6. חלק מאותה קלטת מדוברת הושמע במסגרת כתבת ששודרה בערוץ 2. באת כוח המבקש עותרת להעביר לעיונה את חומר ההכנה לאותו שידור. מן הבקשה עולה כי חומר ההכנה לתכנית מתבקש ככל שהוא נוגע לאותה קלטת שיחה בין המתלוננת לבין המבקש. איש מן הצדדים לא טען כי בתכנית ששודרה נשמעים קטעים מוקלטים שאינם בין אלו שנמסרו לעיון המבקש. להיפך, חומר החקירה מלמד שנעשה בירור האם קיימים חומרי הקלטה נוספים והמתלוננת מסרה שלא קיימים כאלו. בנסיבות אלו אינני מוצאת להורות על תפיסת הקלטת ששימשה לצורך שידור התכנית, שכן אין כל סיבה לחשוב כי מדובר בקלטת שונה מזו המצויה בידי המבקש. באת כוח המבקש הפנתה לדיון בע"ח (ת"א) 13742-06-14 פלוני ואח' נ. חדשות 10 בע"מ ואח' (ניתן ביום 18.6.14), שם ביקשה המדינה לקבל חומרי גלם של תכנית ובעיקר הקלטת ראיון שנערך עם המתלוננת. אין הדבר דומה לענייננו, שכן באותו מקרה כלל השידור ראיון עם מתלוננת במהלך חקירה ולא היה ספק כי מדובר בגרסת מתלוננת שאינה מצויה בידי המאשימה או ההגנה. כן עלתה שאלת השפעת הדברים על חקירת ילדים וזיהומה. במקרה שבפניי, אין כל אינדיקציה כי לצורך השידור התקבל חומר חקירה נוסף, שאינו מצוי בידי הצדדים.

תיק רפואי פסיכיאטרי של המתלוננת

7. את הבקשה לחומר פסיכיאטרי של המתלוננת יש לקרוא ביחד עם טענת ההגנה. על פי הסבריה הבהירים של באת כוח המבקש, תבקש ההגנה להקים ספק סביר בשאלת קיומה של תלות נפשית בין המתלוננת למבקש עובר להתרחשות האירועים.

8. לאור טענה זו, אומר מיד כי הבקשה לקבל "כל מסמך רלוונטי בענין כל פגישה או טיפול שעברה המתלוננת קודם לאירוע נשוא כתב האישום או לאחריו" היא רחבה ללא הצדקה. הגשת תלונה אין משמעה חשיפה מלאה של חייו הפרטיים של המתלונן מעת הולדתו ועד יום עריכת המשפט. נבירה בנבכי חייו של אדם, טיפולים שעבר, מבלי שיש בידי הנאשם להצביע על קשר בין אלו לבין ההליך הפלילי או לקו ההגנה, מהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויות מתלונן לכבוד ולפרטיות.

9. בעת האחרונה נדרש בית המשפט העליון לסוגיית הקשר שבין גילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ לבין סעיף 108 לאותו חוק. בענין בש"פ 8685/13 רוני יעקוב נ. מדינת ישראל [פורסם במאגרים] (ניתן ביום 29.1.14), קבע כב' השופט שהם כי:

"כי אין בעובדה שהחומר המבוקש אינו מצוי בחזקת המאשימה, בכדי להכריע בשאלת הברירה בין המסלולים. ואולם, כאשר החומר המבוקש אינו מצוי ברשותה של המאשימה, יהיה על הנאשם להראות "האם יש בסיס להטיל את החובה להמציא את החומר לעיונו של בית המשפט על התביעה" (בג"ץ 9264/04, בעמוד 376). בהמשך לכך נקבע בבג"ץ 9264/04, כי במסגרת הפעלת שיקול דעתו, על בית המשפט:

להבחין בין חומר שעל-פי טיבו מצוי בשליטתה של התביעה במובן הרחב, בהיותו בידי גורמים שיש להם זיקה ישירה לחקירה, או חומר שצריך היה להימצא בידי התביעה בשל זיקתו לחקירה, לבין חומר אשר ביחס אליו אין להטיל על התביעה חובה להשיגו גם אם הנאשם או סניגורו מעוניינים בו לצורך הגנתם (שם, בעמוד 376).

