לפני בקשה של המבקש, משה רוגוזניצקי, הנאשם 2 בתפ"כ 12811-04-21 (להלן: המבקש, רוגוזניצקי או הנאשם), וחברת אי.אם.אס. אדג'וונט מדיקל סולושנס בע"מ (להלן: החברה או נאשמת 7), לעיון בחומרי חקירה על פי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: החסד"פ). הבקשה הוגשה על ידי רוגוזניצקי ללא ייצוג, בנסיבות שיפורט להלן, הן בשמו הן בשם החברה בה הוא מכהן כדירקטור. אדגיש כי בהליך שלפניי לא הוגש יפוי כוח לרוגוזניצקי מטעם החברה לייצגה בהליך זה (כפי שיפורט, רוגוזניצקי הודיע לבית המשפט, שעה שהתנהל התיק במחוזי מרכז כי זו החלטת החברה, אך זאת ללא כל אסמכתא).

 

בקשה קודמת לעיון בחומרי חקירה הוגשה ע"י ב"כ של רוגוזניצקי בשעתו, לבית המשפט המחוזי מרכז (טרם הועבר לבית משפט זה), והדיונים בו הסתיימו בחודש ספטמבר 2022. כדי להבהיר את מצב הדברים אביא בתמצית את השתלשלות העניינים בתיק זה.

 

השתלשלות העניינים וההליכים שלעניין

1.  ביום 7.4.2021 הוגש כתב אישום נגד רוגוזניצקי ונאשמת 7 לגביה נטען שהיא בבעלותו ובשליטתו. מלכתחילה הוגש כתב האישום בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. ביום 25.7.21, טרם ניתן מענה לאישום, תוקן כתב האישום לראשונה על דרך תיקון הסכומים המופיעים בכתב האישום. מתחילת ההליך יוצג רוגוזניצקי על ידי עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג (להלן ב"כ רוגוזניצקי), שייצגו אותו בכלל ההליכים המקדמיים. ביום 1.10.24 בעקבות בקשת עורכי דינו לשחרור מייצוג, מונתה הסניגוריה הציבורית לייצוגו, וביום 6.4.25 מונה עו"ד אורי פרייסמן מטעם הסניגוריה הציבורית (בהמשך, ביום 10.4.25 מונה בנוסף עו"ד נריה בר און לייצוגו). הבקשה שלפניי הוגשה בתווך בין מינוי הסניגוריה הציבורית, לבין מינוי עוה"ד פרייסמן ובר און. לאור האמור, ההתיחסות להלן לב"כ רוגוזניצקי תהיה לעורכי הדין שייצגו אותו עד סיום ההליכים המקדמיים.

2.  עוד יודגש בפתח הדברים כי ב"כ רוגוזניצקי לא ייצגו בשום שלב את החברה, הנאשמת 7, וייפוי הכוח שהוגש לתיק העיקרי מטעמם (מיום 11.4.25), ניתן ע"י רוגוזניצקי בלבד. עם זאת, ב"כ רוגוזניצקי היו חתומים על בקשות לדחיית מועד למענה לאישום בתחילת ההליך בשם שני הנאשמים (ראו למשל בקשות מיום 30.6.21, ומים 30.9.21). בהמשך הגישו ב"כ רוגוזניצקי בקשות נוספות מטעם רוגוזניצקי בלבד. את החברה ייצג רוגוזניצקי בעצמו מכוח הודעה לבית המשפט. רוגוזניצקי הודיע לבית המשפט, ביום 27.3.22 בשם החברה כי: "היא תיוצג... ע"י הדירקטור שלה, משה רוגוזניצקי", וכי הוא קיבל על עצמו את ייצוג החברה. להודעה לא צורפה החלטת החברה או ייפוי כוח מטעמה. בית המשפט (כב' השופט חגי טרסי), רשם הודעה זו לפניו (ראו החלטתו מיום 28.3.22). מכוח הודעה זו הגיש ומגיש רוגוזניצקי בקשות בשם החברה. חלק מהבקשות וההליכים הוגשו על ידי רוגוזניצקי בלבד באמצעות באי כוחו, וחלקם ע"י רוגוזניצקי עצמו בשם החברה, נאשמת 7. על כן אפרט להלן, ככל הניתן, לגבי ההליכים שהוגשו מי הגישם, שכן עולים בהקשר זה טיעונים שונים בבקשה שלפניי.

 

3.  מאז הגשתו תוקן כתב האישום, כפי שיפורט, מספר פעמים. בכתב האישום בנוסחו הנוכחי, מיוחסות למבקש עבירות לפי חוק העונשין (בכלל זה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ומעשי פזיזות ורשלנות), עבירות לפי פקודת המכס (בכלל זה, הברחת טובין בנסיבות מחמירות בצוותא חדא, והטעיית פקיד מכס בצוותא חדא), עבירות על פקודת הרוקחים (בכלל זה, שיווק תכשיר שאינו רשום בצוותא חדא, ושיווק קמעונאי של תכשירים בצוותא חדא), ועבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. בכתב האישום נטען שהמשיב קָשַׁר קֶשֶׁר עם רוקח שהפעיל בית מרקחת פיראטי לייצור ומכירת תרופות שלא כדין, לצורך ביצוע פעילות שיווק וייצוא של תכשירים תרופתיים וסמי מרפא מישראל שלא כדין באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. נטען כי הנאשם ניהל את ההזמנות שהתקבלו באתר, קיים קשר שוטף עם לקוחות וספקים וניהל את מלאי ה"שותפות", וכי מפעילות זו הפיקו הנאשם והרוקח הכנסה שלא פחתה מסך של 1,870,123 ₪.

 

4.  ביום 24.1.2022, הגישו ב"כ המערער לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בקשה לעיון בחומרי החקירה (בע"ח 51067-01-22; להלן: בקשת העיון במחוזי מרכז) לפי סעיף 74 לחסד"פ שנדונה לפני כב' השופטת הדס רוזנברג שיינרט (עליה ארחיב בהמשך הדברים). ביום 31.3.22 הוגשו ע"י ב"כ רוגוזניצקי טענות מקדמיות לפי סעיף 149(4) לחסד"פ. ביום 25.4.22 תוקן כתב האישום בשנית על דרך הוספת חמישה נאשמים נוספים, כאשר הנאשם 1 הינו מוריס (בן יוסף) אבוהי וחברות הקשורות עמו (כאשר המבקש הפך לנאשם 2 והמבקשת, לנאשמת 7). כן נגרעו עבירות שיוחסו למבקשים טרם תיקון כתב האישום (של זיוף בנסיבות מחמירות ומכירת תכשירים, עבירה לפי סעיף 47 בפקודת הרוקחים).

5.  ביום 26.4.22 התקיים דיון בבית המשפט המחוזי מרכז בתיק העיקרי לפני כב' השופט חגי טרסי שקיבל את בקשת ב"כ רוגוזניצקי לדחייה לצורך הגשת תגובה לבקשה לתיקון כתב אישום, וקבע דיון נוסף במעמד כלל הנאשמים (ככל שיתוקן כתב האישום). ביום 10.5.22 הגישו ב"כ רוגוזניצקי את תגובתם לבקשה לתיקון כתב אישום לה התנגד מטעמים שונים. התקיימו הליכים נוספים בנוגע לבקשה לתיקון כתב אישום. ביום 5.7.22 ניתנה החלטה המקבלת את הבקשה השנייה לתיקון כתב אישום. בעקבות זאת ביקשו ב"כ רוגוזניצקי כי המענה לתיקון כתב האישום יוצא מתיק בית המשפט, טרם צירופם של הנאשמים האחרים, וביום 6.7.22 בקשתם התקבלה ונקבע (כב' השופטת מרב גרינברג) כי: "המענה יוצא מהתיק כמו לא הוגש".

 

6.  ביום 10.7.22 הגישו ב"כ רוגוזניצקי טענות מקדמיות משלימות, ובהן התיחסו למענה שהתקבל מהמכס במסגרת בקשה שהוגשה לפי חוק חופש המידע (פס' 60 לבקשה). כמו כן הגישה החברה, הנאשמת 7 טענות מקדמיות מטעמה. הנאשמת 7 יוצגה, כאמור, ע"י רוגוזניצקי בעצמו (ולא בידי באי כוחו).

 

7.  ביום 27.7.2022 ניתנה החלטתה של כב' השופטת ג' כנפי-שטייניץ בבקשת רוגוזיצקי והחברה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט (בש"פ 4694/22). הבקשה הייתה, על פי האמור בהחלטה: "להעברת מקום הדיון בת"פ 12811-04-21 מבית המשפט המחוזי מרכז למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב." הטענה הייתה כי בעקבות תיקון כתב האישום הפך ההליך ל"עניין כלכלי" כמשמעותו בסעיף 42ב לחוק. השופטת כנפי שטייניץ דחתה את הבקשה וקבעה (פס' 4 להחלטתה): "עניינן של טענות המבקשים בסמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי מרכז לדון בכתב האישום המתוקן, שמקומן להתברר לפני הערכה הדיונית ולא לפני בית משפט זה."

