ד. מבוקש לעיין במסמכי "הערכת מסוכנות" הנמצאים בתיק.

טיעוני הצדדים:

4. ב"כ המבקש טען כי המבקש הוא שהותקף באירוע ונאלץ להתגונן. מדובר בעדה מרכזית בתיק ויש בחומר המבוקש כדי לסייע בקביעת מהימנותה. לדברי ב"כ המבקש קיומו של התיק הנוסף שנסגר נגד המתלוננת מחזק את טענת ההגנה בתיק זה.

לעניין "הערכת המסוכנות" טען ב"כ המשיב כי מסמך זה מכיל גרסאות עובדתיות לפיכך יש להעביר תוכנו להגנה.

לעניין רשימת החומר נטען כי התקבל "מפתח תיק" ולא רשימת חומר חקירה.

5. ב"כ המשיבה בתגובתה בכתב טענה כי רשימת חומר החקירה שהועברה להגנה תקינה. ביחס לתיק המבוקש נטען כי ב"כ המבקש לא מייצג את הנאשם בתיק פל"א 278093-23 ועל כן אינו רשאי לעיין בו.

באשר לעילת הסגירה נטען כי התיק בעניינה של המתלוננת נסגר בשל חוסר ראיות. נימוקי הסגירה מהווים תרשומת פנימית.

ביחס ל"הערכת המסוכנות" מדובר בתרשומת פנימית ועל כן המסמך אינו מהווה חומר חקירה.

6. במעמד הדיון הודיעה ב"כ המשיבה כי תעביר לידי ההגנה רשימת חומר חקירה מסודרת. עוד הוסיפה וטענה המשיבה במעמד הדיון כי לבית המשפט אין סמכות לעיין בתיקים הסגורים של המתלוננת לנוכח האמור בסעיף 31 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט- 2019 (להלן: "חוק המידע הפלילי") ובנוסף התיק שנסגר אינו רלוונטי להגנת הנאשם.

דיון והכרעה

7. חומר חקירה מוגדר ככזה בהתאם למבחן הרלוונטיות, בהתאם למבחני השכל הישר וניסיון החיים. (ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר (23.1.2014); בש"פ 10283/09 אליק לדר נ' מדינת ישראל (19.01.10); בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו (13.8.2009); בש"פ 5425/01 יאסין אל חאק נ. מדינת ישראל (5.8.2001) ורבים אחרים.

נקבע כי יש לפרש את המונח חומר חקירה באופן רחב שיכלול "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל (6.2.2000), "גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום" (בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל (6.11.185). (להלן: "פרשת אלהוזייל"), בש"פ 1965/21 בנימין נתניהו נגד מדינת ישראל, שם נפסק כי מבחן הרלבנטיות הוא מבחן רחב, שבגדרו ניתן וראוי להסתפק בקיומו של "קצה חוט" כדי לחייב את המדינה לגלות חומר חקירה לנאשם.

על אף ההנחיה לפירוש מרחיב, אין הוא נטול גבולות [בש"פ 2632/00 פלוני נ' מדינת ישראל, (15.6.2000)].

עיון בתיק פל"א 27809-03-23:

8. המשיבה טענה כי לבית המשפט אין סמכות לעיין בתיקים הסגורים של המתלוננת ואולם התיק שהתבקש בסופו של יום הוא תיק חקירה שנפתח בעקבות תלונה שהגיש המבקש בעצמו כך שהוא צד רלוונטי לתיק. בנוסף לנוכח תלונת בת הזוג נחקר המבקש תחת אזהרה כחשוד. בהינתן שהוא חשוד בתיק לא מצאתי לדון בשאלת הסמכות לעיון בתיקים סגורים של המתלוננת ובטענת חוסר הסמכות מכוח סעיף 31 לחוק המידע הפלילי.

9. מעבר לדרוש אציין כי במקרה אחר נדחתה טענת המשיבה להיעדר סמכות עיון בתיקים סגורים, ראה עבע"ח 17726-07-24 פרנק נ' מ"י, שם התיר בית המשפט המחוזי עיון בתיק סגור של עד תביעה בגין אירוע אחר לגביו נחקר העד.

בעניינו הזיקה שיש למבקש לתיק הסגור ברורה.

10. עוד אוסיף כי כאשר מדובר בתיקים בהם קיימות תלונות הדדיות סביר להניח שבמהלך ההוכחות יועלו הדברים על ידי המתלוננת ו/או הנאשם ויש מקום לאפשר לנאשם להוכיח טיעוניו.

11. בהתאם להלכות שנקבעו במספר פסקי דין - בש"פ 5881/06 בניזרי נ' מדינת ישראל, בג"ץ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, בבש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מדינת ישראל (23.2.2009), בבש"פ 1408/14 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.4.2014)] ובבש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי שלווה שלמה (15.8.13) (להלן: "עניין שישילשוילי")- נראה כי ישנה עמדה מבוססת בפסיקה בדבר המסקנה כי לבית המשפט סמכות לעיין בתיקים סגורים מכוח סעיף 74 לחסד"פ. לא זאת אף זאת, בית המשפט מחויב לעיין בתיקים סגורים לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים.

12.מאחר ומדובר בתיק חקירה סגור המצוי בידי המשיבה, ניתן לבחון הבקשה דרך סעיף 74 לחסד"פ, אך יש לעשות כן בזהירות ובאופן מדוד:

"בבוא בית המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת מב"דים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי. על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת, על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע דיג" ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו, ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות תשובות העד בענייניים צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח להגנה מהחומר." (פיסקה 13 להחלטת כב' השופט עמית בעניין שימשילשווילי).

מן הכלל אל פרט:

13. עיינתי בתיק החקירה פל"א 278093/23 ומצאתי כי יש בו כדי לתרום להגנת המבקש.

המדובר בתלונה שהוגשה על ידי המבקש בגין נזק שגרמה בת זוגו (המתלוננת בתיק זה) לטלוויזיה וכן לתקיפתו באמצעות זריקת מפתחות על פניו. בהגעת השוטרים טענה המתלוננת שהותקפה על ידי המבקש. שניהם נחקרו אך לא הוגש כתב אישום כנגד מי מהם.

14. באשר לנימוקי סגירת התיק הנוכחי למתלוננת, יובהר כי לא הוגשו הנימוקים לעיון בית המשפט. ככל וב"כ המבקש עומד על בקשתו זו, תעביר המשיבה את נימוקי הסגירה בתוך 7 ימים מהיום.

15. באשר למסמך "הערכת המסוכנות", בתיק הנוכחי, בניגוד לסברת ב"כ המבקש המסמך אינו מכיל גרסאות עובדתיות ומהווה תרשומת פנימית שנערכה על ידי המשטרה ולא מצאתי כי ישנה רלוונטיות להגנת נאשם.

סוף דבר:

16. המשיבה תעביר את חומרי החקירה בפל"א 278093/23 בתוך 14 יום מהיום.

17. ב"כ המבקש יודיע עמדתו באשר לצורך במתן החלטה בעניין קבלת נימוקי הסגירה.

תז"פ למועד.

ניתנה היום, ג' תמוז תשפ"ה, 29 יוני 2025, בהעדר הצדדים.