4. בבסיסה של הבקשה, בקשה להעמיד לעיון רשימת חומרי חקירה מלאה באופן שתכלול פירוט תמציתי של תוכנם ופרטים מזהים, וכן תכלול גם תוכנית רמזורים של כביש 44 וכביש 44 צומת רמלוד מזרח, לרבות זמני החלפה בין אורות ברמזור ובפרט הופעת אור ירוק המהבהב באם התקיים. בנוסף, התבקשו דו"חות בדיקת תקינות מערכת הרמזורים.

טיעוני ב"כ הצדדים

טיעוני ב"כ המבקש

1. על פי הנחיות לתכנון רמזורים מאת משרד התחבורה-המפקח על התעבורה (להלן: "ההנחיות"), בכבישים בהם המהירות המותרת היא מעל 60 קמ"ש, קיימת החובה להפעיל אור ירוק מהבהב, כהתרעה מוקדמת לפני שינוי האור ברמזור (סעיף 6.5 להנחיות א-ד).

2. במקום האכיפה אין אור ירוק מהבהב בניגוד להנחיות מב/1, וכי תוכנית הרמזורים במקום בו התבצעה לכאורה העבירה הנטענת אינה עומדת בדרישות המחייבות, שכן בהעדר אור ירוק מהבהב כנדרש בכביש בו המהירות היא מעל 60 קמ"ש, יש כדי לפגוע בזכותו של המבקש להתראה מספקת ולהתאים את מהירות נסיעתו בעת השינוי ברמזור מירוק לאדום.

3. רשימת חומרי החקירה הינה רלוונטית, הכרחית וקריטית לצורך ניהול הגנתו של המבקש וקיומו של הליך הוגן, וכי החומרים הנוספים המבוקשים נדרשים לצורך בחינת תקינות המצלמה נשוא כתב האישום בתיק זה.

4. ב"כ המבקש הפנה לבש"פ 10032/06 אזולאי נ' מדינת ישראל (מיום 21.12.2006), שם עמדה כב' השופטת בדימוס אסתר חיות על זכותו של הנאשם לעיין בחומרי החקירה כהוראת סעיף 74(א) לחסד"פ, כ"אחד האמצעים שהעמיד המחוקק לרשות הנאשם על מנת להבטיח את זכות היסוד העומדת לו למשפט הוגן..., חוק סדר הדין הפלילי אינו מגדיר את המונח "חומר חקירה" ובפסיקתו של בית משפט זה ניתנה לו פרשנות רחבה שנועדה להגשים באופן מיטבי את התכלית שביסוד זכות העיון".

5. ידוע לבית המשפט שבכל תיק של תאונת דרכים שנגרמה עקב אי ציות לרמזור אדום, יש תכנית רמזורים שמופיעה בחומר החקירה, ולא ברור מדוע כאן אין היא מהווה חומר חקירה.

טיעוני ב"כ המשיבה

1. המשיבה/המאשימה (להלן: "המשיבה") הגישה תגובה לבקשה ביום 30.12.2024, אליה צורפה רשימת חומרי החקירה אותה ביקש המבקש. יחד עם זאת, התנגדה המשיבה לבקשתו להציג את תכנית הרמזורים והדו"חות, בטענה כי מדובר בחומר שאינו מצוי בידי המשיבה ועל כן על המבקש להגיש בקשה מתאימה לפי סעיף 108 לחסד"פ לגורמים הרלוונטיים המחזיקים בחומרים אלה, זאת בפני השופט הדן בתיק העיקרי.

2. המשיבה נימקה את התנגדותה בכך שאין בחומרים אלה כדי לסייע להגנת הנאשם, כאשר העבירה לכאורה מתועדת באמצעות מצלמה ואין חולק שהרכב צולם ב-2 תמונות המעידות על כניסה לצומת ומעבר על פס העצירה כשהאור בכיוון נסיעתו אדום, וכן תמונה נוספת ביציאה מהצומת כשהאור ברמזור אדום.

