מהוּת החומר שבמחלוקת, הבקשה לעיון בחומר חקירה והתגובה לה

3. אין חולק כי ההאשמות אשר בגינן הועמד המבקש לדין, נחשפו תוך כדי חקירת המבקש אודות מעורבותו במספר פרשות אחרות. ואלה פרטי הפרשות האחרות כפי שנמסרו על-ידי בא-כוח המשיבה בדיונים לפניי:

מלכתחילה, נחקר המבקש אודות מעורבוּת בעבירוֹת של התפרצות לבתים פרטיים בתחום מחוז ש"י בחודש יוני 2014. לפי החשד, ההתפרצויות בוצעו, בין היתר, על-מנת לגנוב כלי-נשק מאותם בתים פרטיים ולסחור בהם (להלן: פרשת ההתפרצויות לבתים).

תוך כדי חקירת המבקש אודות פרשת ההתפרצויות לבתים, נחקרה מעורבותו בפרשה נלווית של השגת כלי-רכב שכוּרים לצורך ביצוע ההתפרצויות לבתים (להלן: פרשת כלי הרכב).

בנוסף, נחקר המבקש במסגרת אותה חקירה משטרתית, אודות מעוֹרבוּת בירי שהתבצע במהלך חתונה שנערכה בכפר קטנא באוגוסט 2014. לפי החשד, בעקבות אותו ירי נפצע ילד המתגורר ביישוב הר אדר (להלן: פרשת הירי).

תוך כדי חקירת הפרשות האמורות, ובמסגרת אותה חקירה משטרתית, נלקח מהמבקש מכשיר הטלפון הנייד שלו. באותו מכשיר אוּתרוּ מספר תמונות של כלי-נשק. בעקבות כך, התרחבה חקירת המבקש והתייחסה גם לעבירות החזקת נשק, אשר בגינן הוא עומד לדין במסגרת כתב-האישום שעובדותיו פורטו בפסקה 1 לעיל. למען הבהירוּת, אציין כי לגבי הפרשות האחרות, לא הועמד המבקש לדין.

4. בקלסרים שהועברו לעיוני מצויות חמש הודעות משטרתיות של המבקש. הודעות משטרתיות אלה נמסרו לעיון הסנגור. עם זאת, קטעים מסוימים בתוך ההודעות שנגבו מהמבקש במשטרה, אינם ניתנים לעיוּן. קטעים אלה "הוּלבנוּ" באמצעות צילום דפי ההודעות המשטרתיות לאחר שהונחה על-גביהם פיסת נייר לבנה, באופן שלא ניתן לראות את תוכנם של אותם קטעים (חלקם מצומצמים בהיקפם, וחלקם בהיקף ניכר). למען נוחות הדיון, אכנה קטעים אלה: "הקטעים שנמחקו".

5. לפניי נוהלו מספר דיונים. הסנגור, עו"ד רבאח, עתר להעביר לידיו את מלוא החומר, לרבות הקטעים "שנמחקו" מההודעות המשטרתיות של מרשו, וכן כל חומר שקשור אליהם. כמו כן, עתר הסנגור לרשימה מפורטת ועדכנית של כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת.

6. בא-כוח המשיבה, עו"ד קידר, מתנגד לבקשה. לטענתו, הקטעים "שנמחקו" בהודעות המשטרתיות נוגעים לפרשות האחרות עליהן נחקר המבקש במסגרת אותה חקירה משטרתית כמפורט בפסקה 3 לעיל. לפי הנטען, הפרשות האחרות אינן קשורות לפרשה בגינה הועמד המבקש לדין. לפיכך, עמדת המשיבה היא כי הקטעים "שנמחקו" בהודעותיו המשטרתיות של המבקש, אינם בגדר חומר חקירה "הנוגע לאישום" כנדרש בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ואין מקום להעבירם לעיון הסנגור. מאותו הטעם, נטען כי אין למסור לעיון ההגנה חומרים נוספים הקשורים לאותן פרשות אחרות עליהן נחקר המבקש במסגרת חקירתו המשטרתית, אולם לא הועמד לדין בגינן.

7. יודגש כי לשאלות בית-המשפט הבהיר בא-כוח המשיבה כי טענתה היחידה של המשיבה הינה כי מדובר בחומר שאינו רלוונטי, ומטעם זה בלבד אין למסור אותו לעיון ההגנה. בא-כוח המשיבה הבהיר מספר פעמים כי אין בפי המשיבה טענה לפיה מסירת החומר שבמחלוקת לעיון הסנגור תשבש חקירה כלשהיא, תפגע בזכויות צדדים שלישיים או תפגע באינטרסים ציבוריים נוגדים (זאת, בסייג מצומצם אליו אתייחס בהמשך הדברים).

