1. בפניי בקשה לעיון בחומר חקירה בהתאם לסעיף 74(ב) [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום ובו מיוחסת לו עבירה של נהיגה ברכב פרטי קרייזלר בכביש 20 - דרך מהירה, בשעת לילה מאוחרת, במהירות של 180 קמ"ש - בניגוד להוראות תמרור 426 הקובע מהירות מירבית של 90 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. המהירות נמדדה באמצעות מכשיר הממל"ז.

3. המבקש ביקש לעיין בחומרי החקירה הבאים, אשר לטענתו רלוונטיים להגנתו:

א.  אישור הגורם הרלוונטי למיקום נקודת האכיפה הרלוונטית;

ב. אישור טכנאי להתקנת העמדה בה בוצעה בדיקת "מרחק/מהירות";

ג. דו"ח עיסוק;

ד. סרטון ממצלמות כביש 20, ק"מ 4 בזמנים הרלוונטיים;

ה.  תעודת הסמכה ופרטי הכשרתו של מפעיל הממל"ז;

ו. דוחות שנרשמו לחשודים אחרים טרם עצירת המבקש ולאחריה, ולכל הפחות דוח אחד;

ז.  מיקום מדויק בו נעצר רכב המבקש;

ח.  רשימת כל חומרי החקירה שנרשמו או נאספו ע"י המשיבה.

4.   המשיבה הגיבה לבקשה - התנגדה לחלקה וצירפה חלק מן החומרים המבוקשים:

  א. צורף אישור נקודת הפעלה מאושרת במיקום הרלוונטי לעבירה (נספח א');

  ב. צורף טופס בדיקת העמדה רלוונטית על ידי טכנאי (נספח ב');

  ג. לעניין סע' 2ג' - טענה כי אין מנפיקים עוד דוח עיסוק שוטר.

  ד. לעניין סע' 2ד' - טענה כי החומר המבוקש אינו רלוונטי.

ה. לעניין סע' 2ה', 2ו', 2ז' - טענה כי מדובר במידע שניתן לעמת את השוטר האוכף לגביו במסגרת חקירתו בבית המשפט.

  ו. צורפה רשימת חומרי חקירה (נספח ג').

דיון והחלטה:

5.   זו לשונו של סעיף 74 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי:

"נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו".

6.   בהתאם להלכה הנוהגת, מבחן הרלבנטיות הוא תנאי בסיסי לגילוי והעברת חומר לידי ההגנה. ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נגד שיינר מיום 23.1.14 והפסיקה המובאת בו: "לפרשנות המונח "חומר חקירה" אנו נדרשים למבחן הרלבנטיות בהתאם למבחני השכל הישר וניסיון החיים. מבחנים אלה מדריכים את בית המשפט בשאלה איזה חומר רלבנטי להגנת הנאשם, על מנת להעניק לסניגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה" (ראו גם: בג"ץ 5274/91 חוזה נ' שר המשטרה, פ"ד מו(1) 724 (1992)).

בעניין זה הוסף: "בית המשפט לא יתיר "מסע דייג" בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא ואולי יימצא באותו חומר סיוע לנאשם (ראו עניין אלהוזייל; עניין מסראווה; עניין בן ארי; עניין ברקו, פסקה 23; בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי).

מן הכלל אל הפרט:

7.   דוח עיסוק - לא קיים ואינו בידי המשיבה. הבקשה נדחית בהתייחס לסע' 2ג'.

8. סרטון ממצלמות כביש 20 - החומר המבוקש רלבנטי להגנת הנאשם אך אינו חלק מן הראיות אשר נאספו על ידי המשיבה ואינו בידה אלא בידי צד ג' (אם בכלל קיים). החומר המבוקש חורג ממסגרת בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ; הסעיף המתאים הוא סעיף 108 לחסד"פ. הבקשה נדחית בהתייחס לסע' 2ד'.