לעניין טיבו של החומר, התייחס בית משפט זה בעניין אל מאמוניה, שם נקבע כי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי חל על "חומר שנוגע לליבת העניין הנידון", בעוד שבקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי תוגש בקשר לחומר "שאינו ליבו של העניין", על אף שייתכן כי יש בו כדי להועיל להגנה [... ]

בכל הנוגע לבקשה לעיון בחומרים חסויים, המצויים בידי צדדים שלישיים, יש לבכר את המסלול של סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, מהטעמים שיפורטו להלן:

א. זהותו של המותב אשר ידון בבקשה - ישנה חשיבות לזהות המותב אשר דן בבקשה לחשיפת החומר, בכל הנוגע להערכת תרומת החומר החסוי להגנתו של הנאשם. בקשה לפי סעיף 108 מובאת בפני המותב שדן בתיק העיקרי, בעוד שבקשה לפי סעיף 74 מובאת בפני מותב אחר. כך, בעוד שהמותב היושב בתיק העיקרי ייבחן את חשיבות החומר החסוי, כאשר הוא מכיר על בורייה את התמונה הראייתית שנפרשה ישירות בפניו בהליך העיקרי, הרי שבפני המותב שדן בבקשה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, עומדת תמונה ראייתית המוגבלת לטיעוני הצדדים, והתרשמותו ממשקלן של הראיות שנפרשו בהליך העיקרי הינה מכלי שני. לפיכך, ברי כי לזהותו של המותב הדן בבקשה, השלכה משמעותית על היכולת לאמוד האם קיימת אפשרות סבירה שהחומר החסוי יתרום להגנתו של הנאשם.

ב. שמיעת עמדתם של הגורמים הנוגעים בדבר - בכל הנוגע להערכת הפגיעה במתלוננת, כתוצאה מחשיפת החומר החסוי, ישנה חשיבות למעורבותם של הגורמים בידיהם מצוי החומר. בעוד שבמהלכו של הליך לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, ניתנת זכות טיעון לבעלי המסמכים, הרי שהדיון בבקשה לפי סעיף 74 נערך, ככלל, במשולש תביעה-נאשם-בית משפט, מבלי שבמהלך הטבעי של הדיון בבקשה, יש לצדדים נוספים זכות טיעון (עניין שיינר, בפסקה 15). הליך לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, מבטיח כי תוענק הזדמנות נאותה לבעלי מקצוע, דוגמת פסיכיאטרים או עובדים סוציאליים, ואף למתלוננת עצמה, לטעון נגד הסרת החיסיון, ולשטוח בפני בית המשפט את השיקולים הנוגעים להשפעה שיש לחשיפת החומרים החסויים על המתלוננת. בכך, מתאפשרת הערכה טובה יותר של הפגיעה הצפויה במתלוננת, עובר לחשיפת החומר החסוי.

על רקע דברים אלו יש לבחון את הבקשה שלפניי.

חומר מרופא משפחה

10.לא עלה בידי ההגנה להצביע על קשר ממשי בין פניות של המתלוננת לרופא המשפחה לאורך השנים לבין כתב האישום או טענת ההגנה. לא שוכנעתי כי חומר זה שייך לליבת המחלוקת באופן המצדיק צו לתפיסתו. למותר לציין כי בלא שהוכח קשר כאמור, גם עיון של בית המשפט בחומר יהווה פגיעה עצמאית בפרטיותה של המתלוננת.