3. המשיבה הפנתה המבקש לבדוק טענתו בדבר הדרך, קרי, באם מדובר בדרך עירונית, שכן על פי הדו"ח מדובר בכביש 4, צומת רמלה-לוד ממזרח, מקום בו המהירות המירבית המותרת הינה 90 קמ"ש, כך שלא מדובר בדרך עירונית.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית הראויה

1. סעיף 74(א) (1) לחסד"פ קובע כי:

"(א) (1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, "רשימת כל החומר" - לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;".

2. סעיף 108 לחסד"פ קובע כי:

"בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו".

3. באותו עניין, עומד למבקש גם המסלול להגשת עתירה על פי חוק חופש המידע תשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק חופש המידע"), כאשר סעיף 1 לחוק חופש המידע קובע כי:

"לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות חוק זה".

לעניין זה נקבע בעע"מ 2668/15 מדינת ישראל - משרד המשפטים נ' פרופ' הלל וייס [פורסם בנבו] (18.11.2015) כי:

"איננו סבורים, ובכך אנו משלימים את ההכרעות בפרשות סגל וג'ולאני, כי יש מקום ל"כרכור" בין בתי המשפט ולעירוב תחומין, וגם לעיכובו של ההליך הפלילי בשל "חישוב המסלול מחדש" במישור המינהלי, דבר שעליו התריע בית משפט זה בעניין סגל (ראו פסקה 4 לחוות דעתו של השופט (כתוארו אז) גרוניס שם). המסלול הפלילי אחד ואחוד הוא, ודרכו צריך וניתן להגיע לכל חומר שבית המשפט סבור כי יעשה צדק עם הצדדים ובמיוחד עם הנאשם, ולכבד את מלוא זכויותיו, גם לגבי חומרים רלבנטיים שאינם נופלים לתוך הקטגוריה של חומר חקירה לפי סעיף 74. יש לשמור על נקיונו ושלמותו של המסלול הפלילי, שהמחוקק עיצב בקפידה לשם עשיית הצדק. אין בכך כדי למנוע מנאשם, ככל אדם אחר, לפנות בבקשה ואחר כך בעתירה לפי חוק חופש המידע, אך מעמדו ככל אדם, ואין לו כנאשם "זכויות יתר" לפי חוק חופש המידע. מקום מיצוי זכויותיו בהליך הפלילי הוא ההליך הפלילי" (ההדגשה שלי ר.ו.).

לאור האמור לעיל, כדי למנוע התמשכות ההליכים ולשמר את זכותו של הנאשם העומדת לו כנאשם בהליך הפלילי, אין יהיה זה נכון להפנות את הנאשם לעתירה לפי חוק חופש המידע.

4. אשר על כן, אתייחס להבחנה בין סעיף 74 לחסד"פ ובין סעיף 108 לחסד"פ על מנת לקבוע מהי המסגרת הנורמטיבית הראויה לבקשה זו.

בבש"פ 9305/08 פלוני נ' בית ספר אל מאמוניה לבנות [פורסם בנבו] (3.12.2008) עמדה כב' השופטת ע. ארבל על ההבדלים בין סעיף 74 לחסד"פ ובין סעיף 108 לחסד"פ:

"סעיף 74 לחסד"פ מטרתו לשמור על זכותו של נאשם לעיין בחומר חקירה. זכות זו קמה רק לאחר הגשת כתב האישום (ראו בג"ץ 47/91 ניימן נ' פרקליטות המדינה, פ"ד מה(2) 872 (1991); בג"ץ 4388/08 שמואל נ' היועץ המשפטי לממשלה ([פורסם בנבו], 11.6.08). הסעיף מחייב את התביעה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בבחינת "חומר חקירה". משמעות המונח "חומר חקירה" נידונה רבות בפסיקתו של בית משפט זה ולא נקבעה הגדרה ממצה למונח. עם זאת נקבע כי ככלל חומר חקירה הוא חומר רלוונטי לאישום הפלילי שנאסף על-ידי המשטרה במהלך החקירה (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 376, 382 (2000) (להלן: עניין מסארווה)) יש להדגיש כי "חומר חקירה" על-פי סעיף 74 "אינו כולל רק חומר המצוי פיזית בידי רשויות החקירה והתביעה, אלא עשוי לכלול גם חומר המצוי בשליטתם של גורמים אלה במובן הרחב או חומר שצריך על-פי טיבו להימצא בידיהם" (בג"ץ 9264/04, פסקה 9 לפסק הדין)" (ההדגשה שלי ר.ו.).

"סעיף 108 לחסד"פ נועד לאפשר השגת חומר שאינו מצוי ברשות המשטרה או בשליטתה כיוון שאינו חלק מ"חומר החקירה", כמשמעו בסעיף 74 לחסד"פ. הסעיף מסמיך את בית המשפט להורות על הזמנת עד כדי שיביא את החומר המצוי בידיו (עניין מסארווה, בעמ' 382)".

עוד נאמר בעניין זה בבש"פ 6521/09 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.9.2009) לגבי סעיף 74 לחסד"פ כי:

"נראה כי סעיף 74 לחסד"פ יחול, בהתאם להלכת בג"ץ 9264/04, על חומר שנוגע לליבת העניין הנידון באישום. חומר שכזה אמור להימצא בידי התביעה, ולפיכך אף אם הוא לא נמצא תוגש הבקשה לעיון בחומר בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ" (ההדגשה שלי ר.ו.).

אין מחלוקת כי החומר המבוקש אינו נמצא בידי המשיבה, יחד עם זאת, מדובר בחומר המצוי בשליטתה של המשיבה, הנוגע ישירות בליבת העניין והעשוי לשמש כראייה בניהול הוכחות בתיק העיקרי ועל כן נכון יהיה שהשופט הדן בתיק העיקרי לא ייחשף אליו בשלב זה. יוער בנוסף, כי אין מדובר בחומר חסוי, שאף אותו ניתן לקבל דרך סעיף 74 לחסד"פ.

5. מן המקובץ, הנני קובעת כי אכן מדובר בחומר חקירה החייב במסירה על ידי המשיבה, וכי המסגרת הנורמטיבית לדון בבקשה זו הינה סעיף 74 לחסד"פ.

המבחנים הנדרשים לבקשה

1. השאלה העיקרית עליה יש לענות טרם קבלת בקשה מסוג זה, הינה שאלת מבחן הרלוונטיות של החומר המבוקש להגנת הנאשם.

2. על המבקש לעמוד במבחן הרלוונטיות של החומר לאישום, ולהמציא יסוד להשערה ולתקווה כי החומר אכן ישפיע על בירור האישום נגדו.

3. המבקש בעניינו פירט כיצד החומרים המבוקשים יסייעו להגנתו, ומה הרלוונטיות שלהם לאישום, וכן הגיש אסמכתאות התומכות בטענתו ואף מהוות אינדיקציה לכך שמדובר בחומר חקירה שהינו בשליטת המשיבה וקשור באופן ישיר לליבת העניין ולעבירה נשוא כתב האישום במקרה דנן.

סוף דבר

לאור האמור לעיל, ולאחר עיון בבקשה ובתגובה ולאחר ששמעתי את ב"כ הצדדים, הנני מסיקה כי הבקשה עומדת במסגרת הנורמטיבית המתאימה ובמבחן הרלוונטיות, וכי ישנה אפשרות שיש בחומרים להועיל להגנת המבקש וקובעת כי יש להתיר לו לקבלם.

לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת. המסמכים יועברו לב"כ המבקש על ידי המשיבה אשר תפנה לנתיבי ישראל, אשר הצומת באחריותה, וזאת תוך 4 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ה, 26 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.