המחלוקת בין באי-כוח הצדדים מתמקדת, אפוא, בשאלה האם מדובר ב"חומר חקירה" הנוגע לאישום ורלוונטי להגנת הנאשם.

המסגרת הנורמטיבית

8. סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע בזו הלשון:

74. עיון בחומר חקירה

(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסנגור הסמיכו לכך, או בהסכמת התובע אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו".

(ההדגשה הוספה - ד.כ.ל).

כידוע, תכליתה של זכות העיון וההעתקה הקבועה בסעיף 74(א) הנ"ל, היא לאפשר לנאשם הזדמנות ראויה להכין את הגנתו מפני העבירות המיוחסות לו, וזאת כחלק ממימוש זכותו להליך הוגן. בהתאם לתכלית האמורה, נקבע לא אחת בפסיקתו של בית-המשפט העליון כי יש להעניק למונח "חומר חקירה" פרשנות מרחיבה, כך שכל חומר הקשור במישרין או בעקיפין לאשמה ונוגע ליריעה העובדתית שנפרסה בכתב-האישום, ייכלל בגדר "חומר חקירה". במסגרת מבחן רחב זה, יכולות להיכלל ראיות המצויות בפריפריה של האישום, אף כאשר הרלוונטיות שלהן להגנת הנאשם אינה מובהקת, ואף כאשר החומר אינו קשור במישרין לאישומים המיוחסים לנאשם. ובלשונו של כב' השופט בך:

"אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' שבסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי פירוש דווקני ומצמצם, המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה המיוחס לנאשם. 'חומר החקירה', במובן ההוראה האמורה, גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע. מטבע הדברים, אין לקבוע בנושא זה כללים גורפים וממצים...".

(בג"צ 233/85 הוזייל נ' משטרת ישראל, פ"ד לט(4) 124, 129 (1985); ההדגשה הוספה - ד.כ.ל).

בהמשך לדברים האמורים, הוסיף וקבע כב' השופט בך בפסק-דין מאוחר יותר כי:

"ברור שכל ראיה, העשויה להיות רלוואנטית לשאלות העומדות להכרעה במשפט, במישרין או בעקיפין, בין שהיא תומכת בגרסת התביעה ובין שהיא לכאורה עומדת בסתירה לה, ובין שהיא ניטראלית לגבי השאלות השנויות במחלוקת, חייבת להיכלל ב'חומר חקירה' העומד לעיון הסנגוריה".

(בג"צ 1885/91 צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה(2) 630, 633-634 (1991); ההדגשה הוספה - ד.כ.ל).

עוד נפסק כי על בית המשפט לבחון את החומר "בעיניו של סנגור המבקש לגלות כל בדל ראיה שיש בה, ואפילו בדוחק - כשהיא לעצמה או עם ראיות אחרות, לסייע לנאשם..", וזאת מאחר ש"אין חקר לתבונת סנגור מוכשר, ואין לנחש כיצד היה יכול לנצל את החומר הנמצא לפניו" (ראו: דברי כב' השופט רובינשטיין בבש"פ 1729/13 אל באסט נ' מדינת ישראל (24.3.2013), פיסקה י', שם מפנה כב' השופט רובינשטיין לאמירות מפסקי-דין קודמים המוזכרים שם).

בבג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים, פ"ד ס(1) 360 (2005), הוסיף בית-המשפט העליון וקבע מפי כב' השופטת (כתוארה אז) ביניש כדלקמן:

"במצב הדברים הרגיל - שבו החומר מצוי בידי רשויות התביעה, ואין מתעורר חשש מפני פגיעה בזכויותיו של אדם אחר או באינטרס מוגן אחר - די באפשרות כלשהי, אף אם רחוקה, כי ייתכן שהחומר רלוונטי לאישום ויוכל לשמש להגנת הנאשם כדי שבית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 74(ד) לחסד"פ. במקרים אלו הנטל המוטל על הסנגור הוא קל, ודי לו להצביע על 'קצה חוט' שיש בו כדי להראות שייתכן שמדובר ב'חומר חקירה'...בהעדר חשש מפני פגיעה בזכויותיו של אדם אחר או באינטרס מוגן אחר, נותר הנטל, שהוא קל יחסית, להצביע על אפשרות לכאורית שהחומר רלוונטי לאישום ויוכל לשמש להגנת הנאשם ".

(שם, עמ' 388-389; ההדגשה במקור - ד.כ.ל).

