החלטה

הסנגור הגיש, בשם מספר נתבעים שהדיון בעניינם אוחד, בקשה לעיון בחומר חקירה.

ראשית, דומה שאין ולא צריכה להיות מחלוקת באשר לסעיפים 1 ו - 2 לבקשה. הסנגור רשאי לקבל רשימת חוקר חקירה כדין ואם לא קיבלה עד היום, יפנה למאשימה ויקבלה. כן מובן כי יש להעמיד לעיון הסנגור את חוות הדעת המלאה וכל מסמך נוסף באמצעותו מבקשת המאשימה להוכיח את תקינות מערכת ה - א3.

המחלוקת בין הצדדים היא באשר למסמכי העבודה של המומחה, כאשר המאשימה סבורה שמדובר בבקשה לפי סעיף 108 שיש לבררה בפני השופט הדן בתיק העיקרי.

סבורני כי באופן עקרוני, הדין הוא עם המאשימה, שכן אין מדובר בחומר חקירה כהגדרתו המקובלת ואף אין מדובר בחומר הנוגע "ללב" ההליך. המדובר במסמכי עזר, אשר בוודאי חלקם לא נשמר כלל, חלקם מהווה טיוטה וחלקם אינו רלוונטי. אינני סבור שיש לחייב את המאשימה "לתפוס" את כל החומר אצל המומחה, מה גם שרק בחקירה הנגדית יוכל הסנגור לברר את מלוא היקף החומר הקיים.

עם זאת, לפחות חלק מהחומר חיוני בוודאי לשם הכנת חוות דעת נגדית והכנת החקירה הנגדית בידי הסנגור. אי המצאת החומר מראש והמתנה לבירור העניין במהלך החקירה הנגדית, תחייב פיצול החקירה והטרחת העד פעם נוספת, פעולה ממנה המאשימה ובית המשפט ניסו להמנע ואף קבעו ערובה גבוהה בטרם זימון המומחה.

לפיכך, סבורני כי מן הראוי שהמאשימה תפנה למומה - שהינו עד מטעמה - לקבל לפחות את המסמכים המרכזיים הקיימים בידו מעבר לחוות הדעת הרשמיות, לשם העמדתם לעיון הסנגור זמן מספיק מראש, לשם קידום ההליך וייעול החקירה.