 

8.  ביום 11.8.2022 הגישו ב"כ רוגוזניצקי בקשה להעברת הדיון לבית המשפט הכלכלי בתל-אביב יפו (ביני לביני הליכים נוספים התנהלו בבקשות שונות בנוגע להשמדת ראיות שאינו מענייננו בהליך זה). הנאשמים האחרים הסכימו לבקשה (הודעתם לבית המשפט מיום 15.8.22). ביום 4.9.22 הוגשה תגובת המדינה בה צוין כי הבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בצו בתי המשפט (הוספת עניינים כלכליים), תשפ"ב-2021, שכן ההליך בנדון נפתח במועד שאינו נכלל בתחולת הצו. ביום 8.9.22 הוגשה תשובה לתגובה לבקשה להעברת הדיון לבית המשפט הכלכלי, בשל העדר סמכות עניינית. הבקשה הוגשה ע"י רוגוזניצקי באמצעות באי כוחו דאז. הטענה המרכזית הייתה כי המועד הקובע הינו מועד תשובת הנאשם לאישום, מועד שטרם התקיים. ביום 20.9.2022 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת דבורה עטר) לפיה צו בתי המשפט אכן חל על ההליך, והורתה למאשימה לשקול את צעדיה במסגרת סמכותה על פי הצו. ביום 15.12.22 הודיעה המאשימה כי היא נכונה להעביר את ההליך למחלקה הכלכלית. עם זאת ציינה כי הדבר מותנה בהסכמת רוגוזניצקי והחברה, הנאשמת 7, כי ההליך ימשיך מאותו מקום וכי לא יהיה בכך עילה לפתיחת בקשות שכבר הוכרעו.

 

9.  ביום 20.12.22 הגישו ב"כ רוגוזניצקי תגובה לבקשת המאשימה וציינו כי התנאים להעברת עניין למחלקה הכלכלית, אינם כולל סמכות לדרוש קיום תניות נוספות בנוגע לנאשמים. עם זאת, בפס' 11 לתגובה ציינו כך: "מבלי לגרוע מהאמור, ועל מנת להפיס את הדעת, הרי שהנאשם 2 מוכן להצהיר, כי ככל שהדברים נוגעים אליו, אין בכוונתו לטעון, כי עצם העברת מקום השיפוט, מהווה לכשעצמה עילה לפתיחה מחדש של הליכי הצ"א, אך זאת מבלי לגרוע מזכותו לטעון כל טענה אחרת בעניינם של הליכי הצ"א בפני בית משפט זה, או כל בית משפט אחר". לא הייתה התיחסות לבקשת העיון במחוזי מרכז.

 

ביום 2.1.23 הגיבה המדינה וטענה כי במסגרת הצו נתון למאשימה שיקול דעת, במסגרתו היא הסכימה לבחון את בקשת הנאשמים 2 ו-7 להעברת התיק למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א, תחת הסכמות והבנות שהושגו עם ב"כ הנאשם 2, לפיהן לא ייעשה שימוש בכך כדי לנסות ולפתוח מחדש הליכים מקבילים קיימים בתיק, ומשחזר בו הנאשם 2 מהסכמות אלו היא רשאית להותיר את התיק בבית המשפט המחוזי מרכז.

 

10.  לבסוף, בדיון מיום 2.2.23 הודיע ב"כ המאשימה כי פרקליט המדינה מצא כי מדובר בעניין כלכלי, והצדדים הסכימו על העברתו למחלקה הכלכלית. הנאשמים התחייבו כי תיקי צ"א שנדונו והוכרעו (כמו עניין התפוסים לגבי הנאשם 2, צ.ט. 12877-04-21) לא ידונו מחדש בבית המשפט בתל אביב, ואילו תיקי צ.א. שלא נדונו (כמו צ.א. 42878-04-22 כמו בעניין התפוסים של אבוהי) שטרם נדונו לגופם, ידונו בבית המשפט בתל אביב. לאור האמור החליט בית המשפט כי התיק יעבור למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו.

 

11.  ביום 5.2.23 הודיעה המאשימה על תיקון כתב האישום בשלישית ע"י הוספת עד מרשות המסים.

 

12.  ביום 15.3.2023 קבעה כב' הנשיאה אסתר חיות כי מכוח סמכותה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, יועבר התיק לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (בש"פ 1061/23). הנשיאה חיות הבהירה בסיפא להחלטתה כי: "למען הסר ספק יובהר כי החלטתי מתייחסת למחוז השיפוט בלבד, ואין בה כדי להשליך על ניתובו הפנימי של ההליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו". ביום 16.3.23 הועבר התיק העיקרי לטיפולה של כב' השופטת מ' רוזן עוזר במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.

 

13.  ביום 7.5.23 התקיים דיון תזכורת בתיק. במסגרת זו הבהירו ב"כ רוגוזניצקי כי הסדירו את הייצוג לתיק כפי שהוגש בשעתו, אז היו בו רק שני נאשמים, רוגזניצקי והחברה. עוד הבהירו באותו מועד (מאי 2023 לפני שנתיים), כי מאז הסדירו את הייצוג, נוספו לכתב האישום חמישה נאשמים וחמישה אישומים וחומר החקירה הרחב יצריך הליכים מקדמיים נוספים (בין לפי סעיף 74 בין לפי סעיף 108), ולכן ביקשו להתפטר מהייצוג (עמ' 36 לפר', ש' 32-26). עם זאת, לאחר דיון הסכימה ב"כ רוגוזניצקי להמשיך לייצגו בהליכים המקדמיים אך הבהירה כי ככל הנראה תבקש להתפטר מייצוג טרם תחילת ההוכחות.

 

14.  לאחר בקשות ותגובות בעניינים שונים, שאינם קשורים לעיון בחומרי חקירה, הגישה המאשימה, ביום 16.5.23 בקשה לתיקון כתב האישום ברביעית לעניין הוראות החוק, מחיקת עובדות המהוות עבירות שנמחקו מכתב האישום וכן בהתיחס לטענות מקדמיות שהועלו. רוגוזניצקי התנגד לבקשה באמצעות ב"כ דאז עוה"ד דחוח ורוטנברג.

 

15.  ביום 31.5.23 התקיים דיון נוסף בתיק העיקרי. שם נדונו בקשות שונות, שאינן מענייננו. בדיון נוסף שהתקיים ביום 12.6.23, הבהירה עו"ד גלית רוטנברג, ב"כ רוגוזניצקי, כי ב"כ לא יוכלו להמשיך ולייצגו בהליכי ההוכחות, וימשיכו ללוותו רק בנוגע להליכים המקדמיים (עמ' 49 לפר' ש' 12) ועל כן נקבע דיון בעניין הייצוג ליום 2.7.23 ונדחה, בהחלטה מיום 26.6.23 ליום 5.7.23 (דיון נוסף שהתקיים ביום 26.6.23 עסק בסוגיות שאינן רלוונטיות לבקשה שלפניי). לאחר בקשות נוספות בעניינים אחרים, התקיים דיון ביום 5.7.23, שכפי שיפורט בהמשך נמסרו בו פרטים לגבי מועדי מסירת חומרי החקירה. דיונים נוספים ובקשות נוספות נדונו במהלך הזמן (טענות מקדמיות, בקשות לפי סעיף 108 ועוד) אך אין בהם להשליך על ענייננו, למעט חלוף הזמן, במסגרתו הוגשו בקשות רבות ושונות אך לא לעניין חומרי חקירה), ובמסגרתו היה רוגוזניצקי מיוצג כל העת.

 

16.  בדיון מיום 3.1.24, הבהיר עו"ד דחוח כי עו"ד רוטנברג עזבה את המשרד וביקש להתפטר מייצוג. לאחר דיון בעניין זה הובהר כי מר רוגוזיצקי יפעל למציאת ב"כ אחר ככל שרצונו בכך, ונקבע דיון תזכורת בהקשר זה ליום 11.2.2024. בדיון במועד זה בשאלת הייצוג, לאחר שעו"ד דחוח הבהיר שלא יוכל להמשיך לייצג את רוגוזניצקי, ביקש רוגוזניצקי לייצג את עצמו. בסיום הדיון ובהסכמת מר רוגוזניצקי נקבע כי עו"ד דחוח ימשיך לייצגו עד סיום שלב הטענות המקדמיות, ובית המשפט הורה לסניגוריה הציבורית להיערך לאיתור סניגור, והבהיר שיאשר את התפטרות עו"ד דחוח עם סיום ההליכים המקדמיים. ביום 21.4.25 ניתנה החלטת כב' השופטת רוזן עוזר בתיק העיקרי בטענות המקדמיות. בעקבות סיום הדיון בטענות המקדמיות נקבע דיון תזכורת ליום 17.6.24. בית המשפט הורה לעו"ד דחוח להתייצב, אך הורה לשלוח את ההחלטה גם לסניגוריה הציבורית. בדיון באותו מועד ציינה המאשימה כי בעקבות ההחלטה בבקשות המקדמיות היא תבקש לתקן שוב את כתב האישום. הנאשמים הסכימו לפנות להליך גישור ועו"ד דחוח, שהיה עדיין ב"כ רוגוזניצקי באותו שלב הבהיר שיהיה נכון לסייע במסגרת הליך הגישור.