לצד כל אלה, נקבע כי הפרשנות המרחיבה האמורה אין משמעותה כי כל חומר ייחשב ל"חומר חקירה". בהקשר זה יש להראות כי החומר נוגע לאישומים כנגד הנאשם, וכי יש יסוד של ממש להנחה כי החומר אכן ישפיע על בירור האישומים כנגדו. לשון אחר; בית-המשפט לא יאפשר "מסע דיג" מטעם ההגנה המבוסס על אפשרויות ערטילאיות שאינן נראות לעין, בהעדר רלוונטיות קונקרטית של החומר המבוקש להגנת הנאשם (ראו: דברי כב' השופט שהם בבש"פ 4109/13 מדינת ישראל נ' דה פאס (7.7.2013), פיסקה 13 והאסמכתאות המוזכרות שם).

9. למען שלמות התמונה, אציין כי בית-המשפט העליון הוסיף ופסק כי אם וכאשר נמצא שהחומר השנוי במחלוקת רלוונטי להגנת הנאשם בהתאם לאמות-המידה שפורטו לעיל, כי אז על בית-המשפט לערוך איזון בין זכות הנאשם להגנה ראויה המושפעת מהתועלת שתצמח ממסירת המידע, לבין הפגיעה האפשרית בזכויותיהם של צדדים שלישיים או בערכים ציבוריים שונים הכרוכים בהצגת החומר לעיון ההגנה. ודוק, במקרה שלפניי מלאכת האיזון האמורה אינה נדרשת, הואיל והמשיבה אינה טוענת כי מסירת החומר לעיון ההגנה תפגע בזכויות מתחרוֹת או באינטרסים מוּגנים נוגדים.

דיון והכרעה

10. החומר השנוי במחלוקת הוא משני סוגים עיקריים: האחד, קטעים "שנמחקו" מהודעותיו המשטרתיות של המבקש. והשני, חומר שקשור לאותם קטעים ש"נמחקו". בנוסף, עתר הסנגור לקבלת רשימה מפורטת של החומר שנאסף או נרשם על-ידי הרשות החוקרת.

11. בכל הנוגע לקטעים "שנמחקו" מההודעות המשטרתיות של המבקש - עיון בהם מעלה כי הקטעים "שנמחקו" אכן מתייחסים לפרשות אחרות עליהן נחקר המבקש אולם לא הועמד בגינן לדין, כמפורט בפסקה 3 לעיל. אין מדובר, אפוא, בחומר המצוי בליבת ההאשמות כנגד המבקש בכתב-האישום שהוגש כנגדו. עם זאת, אני סבורה שלא ניתן לשלול אפשרות כי לאמרותיו של המבקש אודות אותן פרשות אחרות, תהיה רלוונטיוּת - ולו עקיפה - לניהול הגנתו בגין ההאשמות המיוחסות לו. אבהיר טעמיי לעמדה זו.

12. נקודת המוצא היא כי הקטעים "שנמחקו" הינם אמירותיו של המבקש בנוגע לפרשות האחרות. אמירות אלה נמסרו על-ידי המבקש במסגרת אותה חקירה משטרתית בה נחקר בגין ההאשמות בכתב-האישום בהליך העיקרי. ברור שמדובר בחומר שנמצא בידי הרשות החוקרת. כאמור, המשיבה אישרה כי אין חשש שמסירתו של חומר זה לעיון ההגנה תוביל לפגיעה בזכויותיו של צד שלישי או באינטרס מוגן אחר. במצב דברים זה, בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון בבג"צ 9264/04 הנ"ל, די באפשרות כלשהי, אף אם רחוקה, כי ייתכן שהחומר רלוונטי לאישום ויוכל לשמש להגנת הנאשם, כדי שבית המשפט יפעיל את סמכותו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (ראו: דברי כב' השופטת (כתוארה אז) ביניש בפיסקה 8 לעיל).

