בע"מ 22936-04-25

1.  לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגנית הנשיאה ו' פלאוט והשופטים צ' ויצמן ו-צ' גרדשטיין פפקין) בעמ"ש 21763-01-24 מיום 5.2.2025, שבגדרו נדחה ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (השופטת מ' ברגר בלום) בתלה"מ 22354-01-22 מיום 25.10.2023.

2.  המבקש והמשיבה נִשאו בשנת 2017, וחתמו על הסכם ממון טרם נישואיהם. ביום 22.4.2021 הוסיפו הצדדים סעיף להסכם הממון, שבו נכתב כדלקמן:

"9.1 בני הזוג מאשרים כי הגב' שרה חניתה [אִמה של המשיבה - י"ו] להלן אם האישה נתנה הלוואה לטובת שני בני הזוג על סך 250,000 ₪ במילים (מאתיים וחמישים אלף ₪) [...]

[...]

9.2 היה וחו"ח ייפרדו בני הזוג או אז יוחזרו כספי ההלוואה וזאת מתוך כספי התמורה ממכירת הדירה ככל והאישה תבקש להותיר את הדירה ברשותה או אז מכספי הלוואה שתיקח האישה ו/או בכל דרך אחרת שתבחר האישה".

3.  בשנת 2022 התגרשו הצדדים, והמשיבה הגישה נגד המבקש תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה, ובמסגרתה ביקשה להורות למבקש להשיב לאִמה מחצית מסכום ההלוואה הנ"ל. בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקש, שלפיה הסכום הנ"ל הוענק לבני הזוג במתנה; וקבע כי מדובר בהלוואה, וכי על המבקש להשיב את מחצית הסכום. הודגש, כי עדותה של אֵם המשיבה, שלפיה מדובר היה בהלוואה, הייתה קוהרנטית, אמינה ומהימנה; כי גם גרסת המשיבה, כי מדובר בהלוואה, אמינה; וכי גרסת המבקש, שלפיה מדובר במתנה "איננה עומדת במבחן ההיגיון ואיננה מתיישבת עם יתר הראיות בתיק".

4.  ערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018.

5.  מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה טוען המבקש - שאינו מיוצג - כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בפרשנות ההסכם, כאשר קבע כי מדובר בהלוואה שעל המבקש להחזיר מחצית מסכומה. עוד נטען, בין היתר, כי דחיית בקשתו תגרום לעיוות דין כלפיו.

6.  לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

7.  כלל הוא, כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל רק במקרים חריגים, אשר מעוררים שאלה משפטית עקרונית, או על מנת למנוע עיוות דין (ראו, מני רבים: בע"מ 28448-01-25 פלונית נ' פלוני, פס' 3 (26.5.2025); בע"מ 7260-05-25 פלונית נ' המחלקה לשירותים חברתיים - עו"ס נוער, פס' 13 (26.5.2025)).

הבקשה דנן אינה נמנית עם אותם מקרים חריגים, באשר היא נטועה עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ואינה מעוררת כל סוגיה עקרונית. עיקר טענתו של המבקש מופנית כנגד הפרשנות שהעניק בית המשפט לענייני משפחה להסכם. אלא שכמפורט לעיל, הקביעות בנושא נשענו על ממצאי עובדה ומהימנות מובהקים, אשר כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם, לא כל שכן ב"גלגול שלישי" (ראו, מני רבים: בע"מ 7933/23 פלוני נ' פלונית (20.11.2023)). בנסיבות אלו, אף איני סבורה כי מתעורר בענייננו חשש לעיוות דין.

8.  אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"ה (05 יוני 2025).