5. הנאשם גם מבקש לקבל רשימת חומרי החקירה הקשורה לחקירה נשוא כתב האישום בתיק זה. בעניין זה מדגישה באת כוח הנאשם כי נקבע מועד לשמיעת ראיות ליום 7.7.14, ועל כן היא מקדימה ומבקשת רשימה זו, חרף החלטת בית המשפט העליון בבש"פ 3001/14 מיום 1.5.14, לפיה נקבע כי הנאשם יכול לחזור ולבקש רשימת חומרי חקירה רק בחלוף 60 יום מיום מתן החלטת בית המשפט העליון. הנאשם מבקש כי הרשימה תכלול את מלוא החומר, גם החסוי, ובו תמצית של אותו חומר חסוי, כאשר מדובר במסמכים המסומנים כ-ת/1-ת/9, ש/1-ש/8, א/1 ו-ב/1.

6. בנוסף, טוען הנאשם כי ביום 20.5.14 הובא לידיעת באת כוחו כי אדם בשם ירון כהן הובא ביום 16.1.14 לדיון בבקשה להארכת מעצרו בבית משפט השלום בירושלים, בחשד לביצוע חלק מהעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום נשוא תיק זה (תיק מ"י 32381-01-14 ו-32396-01-14). הנאשם טוען עוד, כי ירון כהן נחקר בעניין לאחר הגשת כתב האישום כנגד הנאשם בתיק זה והוסיף כי כאשר נחקר ירון כהן הוצגו לו שיחות בהן נשמעות זוהר אילוז, ע"ת 26, משוחח עם נמרוד אילוז, שהוא בן משפחתו של זוהר אילוז, כאשר השיחה נסובה על כתב האישום או עובדות כתב האישום נשוא תיק זה. הנאשם מדגיש, כי במהלך החקירה שעסקה בכתב האישום בתיק זה, הובא לידיעת היחידה החוקרת שאותו נמרוד אילוז הגיע אל הנאשם ומשפחתו כדי לאיים עליהם ולסחוט אותם, הוא זוהה במסדר זיהוי אך לא נחקר. הנאשם טוען כי אין בידו את השיחות שהוצגו בפני ירון כהן ולא את חומר החקירה שהוצג בפני ירון כהן, חומר חקירה שלטענת הנאשם קשור לכתב האישום נשוא תיק זה.

7. ראוי להדגיש, כי הנאשם הגיש בעבר בקשה לעיון בחומרי חקירה במסגרת בע"ח 17069-02-14. ביום 20.3.14 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' שחם). בהחלטה זו התייחס בית המשפט לחומר חסוי שחלק ניכר ממנו תואר בתעודת חיסיון שהוצאה על ידי השר לביטחון פנים. בית המשפט קבע, כי התיאור המופיע בתעודת החיסיון עונה בעיקרו על דרישת הפסיקה. עוד קבע בית המשפט, כי על דעת באת כוח הנאשם עיין בחומר החקירה החסוי הרלבנטי, שמע הסברים מטעם ב"כ המשיבה וקבע כי לא ניתן להוסיף על הפרטים שנמסרו לגבי חומר זה, אחרת תיגרם פגיעה בחיסיון שהוטל ובמטרתו, ועל כן דחה בית המשפט את הבקשה לחשיפת אותו חומר. עוד התייחס בית המשפט לעניין נוסף, הנוגע לחקירת חשדות להנחת מטען בכלי רכב. הנאשם ביקש לחשוף חומר חקירה זה. בית המשפט עיין בחומר החקירה וקיבל הסברים מב"כ המשיבה ונציג משטרת ישראל ומצא לנכון להיענות לבקשת הנאשם לחשוף את מרבית חומר החקירה, למעט מסמכים שנאסרו לפרסום, אותם פרט בהחלטתו. יחד עם זאת, בית המשפט התיר לצדדים להוסיף טיעונים בכתב לעניין איסור הפרסום החל על אותם מסמכים ולאחר שכך ייעשה תינתן החלטה נוספת בעניין זה.