 

17.  ביום 26.6.24 הוגשה בקשה לתיקון כתב אישום בעקבות ההחלטה בטענות המקדמיות. בדיון מיום 24.7.24 נדון שוב עניין הייצוג, ועו"ד דחוח חזר על בקשתו לשחררו מייצוג. לאחר הדיון הסכים עו"ד דחוח להגיב שוב לבקשה לתיקון כתב אישום מטעם הנאשם 2, כן הסכים, לבקשת בית המשפט, להגיש בקשה מטעם רוגוזניצקי לעניין הייצוג. עם זאת, ביקש לשחררו מייצוג לאחר מכן.

 

18.  ביום 12.8.24 הוגשה בקשה למימון הוצאות הגנה לפי סעיף 19(ב) לחסד"פ. הבקשה הוגשה ע"י רוגוזניצקי, לאחר בחינת ב"כ עו"ד דחוח, כפי שהוסכם בדיון בעניין זה, וביום 13.8.24, הוגשה תגובת המאשימה שהתנגדה לבקשה. בית המשפט העביר את העניין להתייחסות הסניגוריה הציבורית והורה על התייצבותה. ביום 22.8.24 הוגשה בקשה מחודשת לתיקון כתב אישום (בקשה שלישית לתיקון כתב האישום ברביעית). בדיון מיום 9.9.24 התייצבה הסניגוריה הציבורית, שביקשה למנות סניגור מהסניגוריה הציבורית. כן הובהר כי עו"ד דחוח ישוחרר מייצוג רק לאחר מתן מענה לכתב האישום. ביום 1.10.24 דחתה כב' השופטת רוזן עוזר את הבקשה למימון הוצאות ההגנה לפי סעיף 19(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, ומינתה את הסניגוריה הציבורית לייצוג הנאשם.

 

19.  ביום 6.10.24 הוגש כתב אישום מתוקן ברביעית וביום 7.10.24 הוגשה בקשה לתיקונו פעם נוספת. ביום 15.10.24 הגיש רוגוזניצקי בעצמו (ללא מעורבות ב"כ), בקשת לפסילת המותב בתיק העיקרי, לאחר תגובות הצדדים נדחתה הבקשה ביום 11.11.24, וערעור עליה נדחה ביום 1.12.2024 (עפס"פ 40569-11-24 משה רוגוזניצקי נ' מדינת ישראל (נבו 1.12.2024)).

 

ביום 27.10.24 הגישו עו"ד דחוח ורוגוזניצקי תגובה לבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום, עו"ד דחוח בשם רוגוזניצקי, ורוגזניצקי בשם החברה, הנאשמת 7, והסכימו לתיקון. ביום 10.11.24 נערך דיון בתיק העיקרי בו מסר רוגוזניצקי, כי לא ניתן להתקדם בהליך הגישור בשל מעורבות החברות שכספן חולט, ואינן נאשמות בהליך הפלילי.

 

20.  ביום 31.12.24 הגיש הנאשם בעצמו בקשה נוספת מטעם החברה, הנאשמת 7, לפי סעיף 108 לחסד"פ. בדיון שנערך ביום 1.1.25 הוחלט על תיקון כתב האישום בהסכמת המשיבים בהסתייגויות שצוינו שם. ביום 3.2.25 התקיים דיון נוסף בתיק העיקרי, בו לא הופיע עוד עו"ד דחוח, שם הובהר ע"י הסניגוריה הציבורית, כי רוגוזניצקי אינו מעוניין בייצוג ע"י הסניגוריה, ומחכה להכרעה בבקשה לשחרור כספים לטובת ייצוגו באופן פרטי. עוד ביקשה ב"כ הסניגוריה הציבורית שלא ייקבעו מועדים קרובים לקיום הוכחות כיון שאז ייקשה על הסניגוריה לאתר סניגור שיקבל עליו את ניהול התיק. בית המשפט קבע מועד למתן מענה לאישום ליום 4.5.25.

 

21.  ביום 6.2.25 הוגשה הבקשה שלפניי לעיון בחומרי חקירה. הבקשה הוגשה ע"י רוגוזניצקי בעצמו, הן בשמו הן בשם החברה, הנאשמת 7. ביום 11.2.25 הועברה הבקשה למחלקה הכלכלית בהחלטת השופט עלאא מסארווה וביום 19.2.25 הועבר לדיון לפניי (החלטת כב' סגנית הנשיא, השופטת חנה פלינר מיום 19.2.25). הוריתי למאשימה להגיב לבקשה וקבעתי דיון ליום 4.3.25. ביום הדיון הגיש רוגוזניצקי בעצמו, ובשם החברה, הנאשמת 7: "התייחסות מתומצתת של המבקשים לתגובת המאשימה [לבקשה לעיון בחומרי חקירה] מיום 3.3.25". יודגש, בעת הגשת הבקשה שוחרר עו"ד דחוח מייצוג הנאשם, הסניגוריה הציבורית מונתה לייצגו, אך טרם איתרה, באותו שלב, עו"ד שייצגו. רוגוזניצקי, על פני הדברים, לא הביא את הבקשה לידיעת הסנגוריה הציבורית. שכן בתגובה לתשובת המאשימה לבקשה מציין רוגוזניצקי כי: "הח"מ אינו משפטן, ושפת האם שלו היא אנגלית. לאור מגבלת הזמן הצפויה בדיון עקב נסיעתו הערב של התובע, והקושי המובנה להתמודד מול תובע שהוא גם משפטן וגם רהוט, יובאו תמצית הדברים בהתייחסות זו, לצד מסמכים אשר יוגשו לבית המשפט במהלך הדיון.".

 

בדיון נקבע, כי לאור העובדה שרוגוזניצקי הגיב לתשובת המאשימה בכתב, תינתן החלטה על סמך החומר הקיים וכן הותר לו להשלים מסמכים מטעמו, ואלו הוגשו ביום 11.3.25. בשל תקלה בהקלטה שוחזר תמליל הדיון שהוקלט רק ביום 14.4.25.

 

22.  ביום 6.4.24 מונה עו"ד אורי פרייסמן לייצוג רוגוזניצקי בתיק העיקרי, וביום 10.4.25 מונה בנוסף עו"ד נריה בר און לייצוגו. ביום 29.4.25 הגישו ב"כ רוגוזניצקי החדשים בקשה לדחיית מועדי המענה לכתב האישום והדיון לפי סעיף 144. ביום 29.4.25 נדחה המועד למענה לכתב אישום ליום 7.9.25 ודיון לפי סעיף 144 נדחה ליום 11.9.25.

 

תמצית טיעוני הצדדים

23.  בטרם אפרט את טיעוני הצדדים אציין כי הבקשה על נספחיה נושאת 200 עמודים, תגובת המאשימה על נספחיה נושאת 250 עמודים, ובנוסף, רוגוזניצקי הגיש, ללא שנטל רשות, תגובה לתשובת המאשימה. יודגש כי רוגוזניצקי הגיש בקשה זו, בשמו ובשם החברה, הנאשמת 7 לאחר שעורך דינו הקודם שוחחר מייצוג, לאחר מינוי הסניגוריה הציבורית, אך בטרם אותר עו"ד לייצוגו. כיון שהכרעתי מבוססת על הטיעונים הכלליים של הצדדים אציגם להלן (ולא אעמוד על הטיעונים לגבי כל אחת מהראיות שעיון בהם מתבקש).

 

טיעוני המבקשים

24.  המבקשים טוענים כי ההליך הקודם בעניין חומרי חקירה טרם הסתיים. לטענתם, במסגרת אותו הליך התבקשה המאשימה לערוך רשימה אחת של חומרי חקירה, אותה העבירה למבקש, לטענתו בשנת 2023 (פס' 2 לבקשה ללא ציון תאריך מדיוק). לטענתם, חלק מהחומרים שלא נטען שהם חסויים ברשימות קודמות, נחסו ברשימה החדשה מסיבות של תרשומת פנימית או פגיעה בפרטיות. עוד טוענים המבקשים כי למותב הקודם, בבית המשפט המחוזי מרכז לא הייתה הסמכות לדון בהליך.

