בע"ח (קריות) 69514-09-16 – אברהם דניאל נ' משטרת ישראל תביעות- שלוחת זבולון
|
בע"ח (קריות) 69514-09-16 - אברהם דניאל נ' משטרת ישראל תביעות- שלוחת זבולוןשלום קריות בע"ח (קריות) 69514-09-16 אברהם דניאל נ ג ד משטרת ישראל תביעות- שלוחת זבולון בית משפט השלום בקריות [13.11.2016] כבוד השופט מוחמד עלי החלטה
1. לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982 להלן: חסד"פׂ) ולקבלת רשימת חומר חקירה.
הרקע לבקשה
2. ברקע לבקשה כתב אישום שהוגש נגד המבקש המייחס לו עבירות של תקיפה סתם, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. על פי כתב האישום הנאשם והמתלוננת התגוררו בשכנות, יחד עם המתלוננת התגוררה בתה ולעיתים ישן בבית חברה של הבת, המתלונן. על פי הנטען בכתב האישום ביום 2.2.16 בשעת בוקר ועל רקע סכסוך שמקורו בהקמת רעש מצד המתלוננת, תקף המבקש את המתלונן, חברה של הבת, בכך שהגיע לדירת המתלוננת, החל לדפוק בחוזקה על דלת הכניסה תוך שהוא מקלל ומאיים. בהמשך לאחר שהדלת נפתחה היכה המבקש במתלונן וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן חבלות.
3. הסניגור הגיש בקשה לעיון בחומר חקירה שכוללת י"א פריטים. ביום 13.11.16 קיימתי דיון בבקשה שבמהלכו השלימו הצדדים טיעוניהם והונחו לפניי תיק החקירה ומסמכים הנדרשים להכרעה. לשם הזיהוי והמעקב המסמכים שהוצגו לי סומנו באותיות א'-ח'. החומרים שהונחו לפניי מאפשרים מתן החלטה ברוב הפריטים למעט בכל הקשור בפניות למוקד המשטרה (סעיפים ב ו-י' לבקשה) שלגביהם ביקש ב"כ המשיבה לבחון את הדברים ולהמציא פרטים, ועל כן נקבע דיון המשך ליום 5.12.16. בדיון שהתקיים בפניי התייחסו הצדדים לכל פריט ופריט, לחלק מהפריטים היתה הסכמה ולגבי חלקם קיימת מחלוקת. אסקור את טענות הצדדים והתייחסותם בבואי לדון בכל פריט ופריט.
דיון והכרעה
|
|
|
4. אין צורך לפרט יתר על המידה את הכללים הנוגעים לגדרי הדיון בבקשה. הכללים נקבעו בפסיקה ענפה של בית משפט העליון ומושתתים על העיקרון הבסיסי של זכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן. לשם יישום הזכות למשפט הוגן, נקבע שהמבחן הרלוונטי אם המדובר בחומר חקירה, הוא מבחן הנגיעה של החומר לאישום. ככלל, חומר הנוגע לאישום הוא חומר חקירה שהנאשם רשאי לעיין בו, ואין הכוונה לנגיעה ישירה או וודאית אלא די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת של ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום. אך מנגד למבחן הרחב, הודגש כי אין לאפשר עיון בחומר חקירה שהקשר בינו לבין האישום רחוק וקלוש, אין לאפשר מסע דייג, ואין לאפשר עיון בחומר חקירה אשר האפשרות הטמונה בו לסיוע להגנה הינה ערטילאית. ראו בין היתר: בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר (פורסם בנבו, 23.1.2014).
5. בטרם אפרט לגבי כל פריט ופריט מאלו שנכללו בבקשה, ניתן להתרשם כי חלק עיקרי מן הבקשות נולד מן העובדה כי המתלונן הוא שוטר במשטרת ישראל. עוד יצוין כי הפריטים בבקשה נחלקים לשתי קטגוריות עיקריות, הקטגוריה הראשונה נוגעת למידע שקשור במהימנות העדים, והקטגוריה השניה נוגעת לראיות שאינם רק בשאלות של מהימנות אלא תיעוד של האירועים; הכוונה בעיקר לחומרים הנוגעים לפניה למוקד המשטרה. לאחר הקדמה זו אעבור לדון בפריטי הבקשה אחד לאחד.
