובדיה), להורות על פירוק שיתוף במקרקעין.

2. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, ובהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שחלה על ההליך שלפנַי מכוחה של תקנה 44 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור - להידחות; זאת, מבלי צורך להידרש לתגובה מאת המשיבים. רובן ככולן של טענות המבקש הן 'ערעוריות' במהותן ובתוכנן, הן נדונו ונדחו על-ידי בית המשפט המחוזי, והן תחומות לדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי; גם חשש לעיוות דין אין כאן. אין הצדקה ל'גלגול שלישי'.

3. הטענה בדבר העדר סמכות עניינית לבית המשפט לענייני משפחה, להורות על פירוק שיתוף במקרקעין - דינה להידחות גם היא. כידוע, בעבר משלה בכיפה הגישה שלפיה ניתן להעלות טענת חוסר סמכות עניינית בכל שלב משלבי הדיון. אולם, עם השנים, בפסיקתו של בית משפט זה הלכה והתחזקה המגמה שלפיה גם טענות בדבר חוסר סמכות עניינית יש להעלות בשלב מוקדם בהליך, בטרם מתן הכרעה לגופו של עניין (רע"א 35964-01-25 פלוני נ' פלוני, פסקאות 20-19 והאסמכתאות שם (12.3.2025)). מגמה זו, נשענת על שיקולי יעילות וחסכון ומשאבים, חובת תום הלב ומניעת שימוש לרעה בהליכי משפט (בג"ץ 7829/15 ועד עדת הבבלים בירושלים נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 22 (29.5.2019)). לא אחת נקבע, כי אין להידרש לטענה בדבר חוסר סמכות עניינית אשר הועלתה באיחור. די בשיהוי בהעלאת הטענה כדי לדחותה אף מבלי לבחון אותה לגופה (רע"א 4146/23 פלסיו נכסים בע"מ נ' פדלון לבניין והשקעות בע"מ, פסקה 18 והאסמכתאות שם (13.6.2024)).

4. אין מקום אפוא לשעות לטענות המבקש, בדבר חוסר סמכות עניינית. טענת חוסר הסמכות העניינית הועלתה לראשונה על ידי המבקש אך בשלב הערעור לבית המשפט המחוזי, לאחר קבלת הכרעה שאינה לרוחו. המבקש 'חי בשלום' עם סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, כל עוד קיווה כי התוצאה תשרת את עניינו. רק לאחר שתוחלתו נכזבה ראה להעלות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית. התנהלות זו - חסרת תום לב דיוני, ואף עשויה לעלות כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. די בכך כדי לדחות את הטענה האמורה.

5. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת.

  משלא נתבקשה תשובה, לא אעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"ה (22 אפריל 2025).