 

25.  עוד טוען רוגוזניצקי כי הוא מנהל מספר הליכים מנהליים לפי חוק חופש המידע כנגד רשות המסים, משרד הבריאות, עיריית פתח תקווה, המשרד לאיכות הסביבה ואחרים, שבמסגרתם התגלה, לטענתו, קיומו של חומר חקירה שלא נכלל ברשימת חומרי החקירה ולא הועבר למבקשים. גם לעניין זה אין פירוט מדויק של מועדי הגשת העתירות, או המועד בו התקבלו החומרים. על כן מבהירים המבקשים כי אין בבקשה זו משום מיצוי בקשותיהם בעניין חומרי חקירה.

 

לדבריהם, בקשה זו נועדה ל: "מטרת תמיכה בבקשה למשפט חוזר בפסק הדין שניתן בע"פ 7464/21, ו/או בבקשה לעיון חוזר בצ"א 12877-04-21 ו/או בטענות מקדמיות נוספות אשר הגשתן מתחייבת בתיק תפ"כ 12811-04-21 לאור תיקון כתב האישום ברביעית, אשר אושר ביום 1.1.2025, ו/או בהכנת מענה לאישום בתפ"כ הנ"ל שנרבע שיוגש עד ל-4.5.2025" (פס' 5 לבקשה).

 

26.  המסמכים המבוקשים הם תיק חקירת מכס ומשרד הבריאות בעניינו של המבקש משנת 2010 (פרק ד.1 לבקשה); תיק מס הכנסה של המבקש 1 (רוגוזניצקי), והבקשה שהופנתה למנהל רשות המסים להתיר גילוי מידע בעניינו של המבקש (פרק ד.2 לבקשה); מסמכים הקשורים לתפוסים שנתפסו מהמבקש (פרק ד.3 לבקשה); מסמכי חיקוק ומסמך מהדואר בדבר איסור ייצוא של תרופות (פרק ד.4 לבקשה); מסמכים בעניין חברת ישראכארט (פרק ד.5 לבקשה); תכתובות בין העדה פופרנו לבין רשויות האכיפה בבריטניה וארצות הברית (פרק ד.6 לבקשה); גרסת כתב החשדות של המבקש בשנת 2020 (פק' ד.7 לבקשה); כל תיקי החקירה בעניינו של ד"ר אילן זמיר (פרק ד.8 לבקשה); חומרים הקשורים לחקירה של ד"ר אילן זמיר (פרק ד.9 לבקשה) ומסמכי דין 'הוראות חילוט' (פרק ד.9 לבקשה). לא אפרט את טיעוני הצדדים באשר למסמכים הפרטניים שכן הבקשה תוכרע על סמך הטיעונים הכלליים.

 

טיעוני המאשימה (המשיבה)

27.  המאשימה טוענת בפתח הדברים כי חל שיהוי ניכר בהגשת בקשתו של רוגוזניצקי. המאשימה מציינת כי בקשה זו הוגשה בחלוף שלוש שנים מאז הוגשה הבקשה הקודמת לבית המשפט המחוזי מרכז, שהדיונים בה הסתיימו בספטמבר 2022. לטענתה מדובר ב"מסע דייג", כאשר לא ניתן כל הסבר סביר לשיהוי מצד המבקש.

 

המאשימה משיבה לטיעון בדבר הסמכות העניינית והמקומית של בית המשפט המחוזי מרכז וטוענת כי התיק הועבר לבקשת הנאשמים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך שבהחלטה על העברה צוין במפורש כי אין בכך להשליך על ניתוב התיק בבית המשפט המחוזי. היינו, למותב בבית המשפט המחוזי מרכז הייתה סמכות עניינית ומקומית, ומשהתיק הועבר לתל אביב לבקשת המבקשים, הם אינם רשאים לטעון כי אין סמכות מקומית. מכל מקום, לטענת המאשימה הדיון בבקשה בבית משפט מחוזי מרכז הסתיים.

 

28.  המאשימה מוסיפה וטוענת כי אין מקום להגיש בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ טרם ניתן מענה לכתב האישום. המאשימה מציינת כי בעת שנדונה הבקשה הראשונה, ניתן מענה לאישום ע"י המבקשים, שאז ניתן היה להגדיר את גדר המחלוקת, אולם משעה שהמענה לאישום נמחק בעקבות תיקון כתב האישום, לא ניתן לדון עוד בבקשה. לטענתה, בית המשפט אינו יכול לבחון את רלבנטיות המסמכים המבוקשים להגנתו של הנאשם, בטרם השיבו הנאשמים לכתב האישום.

 

תגובת רוגוזניצקי והחברה לתשובת המאשימה

29.  המבקשים טענו לעניין השיהוי ראשית, כי משעה שלקח למאשימה שנתיים להעביר רשימה אחידה של חומרי חקירה, אין זה ראוי שתעלה טענת שיהוי.

 

שנית, טענו המבקשים לעניין השיהוי כי לאור הקשיים בקבלת חומרי חקירה פנה רוגוזניצקי בעשרים ושמונה עתירות חופש מידע לגופים שונים, החל מחודש מרץ 2022 ועד היום, ורק בעקבות קבלת המידע בעתירות אלו התברר לו לטענתו, כי חסרים חומרי חקירה. גם מטעם זה אין מקום, לטענתו, להעלות טענת שיהוי. עוד טוען רוגוזניצקי לעניין זה כי במסגרת החקירה נתפס הנכס נשוא כתב האישום ובו 64 קלסרים המהווים חומרי חקירה שעליו עדיין ללמוד.

 

30.  אשר להליך הקודם בבקשה לפי סעיף 74, שהתנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, טוען רוגוזניצקי ראשית כי ההליך הוגש על ידו בחודש ינואר 2022 וכי ייצוג החברה, הנאשמת 7 על ידו, "נכנס לפועל" כלשונו רק ביום 28.3.22 ועל כן המבקשת לא הייתה צד לבקשתו. לטענתו, המאשימה מתעלמת מהיות הנאשמת 7 אישיות משפטית נפרדת. עוד טוען רוגוזניצקי בשם החברה, הנאשמת 7 כי הבהיר למאשימה, כמייצג החברה כי (פס' 14 לתגובה לתשובה): "המבקשת כבר הבהירה למאשימה בעבר כי קו הגנתה אינו חופף בהכרח את קו ההגנה של המבקש.".

 

עוד טוען רוגוזניצקי לעניין זה כי ההליך בבית המשפט המחוזי מרכז טרם הגיע לסיומו. לטענתו היה הסכם דיוני בין הצדדים לפיו המועד הקובע לערעור יהיה רק כאשר תתקבל החלטתו הסופית של בית המשפט, לאחר שהמאשימה תעביר התייחסות למסמכים מסוימים. לטענתו, כיון שהמאשימה לא עשתה כן כל עוד התיק התנהל בבית המשפט המחוזי מרכז, בית המשפט שם "איבד את סמכותו" כלשונו, לדון בתיק. רוגוזניצקי טוען כי: "ביום 30.4.24 המבקש הופיע בפני בית המשפט מרכז-לןד וביקש את אישורו של בית המשפט להעביר את התיק לבית משפט זה להמשך דיון, אלא שכב' השופטת רוזנברג שיינרט אמרה שהיא לא תיתן את הסכמתה." לטענתו בשל התנהלות זו הוא טרם מיצה את זכות הערעור.

 

דיון והכרעה

31.  אקדים מסקנה לדיון ואבהיר כי לאור הפסיקה לעיל, ולאור התנהלות הצדדים בנוגע להעברת חומרי חקירה, כפי שתפורט בהמשך הדברים, אין מקום להורות למאשימה על העברת חומרי חקירה לנאשם לעת הזו. יודגש כי המבקש הגיש בקשה זו בשמו ובשם הנאשמת 7, בתוך חלון צר בו אמנם מונתה הסניגוריה הציבורית לייצוגו, אך טרם מונה מטעמה עו"ד לייצוגו. על כן בבקשה נפלו כשלים רבים, כאשר המבקש עצמו מציין כי אינו משפטן, שפת אימו אנגלית, והוא מתקשה להתמודד עם טיעוניה המשפטיים של המאשימה. עם זאת, אני סבורה כי יש לאפשר לב"כ החדשים של רוגוזניצקי, להגיש בקשה חדשה, ככל שיסברו שיש לכך מקום. כיון שהמועד למתן מענה לכתב האישום, נדחה לבקשתם, לצורך לימוד החומר לחודש ספטמבר, חזקה עליהם שיבחנו גם שאלה זו. לעניין זה יש להפנות לדברי רוגוזניצקי לפיהם (פס' 14 לתגובה לתשובה בבקשה שלפניי): "המבקשת כבר הבהירה למאשימה בעבר כי קו הגנתה אינו חופף בהכרח את קו ההגנה של המבקש.".

 

אעמוד עתה על הבסיס הרעיוני לזכות לעיון בחומרי חקירה ועל הסייגים לה, ולאחר מכן אסקור את התנהלות הצדדים בהליכים שלעניין בהקשר של חומרי חקירה, בכדי לעמוד על הקשיים שבקבלת הבקשה בעת הזו.