6. הבקשה לקבלת רשימת חומר חקירה. הסניגור קיבל רשימה שמפרטת חומרי חקירה. לטענתו הרשימה אינה מדוייקת ואינה שלמה. המשיבה אינה חולקת על חובתה להמציא רשימת חומר חקירה מלאה מעודכנת. ב"כ המשיבה הצהיר כי הוא יעביר לסניגור רשימה מסודרת לאחר בדיקה של כל המסמכים. לפיכך אני מורה למשיבה להמציא לסניגור תוך 10 ימים מהיום רשימת חומר חקירה מלאה שתכלול את כל החומרים שנאספו או נרשמו בידי הרשות החוקרת הכל במובן סעיף 74 לחסד"פ.
7. תלונות קודמות שהגישו עדות תביעה 4 ו-5 נגד המבקש. הסניגור טוען כי מדובר בסכסוך שכנים ומן הראוי לבחון אם קיימות תלונות שחוזרות על עצמן ואם כן לקבל מידע באם התיקים נסגרו ובאיזה עילה. המשיבה הציגה מסמכים וטענה כי אין המדובר במידע רלוונטי. עיינתי במסמכים (שסומנו א' ו-ב') ובחנתי את הדברים אף במבחן רחב מבעד למשקפיו של סניגור אך לא מצאתי כי האמור במסמכים יש בו כדי לתרום להגנת המבקש. אמנם מהמסמך שסומן ב' עולה כי המתלוננת הגישה מספר תלונות בעבר, אולם לא עולה כי התלונות קשורות לסכסוך השכנים האמור (יושם אל לב כי התלונה הראשונה ברשימה היא התלונה מושא התיק הנוכחי). לגבי שתיים מן התלונות (שתי האחרונות שסומנה ב') אין פירוט לגבי תוכן התלונות. ייתכן כי אותן תלונות קשורות בסכסוך שכנים, אך לאור מועד הגשתן (בשנת 1998) אין אני סבור כי יש בהן כדי לתרום להגנת המבקש. יצוין כי ליד אותן תלונות נרשם כי הן נגנזו. לפיכך, הבקשה לגבי פריט זה נדחית.
8. גיליון המרשם הפלילי של עדות תביעה 4 ו-5. עיינתי במסמכים הרלוונטיים לבקשה זו (מסמכים שסומנו ג' ו-ד') ולא מצאתי בהם כל רלוונטיות - לפיכך דין בקשה זו להידחות. ממסקנה זו גם נגזרת התוצאה לגבי המבוקש בפריט ה' לבקשה שמתייחס ל "כל החומר הנוגע למרשמים הנ"ל, בכלל זה כתבי אישום, הכרעות דין וגזרי דין, פרוטוקולים וחומרי החקירה בתיקים אלה".
|
|
|
9. גיליון המרשם הפלילי והמשמעתי של עדי תביעה 1, 2 ו-6. המדובר במידע לגבי עדים שהינם שוטרים, שוטר אחד גבה את אמרת המבקש, שוטר נוסף ערך דוח פעולה ואילו עד תביעה 6 הוא המתלונן. לעניין מידע מהמרשם הפלילי, עיינתי במסמכים שהונחו לפניי (מסמכים שהומצאו בהתאם להחלטה ביום 13.11.16 וסומנו ט'-יא') ואינני רואה במידע כל רלוונטיות. אשר לרישום המשמעתי, עיינתי במסמכים ה', ו', ז' ו-ח' וגם בהם לא מצאתי כל רלוונטיות וכל תרומה אפשרית להגנת הנאשם. אינני מתעלם מהאמור במסמך ז', שאיננו קשור למתלונן, ואולם בשים לב לחלקו של השוטר שהמידע רלוונטי אליו, לתפקידו בתיק, לתוכן האמור במסמך ולתאריך המצוין בו - הגעתי למסקנה כי אין במידע זה כדי לתרום ולו תרומה זעירה להגנת הנאשם. על כן הבקשה לקבלת נתונים מהמרשם הפלילי והמשמעתי של עדי תביעה 1, 2 ו-6 נדחית בזאת. מכאן נדחית גם הבקשה שנכללה בפריט ז' קרי "כל החומר הנוגע למרשמים הנ"ל, בכלל זה כתבי אישום, הכרעות דין וגזרי דין, פרוטוקולים וחומר החקירה בתיקים אלה".
10. התיק האישי במשטרת ישראל של עדי תביעה 2 ו-6 . הסניגור מבקש לקבל לעיונו את התיק האישי של עדי תביעה 2 ו-6, ובכלל זה פרטים לגבי תפקידים בהם הוצב עד תביעה מס' 6 במהלך שירותו. לטענת הסניגור יתכן ובתיקים האישיים של השוטרים ימצא מידע רלוונטי שחורג מהמידע המצוי בגיליון ההרשעות הקודמות ומהרישומים המשמעתיים. להשערת הסניגור יתכן וימצא מידע לגבי טיפול מערכתי שנעשה עם השוטרים שלא במסגרת הליכי משמעת.