בנסיבות המקרה דנן, לא ניתן לשלול אפשרות בדבר קיומו של קשר ענייני - ולוּ עקיף - בין ההאשמות המיוחסות למבקש בכתב-האישום בהליך העיקרי, לבין הפרשות האחרות עליהן נחקר במשטרה. אמת, הסנגור הבהיר בדיון היום שהנאשם מכחיש קשר לתמונות הנשקים שנמצאו במכשיר הטלפון הנייד שלו, ואשר עליהן מבססת המאשימה את התזה המפלילה. עם זאת, הסנגור הבהיר כי קו ההגנה טרם גובש סופית, שכן הוא ממתין להכרעה בנוגע לחומר החסר. דומה כי לא ניתן להתעלם מכך שכל הפרשות עליהן נחקר המבקש באותה חקירה משטרתית, מתייחסות למעשים שבוצעו לכאורה באותה תקופת-זמן (יוני עד אוגוסט 2014). יתר על כן; החשדות בפרשת ההתפרצויות לבתים וכן בפרשת הירי נגעו לכלי-נשק, כאשר כתב-האישום שהוגש כנגד המבקש מייחס לו עבירות של החזקת נשק בנוגע לאותה תקופת-זמן. אוסיף כי חלק מהאנשים ששמם הוזכר במהלך חקירתו של המבקש בנוגע לעבירות החזקת הנשק נשוא כתב-האישום, הוזכרו גם בחקירותיו של המבקש לגבי הפרשות האחרות (לדוגמה: שמו של אדם בשם "יניב קקון" שזוּר בחקירת המבקש בנוגע לפרשת כלי הרכב, כפי שציין בא-כוח המשיבה בפרוטוקול הדיון מיום 18.12.2014, עמ' 1, ש' 28. המבקש הזכיר את שמו של אותו "יניב קקון" בעת מסירת גרסתו כאשר נחקר אודות עבירות החזקת הנשק נשוא כתב-האישום). מכאן שלא ניתן לשלול אפשרות כי אמירותיו של המבקש בחקירתו לגבי הפרשות האחרות, ישמשו את ההגנה בדרך כזו או אחרת בתיק העיקרי.

זאת ועוד; במהלך חקירת הפרשות האחרות, העלה המבקש טענה לפיה פעל במסגרתן לפי בקשת גורם מסוים. הסנגור הבהיר בדיונים לפניי כי אותו קו הגנה צפוי להתעורר בנוגע לעבירות החזקת הנשק המיוחסות למבקש בכתב-האישום. מאחר שמכלול הפרשות התרחשו לכאורה במסגרת אותה תקופת-זמן, ומאחר שהחשדות באותן פרשות אחרות נגעו אף הם לכלי-נשק, לא ניתן לשלול אפשרות כי הקטעים "שנמחקו" יהיו רלוונטיים לקו ההגנה האמור (בלא שאביע כל עמדה לגוף הדברים).

13. לסיום, אני רואה להעיר במישור העקרוני כי מצב בו סנגור מקבל לידיו הודעות משטרתיות של מרשו באופן חלקי, תוך שקטעים שלמים בתוך ההודעות הנ"ל נמחקו, וכל זאת כאשר אין במסירת הקטעים שנמחקו פגיעה בזכות או באינטרס נוגד, אינו מצב רצוי. כך הוא הדבר, עקב הפגיעה ביכולתו של הסנגור לבחון באופן שלום את מכלול הדברים שמרשו מסר לחוקריו, להבין את ההקשר המלא של האמירות כפי שנמסרו, לקבל תמונה כוללת על השאלות שהוצגו למבקש בחקירת המשטרה (לרבות סדר הצגת השאלות, התזמון של העלאתן, הדינאמיקה של החקירה ואופן התפתחותה) וכן לבחון את התשובות שהמבקש מסר לחוקריו ואת השאלות בהן בחר לשמור על זכות השתיקה בחקירתו. אני בדעה כי על דרך הכלל, בהעדר זכות מוגנת או אינטרס ממשי נוגדים, אין מקום למסור לסנגור הודעות משטרתיות חלקיות בלבד של מרשו. כך בוודאי במקרה דנן, בו החשדות בפרשות האחרות נגעו לכלי נשק והתייחסו לאותה תקופת-זמן בה התבצעו לכאורה עבירות החזקת הנשק המיוחסות למבקש בכתב-האישום. העובדה כי במסגרת החקירה המשטרתית נשזרו מספר פרשות עליהן נחקר המבקש בו-זמנית (זאת, מטעמים הקשורים להיותה של החקירה "מתגלגלת" ובתזמון חשיפת הפרשות במהלכה), אינה צריכה לפגוע באפשרות הניתנת לסנגור להביט באופן כולל על התנהלות החקירה ועל מכלול אמירותיו של מרשו במסגרתה.

בהתחשב בכך, אינני רואה לקבל את טענת בא-כוח המאשימה לפיה על בית-המשפט להשקיף על הפרשות כאילו חלקן נחקר בירושלים וחלקן נחקר על-ידי יחידה חוקרת בעיר אחרת. לא ניתן להתעלם מכך שהפרשות בכללותן נשזרו אלה באלה במסגרת אותה חקירה משטרתית של הנאשם. על רקע זה, מסירת ההודעות המשטרתיות של הנאשם לעיון הסנגור באופן חלקי בלבד כפי שנעשה במקרה דנן, פוגעת ביכולתו של הסנגור לעקוב אחר התנהלות החקירה של מרשו ואחר מכלול אמירותיו באותה חקירה משטרתית כמבואר לעיל.