9. תעודת הסמכה ופרטי הכשרתו של המפעיל - תעודת ההסמכה רלבנטית להגנת המבקש. ככל ובדעת המשיבה להעיד את מפעיל הממל"ז בעניין זה ולהציג או להגיש תעודת הסמכת המפעיל במהלך שמיעת הראיות - המשיבה תעביר מבעוד מועד לידי ההגנה את החומר המבוקש. ידוע כי לא ניתן להפתיע את ההגנה ולהגיש ראיות שלא הועברו לעיון ההגנה - המבקש רשאי להיערך מבעוד מועד לחקירת המפעיל בעניין. אשר לפרטי הכשרת המפעיל - הבקשה כללית. ההגנה תוכל לשאול את המפעיל על הכשרתו בעת חקירתו הנגדית. הבקשה מתקבלת בהתייחס לתעודת ההסמכה - כאמור בסעיף 2 ד'.

10.   דוחות שנרשמו לחשודים אחרים טרם עצירת המבקש ולאחריה, ולכל הפחות דוח אחד -

  ככלל, דוחות שנרשמו לנהגים אחרים, אינם רלוונטיים לכתב האישום שהוגש כנגד המבקש, אינם רלוונטים להוכחת יסודות העבירה, ואינם מהווים חומר חקירה.  

  בקשות דומות לקבלת דוחות של נהגים אחרים נדונו פעמים רבות בבתי משפט לתעבורה, ובדרך כלל נדחו. ראו למשל בע"ח (תעבורה ב"ש) 2069-10-20 נור אבו סעלוק נ' מדינת ישראל (27.2.2021)‏‏; בע"ח (פתח תקוה) 837-03-19 אנס נ' מדינת ישראל (12.3.19); בע"ח (תל אביב) 4480-02-18 עירד נ' מדינת ישראל (17.4.18). בע"ח (תל אביב) 10413-08-17 יעקב נ' מדינת ישראל (24.12.17); תת"ע (תל אביב) 10131-11-11 מדינת ישראל נ' ברינברג (24.1.12) ורבים אחרים.

  יתכנו מקרים בהם דוח אחר מאותה משמרת יכול להוות חומר חקירה רלוונטי, למשל אם הנהג האחר היה נוכח במקום בעת ביצוע העבירה או שהיה עד ראיה וכדומה.

  אלא שבכל מקרה על המבקש לעמוד במבחן הרלבנטיות על פי נסיבות המקרה, ולהציג נימוק שיש בו כדי ללמד על רלבנטיות.

  טענת ב"כ המבקש ולפיה "עולה תמונה מטרידה של אי הקפדה מצד השוטר על הנהלים הקבועים בחוק ובהם "העתקה והדבקה" של נסיבות חוזרות שלא התקיימו בעניינו של המבקש", נטענה בעלמא, מבלי שהוצגה כל ראיה לכך. המבקש לא הצביע על קיומו של יסוד של ממש כי החומר המבוקש יתרום להגנתו. בעיקר הדברים אמורים נוכח טענתו הנוספת של המבקש ולפיה "ברשותו מספר דוחות המאמתים טענה זו". הדוחות שבידו לא צורפו לבקשה ומכאן כי לא הונח כל יסוד לבקשה.

  כפי שציין כב' השופט ע' קובו: " על הנאשם להצביע על קיומו של "יסוד של ממש" לטענתו כי החומר המבוקש יתרום להגנתו, ואין די בתקווה בעלמא, שמא ניתן לדלות מן החומר המבוקש, ראיות מסוימות העשויות לסייע להגנתו" (ע"ח (מרכז) 32217-06-17 מזרחי נ' מדינת ישראל (16.07.17). 

  לא מצאתי כי חומר החקירה המבוקש על ידי המבקש, רלבנטי לשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה

11.   מיקום מדויק בו נעצר רכב המבקש - עולה מחומר הראיות הקיים כי "רכב הנאשם נעצר בקשר עין רצוף, בשול ימני בטוח לפני הירידה לכביש 431".

  ככל ואין בידי המאשימה ראיות נוספות - הצדק עימה - המפעיל יוכל להישאל בחקירה נגדית כל שאלה רלוונטית לגבי מיקום עצירת רכב הנאשם ואין כל הצדקה לחייב המאשימה להעביר כעת לידי ההגנה את תשובת המפעיל.

12.   המשיבה תפעל בהתאם להחלטתי ותעביר לידי המבקש את תעודת ההסמכה של המפעיל.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"א טבת תשפ"ה, 11 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.