תיעוד טיפול אצל מר גיל ונטורה

11.באת כוח המשיבה מסרה כי פנתה למר ונטורה (שהוא עד תביעה בתיק) בבקשה לאתר חומר נוסף הנוגע למתלוננת. לדבריה מר ונטורה אמור היה להשלים את החיפוש כבר ביום הדיון. במידה וקיים חומר נוסף בידי מר ונטורה יעבירו לידי המשיבה בתוך 7 ימים מהיום. באת כוח המשיבה תמיין החומר בתוך 7 ימים מעת קבלתו ובמידה קיים חומר חקירה תעמידו לעיון באת כוח המבקש.

תיעוד טיפול אצל דר' אלון אשמן

12.באת כוח המשיבה מסרה כי דר' אשמן מסר את כל החומר שברשותו למאשימה וזה מתמצה בשלושה עמודים בלבד. משכך, גם בענין זה אין עוד צורך בבקשה לפי סעיף 74 שכן לא ניתן להורות על העברת חומר שאיננו בנמצא.

טיפול הוליסטי

13.לא הובהר פשרו של אותו טיפול, מתי היה כזה וכיצד הוא קשור לכתב האישום. משכך גם לא עלה בידי ההגנה להצביע על כך שטיפול כאמור קשור לליבת המחלוקת בין הצדדים.

תיק מסמכים של המתלוננת בביטוח לאומי

14.מטיעוני הצדדים לא הובהר באופן חד משמעי האם קיים תיק תביעה בביטוח הלאומי אם לאו. בשלהי 2012 השיבה המתלוננת, לשאלת החוקרת בדבר מקורות פרנסה, כי פנתה למוסד לביטוח לאומי אך לא קיבלה וספק אם ביקשה קצבת נכות. האירועים מושא כתב האישום התרחשו בראשית שנת 2011. בנסיבות אלו לא אוכל לומר כי ספק פניה לביטוח הלאומי למעלה משנה לאחר האירועים, מהווה חומר הקשור לליבת המחלוקת. לא בכדי התייחסתי לטענת ההגנה של המבקש, שכן זו מבוססת על מצב נפשי של המתלוננת עובר לביצוע המעשים. במידה ואמנם הוגשה תביעה לביטוח הלאומי תוך הסתמכות על חוות דעת פסיכיאטריות, יתכן ויתברר כי מדובר בחומר הקשור למחלוקת, גם אם באופן מרוחק יותר. המקום המתאים לבירור שאלה זו שמור להליך העיקרי במסגרת סעיף 108 לחדס"פ. המותב השומע את התיק יוכל לאמוד באופן ברור יותר הצורך בקבלת התיק, לאחר שייחשף לראיות בתיק ולתמונה הכוללת. כן יוכל בית המשפט לקבל עמדתה של המתלוננת ביחס לחשיפת הפרטים והפניה.

עותק גיליון רישום פלילי של המתלוננת לרבות תיקים פתוחים וסגורים ורשימת תלונות שהגישה

15.הוגש לעיוני הגיליון האמור, עיינתי בו ומצאתי שאין בו דבר הרלוונטי לתיק או להגנת הנאשם.

חומר שנאסף על ידי המתלוננת לצורך הליך אזרחי

16.לצד ההליך הפלילי, הגישה המתלוננת תביעה אזרחית נגד המבקש. באת כוח המבקש הפנתה להודעתה של המתלוננת בה מסרה לחוקרת חומרי חקירה הנוגעים להליך האזרחי. בדיון הובהר כי חומרים שנמסרו לחוקרת מצויים בתיק החקירה והועברו לעיון המבקש.

17.פרט לחומרים אלו לא הצביעה באת כוח המבקש על כל חומר נוסף שאינו בידיה. אין צורך לציין כי שיחות בין המתלוננת לעורכי דינה חוסים תחת חסיון. בהליך האזרחי קבועים הליכים מתאימים לגילוי מסמכים, ומקום שלא הוצג כל פרט ספציפי הנוגע לליבת המחלוקת שקיים בהליך האזרחי ונמנע מזה הפלילי, הרי יש ללכת במסלול האזרחי לעיון במסמכים.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז חשוון תשע"ה, 09 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.