14. אשר על כן, ונוכח משקלם המצטבר של מכלול הטעמים האמורים, אני מחליטה כי על המשיבה למסור לעיון הסנגור את מכלול הודעותיו המשטרתיות של המבקש. זאת בסייג אחד: בחלק מהודעותיו המשטרתיות של המבקש נכללים קטעים (קצרים יחסית) לגביהם נטען על-ידי בא-כוח המשיבה כי קיימת הצדקה להוצאת תעודת חיסיון לטובת הציבור (פרוטוקול דיון מיום 18.12.2014, עמ' 2, ש' 16-17). קטעים אלה, ואלה בלבד, לא יימסרו לעיון ההגנה למשך 21 ימים מהיום, על-מנת שהמשיבה תוכל לבחון את הצורך בהוצאת תעודת חיסיון לגביהם וכן את שאלת האפשרות למסירתם בדרך של פרפראזה (למותר לציין כי אינני מביעה כל עמדה בעניין זה).

15. בכל הנוגע ליתר החומרים המצויים בשני הקלסרים שהועברו לעיוני - מדובר בהודעות משטרתיות (שאינן של המבקש), דו"חות פעולה, מזכרים וכן מסמכים שהופקו מפעולות חקירה (שנגעו גם למבקש). הכל, בהתייחס לחקירת הפרשות האחרות לגביהן לא הועמד המבקש לדין, כמפורט בפיסקה 3 לעיל. בנוסף, כולל החומר שני כתבי-אישום שהוגשו כנגד אחרים בנוגע לפרשת ההתפרצויות לבתים (יוער כי בשני כתבי-האישום האמורים, לא יוחסה לאותם אחרים מעורבות עם כלי-נשק).

ודוק, החומרים הנ"ל נוגעים לחקירת אנשים שהוזכרו בהודעותיו המשטרתיות של המבקש בנוגע לפרשות האחרות (למבקש אף הוצגו במהלך חקירתו תמונותיהם של חלק מאותם אחרים והוא נשאל על זהוּתם). חלק מאותם אנשים נשאלו בחקירותיהם אודות כלי-נשק, ואף נשאלו על הקשר של המבקש לכלי-נשק (ראו למשל: הודעת ברהום מיום 4.9.2014, ש' 66, 71). מכל מקום, משקבעתי לעיל כי אין לשלול אפשרות לפיה אמירותיו של המבקש במשטרה לגבי הפרשות האחרות תהיינה רלוונטיות להגנתו; משהחומר המצוי בקלסרים מתייחס לחקירת אנשים המוזכרים בהודעותיו של המבקש במשטרה, והוא נסוב על הפרשות האחרות עליהן נחקר המבקש; וכן בהעדר טענה מצד המשיבה לפגיעה בזכות או באינטרס נוגד אם החומר יימסר לעיון ההגנה; אינני רואה למנוע חומר זה מההגנה. זאת, הן כדי לאפשר לסנגור תמונה שלמה לגבי טענות מרשו בחקירותיו במשטרה לגבי מכלול הפרשות, והן מאחר שלא ניתן לשלול אפשרות לפיה חומר זה ישמש את ההגנה במסגרת התיק העיקרי (בעניין זה תקפים הטעמים שפורטו בפיסקה 12 לעיל). אני מחליטה, אפוא, כי החומר הנדון יימסר אף הוא לעיון ההגנה. יוער כי אם וככל שבאותו חומר קיימים קטעים שהמשיבה תראה הצדקה להוציא לגביהם תעודת חיסיון, יחול הסייג שקבעתי בפיסקה 14 לעיל.

16. נוכח היותו של המבקש עצור עד תום ההליכים, מתבקשת המשיבה למסור את החומר לעיונו של הסנגור בהקדם.

17. בכל הנוגע לבקשת הסנגור להורות על הגשת רשימה מפורטת של החומר שנאסף או נרשם על-ידי הרשות החוקרת - המאשימה מתבקשת להעביר להגנה רשימת חומרי חקירה עדכנית ומלאה בשים לב לחומר שנמסר לפי החלטתי, וזאת תוך 21 ימים מהיום.

הבקשה מתקבלת, אפוא, בכפוף לסייגים שצוינו.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ה, 18 ינואר 2015, במעמד הצדדים.