 

בקשה לעיון בחומרי חקירה

32.  סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"(א)(1) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו ...

(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו"

 

33.  הסעיף מקנה לנאשם בפלילים זכות לעיין בחומר חקירה רלוונטי להגנתו, כשזו מהווה ביטוי למימוש הזכות למשפט הוגן וכחלק מזכויות היסוד של נאשמים בהליכים פליליים. הבסיס הרעיוני לזכות זו הוא העיקרון לפיו לנאשם הזכות לנהל את הגנתו כשהוא מכיר את מלוא החומר הנוגע לעניינו, הנגזר מן הזכות להליך הוגן (ראו: בש"פ 2948/19 סרוליק יוסי טייב נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (נבו 15.5.2019). הפסיקה נתנה למונח "חומר חקירה" בסעיף 74 פירוש רחב, ונקבע כי נכלל בו כל חומר שנוגע במישרין או בעקיפין לאישום. השאלה אם יש לראות בחומר מסוים חומר חקירה מוכרעת על פי מבחן הרלוונטיות, בו יבחן בית המשפט את מידת זיקתו של החומר בו מתבקש העיון לסוגיות הנדונות בהליך העיקרי ואת טיבו. נקבע, לאור מרכזיות הזכות, כי כל ספק לשאלת הרלוונטיות, צריך ויפעל, ככלל, לטובת הנאשם (ראו, בין רבים: בש"פ 6520/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 10.10.2021); בש"פ 2781/21 יניב מועלם נ' מדינת ישראל (פסקה , נבו 3.5.2021) בש"פ 2968/21 נאסר אלעמרני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (נבו 24.5.2021); יצחק עמית, חסיונות ואינטרסים מוגנים: הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי,227-217 (2021, להלן: עמית, חסיונות) וכן יוני לבני ועידן שוורץ, "חומרי חקירה ממוחשבים בעידן הדיגיטלי", ספר יעקב וינרוט, 547, 552-550 (גרשון גונטובניק, אבי וינרוט, חיים זיכרמן עורכים, 2021)). לא ארחיב עוד בעניין זה לאור דברי כב' השופט, היום הנשיא, יצחק עמית בבש"פ 2695/23 שלומי רביבו נ' מדינת ישראל (נבו 4.6.2023): "לא כל אימת שבית המשפט נדרש ליתן החלטה במסגרת סעיף 74 לחוק, יש לחזור ולהידרש מבראשית לעקרונות ולהלכות הנוגעות להליכי הגילוי בהליך הפלילי במסגרת סעיף זה" (פסקה 8 להחלטתו).

 

34.  לענייננו חשוב יותר הסייג או הגבולות שנקבעו לזכות העיון. בית המשפט הזהיר לא אחת מפני הרחבה יתרה של זכות העיון העלולה לפגוע באינטרס הציבור ביעילות ההליך הפלילי. כך, בבבש"פ 2886/16 ראג'י גורבאן נ' מדינת ישראל (נבו, 11.5.16), נקבע (פס' 11 להחלטה):

"להרחבת חובת הגילוי השפעה בין היתר על התארכות לא סבירה של השלב שבין הגשת כתב האישום לבין תחילת ניהול המשפט... הרחבת הזכות לקבלת חומרי חקירה פריפריאליים, בעלי זיקה רחוקה, שולית או ספקולטיבית, פותחת פתח להתדיינויות מיותרות ולעינוי דין ולהכבדה מיותרת, גם בהליך העיקרי, שאינה תורמת לעשיית הצדק ומונחת כאבן רחיים על צווארו של ההליך הפלילי.......

לאורך השנים ננקטה גישה מרחיבה באשר לתוכנו של המונח "חומר חקירה" ונפסק שהוא כולל גם חומר הנוגע בעקיפין לאישום, וכי יש לפרש ספק במקרים גבוליים לטובת הנאשם. עם זאת גם לגישה מרחיבה זו נקבעו גבולות. נקבע כי אין להרחיב את גדרו של "חומר חקירה" על חומרים שהרלבנטיות שלהם להגנת הנאשם היא ערטילאית, רחוקה, שולית או ספקולטיבית, ואל לו לבית המשפט להתיר לסנגור להפליג למרחקים ולערוך "מסע דיג" (fishing expedition) בלתי מסוים ובלתי ממוקד מתוך תקווה ספקולטיבית שמא יימצא בחומר המבוקש דבר מה העשוי לסייע להגנה"

 

בית המשפט הדגיש לעניין זה (שם):

"בנוסף, קיים גם האינטרס הציבורי בהגנה על יעילות ההליך הפלילי. להרחבת חובת הגילוי השפעה בין היתר על התארכות לא סבירה של השלב שבין הגשת כתב האישום לבין תחילת ניהול המשפט, בעיקר בתיקים גדולים [......] הרחבת הזכות לקבלת חומרי חקירה פריפריאליים, בעלי זיקה רחוקה, שולית או ספקולטיבית, פותחת פתח להתדיינויות מיותרות ולעינוי דין ולהכבדה מיותרת, גם בהליך העיקרי, שאינה תורמת לעשיית הצדק ומונחת כאבן רחיים על צווארו של ההליך הפלילי"

(הדגשה שלי - מ' א' ג')

 

35.  דברים דומים ציין כב' השופט (כיום המשנה לנשיא), נ' סולברג בש"פ 3603/19 רונן משה נ' מדינת ישראל, פס' 35 (נבו 10.7.2019):

"בצל אותם הררי-מילים שנכתבו על טעמיו ועל חשיבותו של הליך הגילוי לפי סעיף 74 לחוק, מסתופפות 'הערות אזהרה' חוזרות ונשנות המבקשות להזהירנו מפני פרוזדור שמתארך עוד ועוד בטרם הכניסה אל הטרקלין, ומפני הפיכת הליך הגילוי לאבן רחיים התלויה על צוואר ההליך הפלילי [אסמכתאות הושמטו]. הערר דנן הוא אַרְיָה אחת מתוך אופרה פרוצדורלית הנמשכת שנים. על חשיבותה ונחיצותה - אין משיג ואין חולק, שהרי במרכז הבמה ניצבות זכויות חשובות המוקנות לנאשמים. יחד עם זאת, עם התמשכות ההליך, לא אחת מגיע קולו לכדי צרימה. בקשות מוצדקות מתערבבות ב'מסעות דיג'; ההליך משמש אכסניה לניהול מחלוקות אזוטריות (ולעתים מדומות), ובסבך שבין כל אלו - עשוי להידחק מן הבמה דווקא השחקן המרכזי; עלינו להישמר מכך, להבחין בין טפל לבין עיקר."

 

36.  עמית, חסיונות, סיכם נושא זה בפרק שכותרתו: "הליכי גילוי ועיון כהליכים שמכבידים על ההתקדמות בתיק העיקרי (פרק י"ז, החל בעמ' 299):

"הבקשות הרבות בנוגע לסעיף 74 לחסד"פ מעידות עד כמה הנושא מעסיק את בתי המשפט - הפסיקה חזרה והתריעה על כך שהליכי הגילוי והעיון אינם יכולים להימשך עד אין קץ ואין להמשיך לדשדש בפרוזדור [.......]

מקום נכבד בפסיקת בתי המשפט תופסים ההליכים לפי סעיף 74 לחסד"פ. תופעה מוכרת היא, כי בשל הליכי הגילוי והעיון לפי סעיף 74 נוצרת סחבת ופתיחת המשפט לגופו מתעכבת. על בית המשפט להיות ער לכך שאין מניעים זרים בבסיס הבקשה לגילוי ולעיון, כמו הרצון ליצור סחבת לשם השהיית המשפט העיקרי, הרצון להלך אימים על עדים בדרישה לחשיפת חומר הקשור אליהם או הרצון להתיש את התביעה על מנת להגיע להסדר טיעון נוח. על בית המשפט לרשום אפוא לפניו מעין "הערת אזהרה" שלפיה 'אין למתוח את החובה לפי סעיף 74 עד לאבסורד, וזאת כדי שלא לאפשר לנאשמים גרירת הנושא עד אין קץ במגמה למשוך את המשפט'".

(הדגשה במקור).

 

ויעיד המקרה שלפניי בו ארבע שנים לאחר הגשת כתב האישום טרם ניתן ולו מענה לאישום.

 

שיהוי בהגשת הבקשה

37.  המאשימה טענה בפתח הדברים כי נפל שיהוי בהגשת הבקשה ובפנתה לבש"פ 213/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פס' 14 (נבו 6.2.2019), שם נקבע כי "מובן מאליו הוא, שכל בקשה לפי סעיף 74(א) לחסד"פ צריך שתוגש תוך פרק זמן סביר לאחר שהנאשם גילה או יכול היה לגלות את ההפרה הנטענת על ידו. בקשה מאוחרת בכגון דא תהא, ברגיל, נדונה לדחייה מחמת שיהוי". דברים אלו מצטרפים כמובן, להלכות לעיל, לעניין הימשכות ההליך הפלילי תוך פגיעה באינטרס הציבורי ביעילות ההליך הפלילי.

