החלטה

בפני בקשת הסנגור לאפשר לו לעיין בחומר החקירה בתיק שנפתח כנגד עדת התביעה העיקרית בתיק זה, אשר בהתבסס על תלונת הנאשם הוגש גם נגדה כתב אישום בעבירות תקיפה והפרת הוראה חוקית.

למעט הסכמת התביעה שיעיין בהודעות הצדדים מתנגדת זו כי יעיין ביתר החומר וזאת מבלי לפרט התנגדותה. משכך, ביקשתי לעיין בחומר החקירה בפא 1205-2013.

מתברר כי אכן הוגש כתב אישום כנגד העדה ה' ס' בגין עבירות תקיפה הגורמת חבלה של ממש של הנאשם והפרת הוראה חוקית וזאת בת.פ. 27119-07-13, הקבוע למענה ביום 15.3.14 בפני כב' השו' שמואלי.

מתלונת המבקש מיום 19.2.13, עולה כי השניים גרושים וקיים ביניהם הסדר לקבלת ביתם המשותפת, על פיו הוא אמור לקבל הילדה בימי שלישי, בין השעות 15:30 ל- 19:00, ונוהג לכן לאוספה ביום זה מהגן . בהתאם לקח אותה גם ביום הגשת התלונה אלא שגרושתו הגיעה למקום עבודתו , ובעת שנמצא במחסן החנות, בה עובד, בשעה 16:30, דרשה לקבל מידיו הילדה כדי לקחתה למסיבת יום הולדת ,ולמרות שסירב, היא נטלה הילדה בכח מידו , דחפה אותו, סטרה בפניו בחוזקה ועזבה עימה, ולכן פנה מייד למשטרה והתלונן. לגרסת החשודה, היא המתלוננת בתיק בפני, סוכם מראש, בתיווך המגשרת, שכפי הנראה לא גבו ממנה הודעה, שלא יקח הילדה באותו יום אלא בשבת ,ולכן לא היה אמור לקחתה ומשלקח אותה היא הגיעה כדי לקחתה למסיבה אך הוא סירב . היא מודה כי ניסתה לקחתה מידיו אך טוענת שהוא תקף אותה תחילה במכה עם מרפקו בזרועה השמאלית ,ולכן התעצבנה עליו והשליכה עליו קרטון, ובו מוצרי נייר, לקחה הילדה והלכה.

הכחישה כי הפרה הצו או שדחפה אותו וסטרה לו.

בעקבות גרסתה גם הוא נחקר תחת אזהרה והכחיש דבריה.

החומר רלבנטי להגנת הנאשם שכן משליך על מהימנות העדה העיקרית ומציגה כמי שייתכן ומתנהלת באופן פרובוקציה ואלים ומצאתי לכן כי התנגדות התביעה באשר להעברת חומר החקירה, מיותרת לחלוטין מה עוד שלא מדובר בחומר רב ובנוסף לשלש ההודעות מדובר רק בהסכם הגירושין, ופסה"ד של ביה"ד הרבני מיום 8.3.11 ; דוח של השוטר בשארי על כך שלא ראה סימני אדמומית על פני הנאשם אך למרות זאת מסר לידיו הפניה לרופא ; תעודה רפואית מיום 19.2.13 ממנה עולה שהנאשם נבדק על ידי רופא שמצא אודם בפניו מימין ופס כחול , שאובחן כ-CONTUSSION; וכן צילום שחור לבן של פני הנאשם בו לא נראה דבר.