אין בידי להיעתר למבוקש.
ראשית, ניתן אולי, ואף זאת בדוחק, לעמוד על ההיגיון מאחורי הבקשה ככל שהיא נוגעת למתלונן, עד תביעה מס' 6, אך לא ברור מדוע שוטר, דוגמת עד תביעה מס' 2, אשר הגיע למקום במסגרת עבודתו בעקבות פנייה למשטרת ישראל, צריך לעמוד בפני מצב בו תיקו האישי ייפרש בפני ההגנה, עם כל המשתמע מכך.
שנית, מכותרת המסמכים ו', ז' ו-ח' עולה כי המידע המצוי בהם כולל עניינים נוספים שחורגים מגדר הרישום המשמעתי במובנו המקובל. באותם מסמכים כלולים נתונים נוספים כגון תאריך גיוס, מצב משפחתי, מועד קבלת דרגה ואפיק קידום. עיינתי באותו מידע ואיני סבור שיש לראות בו חומר חקירה בהעדר נגיעה כלשהי לאישום ולהגנת המבקש.
שלישית, נראה כי המידע המבוקש חורג ומרוחק אף מהפריפריה של המסמכים שיכולים להיות רלוונטיים להגנת הנאשם. הסניגור אף לא הראה ולו קצה חוט שיכול להוביל למסקנה כי בכוחו של המידע המבוקש לתרום להגנת המבקש. בנסיבות מקרה זה הטענה כי התיק האישי של השוטר הוא בגדר חומר חקירה, נראה כמו ניסיון לעייל פיל בקוף של מחט. לפיכך אין לראות בחומרים המבוקשים חומרי חקירה במובן סעיף 74 לחסד"פ והבקשה נדחית (ראו: ב"ש (ירושלים) 4956/08 מדינת ישראל נ' כהן (פורסם בנבו, 17.9.2008); ע"ח (ירושלים) 14237-05-10 וייס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו 23.6.2010); מ"ת 31971-06-11 אלחיני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 5.12.2011)). מסיבה זו גם לא סברתי שיש מקום לעיין בתיקים האישיים עצמם בטרם מתן החלטה (השוו: בש"פ 5766/10 נפאע נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.9.2010)).
|
|
|
11. תיק מח"ש. כעולה מתיק החקירה הנאשם הגיש תלונה למח"ש נגד המתלונן. הסניגור מבקש לקבל את חומר החקירה שנאסף בתיק מח"ש וכן "נהלים, הנחיות ותרשומות פנימיות הנוגעות לגניזת התיק". ב"כ המשיבה מסכים לעיון בחומר החקירה שנאסף בתיק מח"ש מלבד אותם חומרים אשר לא מותרים לעיון. בכל הקשור לתרשומות פנימיות הנוגעות לגניזת התיק, דומה כי הדין עם המשיבה. ברגיל חומרים אלה אינם מהווים חומרי חקירה כאשר הם נערכים בתיק החקירה שעל בסיסו הוגש כתב האישום (בש"פ 10283/09 לדר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 19.1.2010) והאסמכתאות שצוינו בפרק ג' של ההחלטה), לא כל שכן כאשר מדובר בתיק אחר בו הנאשם הוא המתלונן. יצוין כי לא הונחה תשתית מספקת שמצדיקה היעתרות לבקשה לקבלת "נהלים והנחיות". לפיכך, אני נעתר לבקשה המצוינת בפריט זה באופן חלקי ומורה למשיבה לפנות למח"ש, לקבל את החומרים שנאספו בתיק החקירה של מח"ש ולהעבירם להגנה תוך 30 ימים מהיום. מובהר, כי אין להעביר תרשומות פנימיות המצויות בתיק, אך על המשיבה להעביר מכתב אשר מפרט את סיבת גניזת התיק.
12. לסיכום, הבקשה נדחית למעט בעניין העברת רשימת חומר החקירה ותיק מח"ש כמפורט בסעיפים 6 ו- 11 להחלטה.
המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.
תיק החקירה יוחזר למשיבה באמצעות מזכירות בימ"ש. המסמכים שהוצגו לעיוני וסומנו על ידי יוחזרו אף הם למשיבה וישמרו בידיה הנאמנות.
ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.
|