 

במקרה זה מדובר בבקשה שנייה לפי סעיף 74 לאחר שהבקשה הראשונה נדונה והוכרעה עוד בספטמבר 2022. המבקש מתייחס לעניין זה בפתיח של בקשתו. המבקש טוען כי הליך זה לא הסתיים בשל העדר סמכות מקומית של בית המשפט המחוזי מרכז לוד. עוד טוען המבקש כי הוברה רשימה חדשה (מאוחדת) של חומרי חקירה לעיונו בשנת 2023, ממנה למד שעל חלק מהמסמכים עליהם לא הוטל חיסיון ברשימות הקודמות שהועברו לו, הוטל חסיון במסגרת רשימה זו. המבקש מוסיף וטוען כי במסגרת הליכים מנהליים שונים בעניין חופש המידע התגלו חומרי חקירה שטרם הועברו לו. המבקש לא ציין מועדים לעניין זה.

 

38.  עניין חומרי החקירה נדון פעמים רבות מאז הוגש כתב האישום לפני כארבע שנים (אפריל 2021) ועד היום. לא בכדי לא ציין רןגוזניצקי בבקשה הנוכחית מועדים בהם אירעו אירועים שונים בהקשר זה, שכן, כפי שניתן יהיה לראות מרביתם אירעו לפני זמן רב, וב"כ של רוגוזניצקי דאז, עוה"ד דחוח ורוטנברג לא סברו כי היה מקום להגיש בקשות בעניין זה. ואפרט.

 

39.  כתב האישום כנגד המבקשים, הוגש, כאמור, ביום 7.4.21, ובאותו יום נקבע כי יינתן מענה לאישום ביום 11.5.21. ביום 9.5.21 ביקשו הצדדים במשותף את דחיית מועד הדיון וציינו כי חומר החקירה הוא רב ומסועף וכי חלק מהחומרים טרם הועברו להגנה. הדיון נדחה. הצדדים הודיעו מפעם לפעם כי הם מצויים במגעים הנוגעים לחומרי חקירה, וביקשו במשותף דחיית הדיון שנקבע למענה לאישום (ראו, למשל, הודעה מיום 30.9.21 ומיום 15.11.21. יש לציין כי בקשות הדחייה נגעו גם להליכי תפיסה זמניים). ביום 15.11.21 בבקשת דחייה משותפת נוספת, ציינו הצדדים (המאשימה ורוגוזניצקי בלבד), כי הם: "מצויים במגעים ביניהם בנוגע לחומרי החקירה בתיק, במטרה לצמצם את המחלוקות ביחס לחומרי חקירה, שיובאו בפני בית המשפט הנכבד". בקשה דומה מאותו נימוק הוגשה ביום 3.1.22, שאז ציינו הצדדים (פס' 2 לבקשה): "בנוסף, לנאשם הועברו, בעקבות בקשותיו, חומרי חקירה נוספים, אשר נלמדים על ידו, וכן עתידים להימסר חומרים נוספים, אותם יהיה עליו לבחון לצרכי הגנתו.".

 

40.  ביום 24.1.2022 הוגשה, כאמור, הבקשה הראשונה לעיון לפי סעיף 74 לחסד"פ בבית משפט מחוזי מרכז. ביום 7.2.22 ביקשו הצדדים דחייה נוספת של המועד שנבע למתן מענה לכתב האישום בתיק העיקרי, והבהירו כי הוגשה בקשה לפי סעיף 74 למותב אחר. בקשות נוספות הוגשו כאשר הבקשה הראשונה לפי סעיף 74 הייתה תלויה ועומדת (ראו, למשל, בקשה מיום 6.3.22).

 

41.  בהמשך, בעקבות הגשת בקשה לתיקון כתב אישום, בהתנגדות רוגוזניצקי לבקשה השנייה לתיקון כתב אישום מיום 10.5.22 ציינו ב"כ רוגוזניצקי כך ביחס לחומרי חקירה (בפסקה 24 לאותה בקשה):

"עוד התגלעו בתיק דנן מחלוקות נרחבות ביחס לחומרי חקירה. כך המשיב פנה עוד ביוני 2021 [הדגשה במקור], למבקשת ברשימה נרחבת של חסרים. אחרי למעלה מחצי שנה של המתנה לפתרון הבקשה ללא הזדקקות לבית המשפט (שבעיקרו צלח), הוגשה בקשה לבית המשפט אודות המחלוקות שנותרו בין הצדדים בשלב זה. לאור הליכים אלו, נדחה מעת לעת הדיון הראשון בתיק דנן, בבקשות משותפות של הצדדים."

 

ב"כ רוגוזניצקי ביקשו באותו מעמד כי יימחק המענה שנתן לכתב האישום. ביום 2.6.22 התקיים דיון בבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום. אשר לחומרי חקירה ציין ב"כ המאשימה באותו דיון (עמ' 3 לפר' ש' 24-23): "יש בקשה לחומרי חקירה, שאמנם אנחנו מצויים בישורת האחרונה, אך עדיין לא ניתנה בה החלטה". כן הבהיר שכל התיק יעבור סריקה חכמה מחדש, כדי שניתן יהיה לבחון את חומרי החקירה בצורה יעילה יותר. ב"כ של רוגוזניצקי, עו"ד רוטנברג, התייחסה גם היא לעניין זה וציינה (עמ' 4 לפר' 31-30): "הגשנו פנייה לחברי לגבי חומרי חקירה שחסרים לנו. לקח 10 חודשים עד שאמרנו שהצלחנו לפתור חלק גדול מהמחלוקות. היום אנחנו שנה אחרי והנושא כנראה עומד להסתיים." בהחלטה לעניין תיקון כתב האישום ציין בית המשפט, בתיק העיקרי, כי (עמ' 3 לפר' ש' 21-20) כי: "השנה שחלפה [מאז הגשת כתב האישום] נוצלה ביעילות ע"י הצדדים לצורך השלמת הליכים מורכבים לפי סעיף 74 לחסד"פ".

 

היינו בחודש יוני 2022 הצהירו הצדדים כי הם בישורת האחרונה בכל הנוגע לחומרי חקירה.

 

42.  ביום 9.6.2022, ניתנה החלטה במסגרת הליך בקשת העיון במחוזי מרכז, שכללה התייחסות תמציתית לתשובה שהגיש המערער לכתב האישום. ביום 5.7.2022, שוב במסגרת ההליך העיקרי, נעתר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, כאמור, לבקשת המאשימה לתיקון כתב האישום ובעקבות זאת נמחק מענה הנאשם מהתיק. בדיון מיום 24.5.22, במסגרת בקשת העיון במחוזי מרכז, נערך דיון בו הציגו הצדדים, לאחר הדברות ביניהם, את הסוגיות שנותרו שנויות במחלוקת בהקשר זה (ראו פס' 1 להחלטה של כב' השופטת הדס רוזנברג שיינרט מיום 9.6.22). ביום 9.6.22, הכריע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת הדס רוזנברג שיינרט), בבקשה. במסגרת ההחלטה הורה בית המשפט על העברת מסמכים מסוימים, ודחה את הבקשה לגבי אחרים. כן נקבע כי נדרשות הבהרות מסוימות בקשר לחלק מהמסמכים וכי תינתן החלטה משלימה לאחר קבלת אותן הבהרות. ביום 22.6.22 ניתנה ההחלטה המשלימה ביחס לחלק מהמסמכים ונקבע דיון נוסף בעניין.

 

43.  ביום 1.9.22 הגישה המאשימה תגובה, בתיק העיקרי למספר בקשות שהגישה החברה באמצעות רוגוזניצקי, ממנה עלה כי ביום 28.7.22 (בבקשה מצוין 28.7.21 אך כיון שיש התיחסות לבקשת העיון הראשונה שהוגשה בינואר 2022 יש להניח כי מדובר בטעות סופר), נשלחה הודעת מייל מרוגוזיצקי בשם החברה לב"כ המאשימה ובה (כאמור בפס' 6 לתגובת המאשימה): "ובה בקשה נוספת מכוח סעיף 74 לחסד"פ, חרף העובדה כי המדינה מטפלת בחודשים האחרונים בבקשה ענפה הכוללת מאות סעיפים [ הדגשה במקור] שהגיש מטעמו באמצעות באי כוחו, וכי קיים הליך ייעודי המתנהל בעניין זה". רוגוזניצקי והחברה הגיבו לבקשה זו ושללו את טיעוני התביעה בעיקר בטענה כי הבקשה לעיון במחוזי מרכז הוגשה בשמו של רוגוזניצקי בלבד (תגובה מיום 13.9.22). מכל מקום, רוגוזניצקי פנה, בשם החברה, בספטמבר 2022 וביקש עיון בחומרי חקירה, במקביל לבקשה שהתנהלה והוגשה בשמו באמצעות באי כוחו.

