החלטה

בתאריך 30.1.17 נערך לפני דיון בבקשה לקבלת חומר חקירה. בסיומו של הדיון הוריתי לב"כ המשיבה להמציא ללשכתי חומר הנוגע לשני הליכים משמעתיים בעניינו של עד התביעה מר איתי גרגיר על מנת שניתן יהיה לקבל החלטה בשאלת הגדרתם כחומר חקירה.

המסמכים המבוקשים הועברו ולאחר מכן גם השלמת מסמך מתוך תיק בית הדין המשמעתי שמספרו 6/15 אשר הועבר תחילה באופן חסר.

בא כוח המשיבה השאיר לשיקול דעת בית המשפט האם מדובר בחומר הרלוונטי להגנת הנאשם.

המרשם הפלילי אינו כולל מידע על הרשעות של בית הדין המשמעתי של המשטרה. עם זאת, לעיתים מצאו בתי המשפט כי מרשם זה מהווה חומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982. קווים להחלטה בסוגיה זו קבע בית המשפט בב"ש (מח-חי) 4013/06 מדינת ישראל נ' אברמוביץ (ניתן ביום 11.1.07). בין השיקולים מנה בית המשפט את מידת הרלוונטיות של החומר מקום שמדובר בעבירת משמעת המטילה דופי במהימנות העד ואת הבחינה האם מדובר בהרשעה של בית הדין המשמעתי להבדיל מהליך מתנהל או הליך שנסגר.

עיינתי בהליכים המשמעתיים שהועברו לעיוני ואני קובעת כי גזר הדין מתוך תיק ביד"מ 6/15 מהווה חומר חקירה ויש להעבירו לעיון ההגנה, תוך השחרה של הקטעים שסומנו על ידי בסוגריים מרובעים ובחותמת. חלקים אלו מתייחסים להליכים משמעתיים אשר לא מצאתי בהם כל רלוונטיות ועל כן אין להביא לחשיפתם גם באופן עקיף.