 

באותה תגובה, מיום 1.9.22, מנה ב"כ המאשימה את כלל ההליכים שמנהל רוגוזניצקי, הן בשמו באמצעות ב"כ, הן בשם החברה, הן במסגרת ההליך הפלילי, בהליכים שונים לרבות בהליכים לפני בית המשפט העליון, הן בהליכים מכוח חוק חופש המידע וטען כי מדובר בפגיעה של ממש באינטרס הציבורי שבשמירה על משאבי ציבור, לרבות זמן שיפוטי ומשאבי התביעה. ב"כ המאשימה הדגיש כי מדובר בנאשם מיוצג.

 

44.  בדיון שהתקיים במסגרת בקשת העיון במחוזי מרכז ביום 11.9.22, לאור תיקון כתב האישום והוספת אישומים ונאשמים, ב"כ רוגוזניצקי, עו"ד רוטנברג הבהירה כי לאור שינוי זה יש הידברות בינה לבין התביעה, שכן חלק מהחומרים שהעיון בהם התבקש נגעו למי שהיה עד, והפך לנאשם מס' 1. בדיון נדונו מסמכים נוספים לאחר הבהרות שהוגשו, וניתנה החלטה המורה למאשימה לבדוק עניינים מסוימים, וכן מתווה בו יש להמשיך ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות באותם עניינים.

 

45.  ביום 28.9.22 הוגשה הודעת עדכון מטעם המדינה בהליך העיון במחוזי מרכז, על אופן פעולתה בנוגע לנושאים שנותרו שנויים במחלוקת ובאותו יום נתנה כב' השופטת רוזנברג שיינרט את החלטתה הסופית בעניין זה. ביום 3.11.22, בעקבות אותה החלטה, הגישו ב"כ רוגוזניצקי הודעת עדכון ובה פירטו הסכמות אליהם הגיעו עם המאשימה בנוגע לעיון בחומרי חקירה. עם זאת ציינו בבקשה כי הם ממתינים להעברת רשימת חומרי החקירה המלאה, וכי: "המבקש אינו עותר לסעד נוסף מבית המשפט הנכבד בנושא בשלב זה [הדגשה במקור].". המשך ההליכים במסגרת הבקשה נוגעים לבקשת המבקש להטיל איסור פרסום על התיק ואינם מענייננו. עם זאת יצוין כי אותה בקשה לאסור פרסום, הוגשה ע"י רוגוזניצקי בעצמו, בשמו, על אף היותו מיוצג. לבקשת בית המשפט הבהיר ב"כ, עו"ד דחוח כי הוא אינו מייצג את רוגוזניצקי בתיק זה. היינו רוגוזניצקי הגיש בקשות במקביל לבקשות שהוגשו בידי באי כוחו, וכן הגיש בקשות עצמאיות בשם החברה.

 

46.  ביום 2.5.23 הגישו ב"כ רוגוזניצקי בקשה בתיק העיקרי לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי. בבקשה ציין כי: "עקב העובדה כי רק לאחרונה, ולאחר קרוב לשנתיים מהגשת כתב האישום, התקבלו אצל הנאשם 2 חומרי חקירה ערוכים ברשימה מחודשת, ובהיקף שונה מזה שהיה בפניו בעבר (אשר עדיין נלמד על ידו)".

 

47.  ביום 7.5.23, בשעה 11:09, עובר לדיון תזכורת שהתקיים באותו יום בשעה 14:00, ביום 7.5.23 הגיש רוגוזניצקי בשם החברה, הנאשמת 7: "בקשה למחיקת בקשות פתוחות, ובקשה למתן הכרעה בבקשות אשר טרם נדונו" לענייננו, בהקשר של חומרי חקירה, ציין רוגוזניצקי בשם החברה לעניין בקשה ב' בפס' 5-3 כך:

"3.קצת לאחר מועד הגשת כתב האישום העבירה המאשימה לידי מייצגה של נאשם 2 [רוגוזניצקי] שבע רשימות נפרשות של חומרי חקירה בתיק. במסגרת הליכים שקיימה נאשמת 2 [צריך להיות נאשם 2 -הטעות במקור] נגד המאשימה לפי סעיף 74 לחסד"פ, הסכימה לבסוף המאשימה לערוך רשימה "חכמה" מאוחדת, אשר תכלול בתוכה את כל חומרי החקירה, לרבות חומרים שהוסכם/הוכרע במסגרת הדיונים שהתקיימו, שיעוברו. כמו כן הסכימה המשיבה לסרוק את כלל חומרי החקירה, ולקשור את כל הקבצים הסרוקים אל הרשימה החכמה.

4. תהליך זה לקח למאשימה קרוב לשנה (!!) לבצע, והתהליך הושלם, לכאורה, בחודש מרץ השנה. אלא שהרשימה המאוחדת שהתקבלה שונה באופן מהותי מהרשימות החדשות ונוספה לה עמודה עם החרגות של כ-300 קבוצות מסמכים, שהמאשימה החליטה לפתע לחסות אותן [הושמטה טבלה המפרטת את השינויים)

5.במצב זה, תידרש הגשת הליך חדש לפי סעיף 74 לחסד"פ כדי לדון בשינויים שהחילה המאשימה ברשימה, ובזכות העיון בחומרים הללו."

(הדגשות במקור).

 

עוד הוסיף בהקשר זה (בפס' 8):

"בהזדמנות זו יצויין שלאחר שהמאשימה העבירה את הרשימה המאוחדת עליו [טעות במקור] עמלה כשנה, הועברו בחודשיים האחרונים מספר רשימות חדשות (נכון להיום 7 רשימות, בנוסף לדיסק תקול שהתקבל ב-4.5.2023 שככל הנראה מכיל רשימה שמינית). במסגרת רשימות אלו הועברו אלפים רבים של מסמכים חדשים, שחלקם חיוניים להגנה מפני האישומים."

 

לבקשה צורפו פניות ותשובות בבקשות מכוח חוק חופש המידע למשרד הבריאות, משרד המשפטים ןמשטרת ישראל, כולם קודמים למועד הגשת הבקשה (7.5.23). היינו, ביום 7.5.23 לפני כשנתיים, כבר ידע רוגוזניצקי על חוסרים שיש לטעמו, ואף ציין כי תידרש בקשה חדשה לפי סעיף 74.

 

48.  בהמשך היום, בדיון תזכורת בתיק העיקרי מיום 7.5.23 הודיעה המאשימה כי כלל הרשימות של חומרי החקירה הועברו לכל הנאשמים. לשאלת בית המשפט הבהיר ב"כ המאשימה כי המאשימה סיימה מבחינתה את העברת חומרי החקירה (עמ' 24 לפר' ש' 10-8). עם זאת באותו דיון ביקש ב"כ המאשימה ארכה כדי להגיש בקשה נוספת לתיקון כתב האישום. ב"כ רוגוזניצקי הבהירו כי רק ימים ספורים קודם לדיון קיבלו את הדיסק האחרון עם חומרי חקירה וטרם הספיקו ללמוד את חומר החקירה לעומק. עוד הבהירו כי מעיון ראשוני עולה כי יש פערים, לרבות בתוכן, בין רשימות קודמות של חומרי חקירה לבין הרשימה החדשה (עמ' 26 לפר' ש' 5-1). ב"כ רוגוזניצקי עדכנה את בית המשפט בתיק העיקרי, שבשלב זה כבר התנהל בתל אביב, כי: "יש לנו איזה שהוא הליך חומרי חקירה בלוד שהוא לקראת סיום, מהגלגול הקודם של התיק...יש עוד מחלוקות, שאנחנו לא הבאנו לבית המשפט, רובן היו צריכות הרבה מאד זמן להיפתר בין הצדדים, וחלק מצומצם עוד דורש פתרון". (עמ' 26 לפר' ש' 11-8). עם זאת התריעה ב"כ רוגוזניצקי כי לאור הרשימה החדשה והעובדה שלא כל הסוגיות בנוגע לחומרי חקירה יושבו, יתכן שהדבר יצריך הגשת בקשות נוספות, אם לפי סעיף 73 לחסד"פ, אם פי סעיף 108 לחסד"פ. כאמור, הבהרה זו ניתנה לפני כשנתיים.

 

49.  בדיון מיום 5.7.23 ציין ב"כ המאשימה, לבקשת נאשם אחר בתיק כי: "ב-18.10.22 הייתה הפצה מתוך המערכת, החומרים שנסרקו על ידינו. החומרים נסרקו שוב בסריקה חכמה על ידי חברה חיצונית, ולפי התרשומות שבדקתי, זה נעשה במספר פעימות כפי שחברתי ציינה, ב-30.3.23 ולאחר מכן ב-2.5.23. כלומר, בתחילת חודש מאי 2023 ניתן לומר שכל חומר החקירה היה כבר בידי נאשם 1".

 

50.  בדיון מיום 11.2.24 בשאלת ייצוגו של רוגוזניצקי, ביקש רוגוזניצקי לייצג את עצמו, וציין לעניין חומרי חקירה (עמ' 271 לפר' ש' 26-20):

"לא כל חומר החקירה התקבל. יש חוסרים גדולים מאד.

ישנו הליך לפי סעיף 74 שעדיין תקוע בבית משפט מחוזי מרכז. ישנה החלטה שלא קוימה שנתיים וחצי אחרי שניתנה. ישנן כמה עתירות של חופש המידע מול עיריית פתח תקוה והרשות להגנת הסביבה, שמתברר שיש עוד חומרים חשובים להגנה שלא התקבלו עדיין. לא ביקשתי בקשה לפי סעיף 74 כי ההליך הקודם לא הסתיים. יש עוד הרבה חומר חקירה שלא נמסר. יש המון חוסרים. חיקורי דין נעשו בכמה מדינות, כמעט את כל החומר לא קיבלנו"

 

זאת, כאמור בניגוד לדברי ב"כ בהליך העיון במחוזי מרכז, וגם זאת, שנה לפני הגשת הבקשה שלפניי.

 

51.  כפי שעולה מהאמור לעיל, רוגוזניצקי, באמצעות ב"כ ניהל הליך ממושך הן במסגרת ההליך העיקרי, הן בנסגרת בקשת העיון במחוזי מרכז, כאשר ב"כ הבהירו כי בקשה זו הסתיימה מבחינתם בחודש נובמבר 22. עוד עולה כי רוגוזניצקי הגיש בקשות למאשימה בשם החברה לקבלת חומרי חקירה נוספים. כפי שעולה מהמועדים שפורטו, גם אם, לשיטת המבקש קיבל רשימה אחודה רק בחודש מאי 2023 (כאמור בבקשה שהגיש מיום 2.5.23), ואז התגלו החוסרים, אין כל הסבר מדוע הוגשה הבקשה רק בפברואר 25 קרוב לשנתיים מאוחר יותר.

 

52.  בנוסף, בבקשה נטען כי היא נדרשת גם בשל חוסרים שהתגלו כתוצאה מבקשות חופש מידע שהגיש רוגוזניצקי. אולם, גם לעניין זה אין פירוט מתי הוגשו, איזה מידע התקבל, ואיזה חוסרים התגלו כתוצאה מכך. המסמכים המבוקשים הם מסמכים משנים קודמות להגשת האישום, או ממועדים קודמים לבקשת העיון במחוזי מרכז, ולא הובהר מדוע לא התבקשו בשעתו. אציין כי אין באמור התייחסות לכלל הטיעונים באשר למסמכים אלו, לרבות לשאלת הרלוונטיות להליך, אלא רק למועד בו הוגשה הבקשה, ולשאלה מדוע לא הוגשה קודם לכן.

 

53.  כך, למשל, לגבי המסמכים בפרק ד.1. לבקשה, תיק חקירת המכס ומשרד הבריאות של המבקש משנת 2010, בהתייחס לחקירת רוגוזניצקי בביתו בחיפוש שנערך בשנת 2010. אין כל הסבר בבקשה מדוע מסמכים אלו לא התבקשו עד היום. אשר למסמכים בפרק ד.2 לבקשה, מדובר בתיק מס הכנסה של רוגוזניצקי ובקשה שהופנתה למנהל רשות המסים להתיר גילוי מידע בעניינו של רוגוזניצקי. על פי הנאמר בבקשה, ברשימה המאוחדת של חומרי חקירה, לא גולו מסמכים אלו בטענה כי מדובר בתרשמות פנימית. גם אם כך הם פני הדברים, הרי שהרשימה האמורה הועברה, גם לשיטת המבקש במאי 2023, עת היה מיוצג, ובאי כוחו לא סברו כי יש מקום להגיש בקשה בנדון. מכל מקום, בבקשה שלפניי אין הסבר מדוע העניין עולה קרוב לשנתיים מיום קבלת הרשימה המאוחדת. יודגש כי בתגובת המאשימה מצוין לעניין זה כי באי כוחו דאז פנו למאשימה לאחר הגשת כתב האישום, בתחילת שנת 2022 בבקשה לקבל את תיק מס הכנסה של הנאשם וסורבו, עוד לפני הגשת בקשת העיון למחוזי מרכז, והסתפקו בתשובת המאשימה ולא כללו עניין זה בבקשה הראשונה. מבי להיכנס לפירוט הטיעונים, ברור כי הגשת בקשה בעניין זה כיום לוקה בשיהוי משמעותי.

 

54.  לגבי המסמכים המבוקשים בפרק ד.3 התמונה דומה. מדובר במסמכים הקשורים לתפוסים שנתפסו מהמבקש בחיפוש שנערך בביתו ביום 9.9.2019. המבקש מציין בפסקה 59, כי: "רק לאחר קבלת חומרי החקירה נודע למבקש כי...". המבקש לא מבהיר מתי קיבל את חומרי החקירה מהם נלמד האמור, וכיון שגם לשיטתו, וגם לאור הבהרות באי כוחו הן בהליך העיקרי הן בבקשה לעיון במחוזי מרכז, הועברה להם רשימה מאוחדת חכמה לפני קרוב לשנתיים, במאי 2023, גם לעניין זה אין הבהרה מדוע מוגשת הבקשה כעת. דוגמא נוספת הם המסמכים המבוקשים בסעיף ד.10, לגביהם מפנה רוגוזניצקי (בפס' 108 לבקשה) ל"סעיף 15 לרשימה החדשה", שנמסרה לו כאמור, קרוב לשנתיים קודם להגשת הבקשה.

 

55.  באשר למסמכים אחרים כגון המבוקש בפרק ד.6. לעניין תכתובות בין גב' פופרנו לרשויות האכיפה בבריטניה ובארצות הברית, והמסמכים המבוקשים בפרקים ד.8. ו-ד.9., תיקי החקירה בעניינו של ד"ר אילן זמיר וחומרים הקשורים לחקירה של ד"ר אילן זמיר, התנהלו דיונים וניתנו החלטות במסגרת תיק העיון במחוזי מרכז, ולא ברור במה שונים המסמכים המבוקשים מהמסמכים לגביהם ניתנו החלטות בעבר (ראו הסכמות בעניין זה שהוצגו בהליך העיון במחוזי מרכז בפר' מיום 11.9.22, עמ' 64, ש' 23- עמ' 65 ש' 10). מכל מקום אין כל הבהרה לעניין זה.

 

56.  יודגש, עד ליום 1.10.24 יוצג רוגוזניצקי בידי ב"כ ששוחרר ע"י המותב בתיק העיקרי מייצוג רק לאחר הכרעה בטענות המקדמיות, שאז מונתה הסניגוריה הציבורית לייצוגו. ההליכים בעניין חומרי חקירה התנהלו בעודו מיוצג, כאשר באי כוחו לא היו סבורים כי נדרשות בקשות נוספות לעניין זה. הבקשה שלפניי הוגשה בין מועד מינוי הסניגוריה הציבורית, ביום 1.10.24, לבין מינוי עו"ד מטעם הסניגוריה הציבורית ביום 6.4.25. יודגש כי מינוי הסניגור התעכב לבקשת רוגוזניצקי עצמו שהגיש בקשה לשחרור כספים שחולטו לצורך מימון עו"ד מטעמו (ראו צ"א 12877-04-21 דיון מיום 19.12.24). גם דברים אלו מעידים הן על שיהוי, הן על כך שייתכן, כפי שטוענת המאשימה בתגובתה, כי חלק מהנושאים כבר נדונו והוכרעו (ראו לעניין שיהוי בהקשר של תיק זה גם את פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 7161/23 ויגורוס סולושנס בע"מ נ' בית המשפט העליון, פס' 5 (נבו 25.10.2023)).

 

57.  לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה במלואה כנגד שני המבקשים, רוגוזניצקי והחברה. עם זאת, ככל שב"כ החדשים של רוגוזניצקי יהיו סבורים כי בעניינו של רוגוזניצקי יש מקום להגיש בקשה נוספת לפי סעיף 74, גם בנוגע למסמכים שהתבקשו בבקשה זו הם, והם בלבד, רשאים לעשות כן. ככל שיסרו כי יש צורך בכך יהיה עליהם להבהיר מדוע מוגשת הבקשה בשיהוי, וכן להתייחס לכל טיעוני המאשימה בתגובתה לפיה חלק מהבקשות כבר נדונו. יודגש, רוגוזניצקי לא יהיה רשאי להגיש בקשה שעניינה המסמכים שבקשת העיון בהם נדחתה בשנית, בין בשמו, בין בשם החברה הנאשמת 7.

 

סוף דבר

הבקשה נדחית, בכפוף לאמור בפס' 57 לעיל.

 

 

 

ניתנה היום, ו' אייר תשפ"ה, 04 מאי 2025, בהעדר הצדדים.