8. בית המשפט הוסיף וקבע, כי מאחר שהמשיבה טענה לפניו כי בדעתה לשקול אפשרות הוצאת תעודת חיסיון ביחס לחלק מהמסמכים האמורים, הרי ניתנה ארכה למשיבה להודיע עד ליום 27.3.14 אם בכוונתה להוציא תעודת חיסיון, אם כן - ביחס לאילו מסמכים, וכיצד הדבר משפיע על האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי. יוער, כי על פי הנטען לפניי, המשיבה לא הודיעה לבית המשפט המחוזי כי בכוונתה להוציא תעודת חיסיון.

9. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון, שנדון במסגרת בש"פ 3001/14 (כב' השופט ס' ג'ובראן). בהחלטת בית המשפט העליון מיום 1.5.14 נקבע, כי באי כוח הצדדים הודיעו לבית המשפט כי מבלי שכל צד יוותר על טענותיו ותוך שמירת זכויות הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה באת כוח הנאשם תהא רשאית תוך חודשיים מיום מתן החלטת בית המשפט העליון לפנות בבקשה למשיבה לקבלת רשימת חומרי חקירה נשוא הערר. המשיבה תשקול פנייה זו ותודיע עמדתה לבאת כוח העורר. עוד נקבע, כי במידה ובעקבות קבלת רשימת חומר חקירה יהיה צורך בהעדה נוספת של עדים שכבר העידו בפני בית המשפט המחוזי, תהא באת כוח הנאשם רשאית לפנות בעניין זה לבית המשפט המחוזי, שיחליט בנושא לפי שיקול דעתו.

10. ביום 23.6.14 התקיים דיון בבקשות האמורות. באת כוח הנאשם התייחסה לטענות הנאשם ביחס לחומרי החקירה המבוקשים ומסרה הבהרות בדבר נפקות חומרי חקירה אלה, הקשר של חומרי החקירה הללו לכתב האישום ולהגנת הנאשם, וחשיבותם לטעמו של הנאשם לצורך ניהול הגנתו והוכחת חפותו. במיוחד הדגישה באת כוח הנאשם את הטענה כי עד היום לא הובהר על ידי המשיבה מדוע נטען על ידה שמדובר בחומר חקירה חסוי באשר לחומרי החקירה הנוגעים לנמרוד אילוז. בנסיבות אלו, סברה באת כוח הנאשם כי ראוי להורות למשיבה לגלות את חומרי החקירה האמורים. באשר לתיק הקשור להנחת המטען ברכב, טענה באת כוח הנאשם כי עד היום לא הודיעה המשיבה האם בכוונתה אכן להוציא תעודת חיסיון ביחס למסמכים אליהם התייחס בית המשפט המחוזי בהחלטתו, ומשחלף המועד לכך, יש להורות למשיבה למסור מסמכים אלה לעיון באת כוח הנאשם. באת כוח הנאשם חזרה והדגישה, כי קיימת חשיבות מרובה לקבלת רשימת חומרי החקירה כדי לאפשר לנאשם לשקול הגשת עתירה בנושא גילוי נוסף של חומרי חקירה. כל עוד לא ניתן לנאשם הפירוט הנדרש, אין באפשרותו לעשות כן.

11. באת כוח המשיבה טענה בדיון, כי על פי החלטת בית המשפט העליון היה על באת כוח הנאשם להמתין 60 יום ממתן ההחלטה ולפנות אל בא כוח המשיבה ישירות ולא לבית המשפט, וזאת כדי להידבר בנושא זה. באת כוח המשיבה הבהירה, כי בזמנו לגבי חלק מהחומר ניתן חיסיון מאחר שהחומר היה עדיין בחקירה וכי עתה ניתן לשוב ולשקול נושא זה. המשיבה טענה, כי בכל מקרה על המשיבה לעשות עתה הערכה אם ניתן למסור את החומר או להוציא לגביו תעודת חיסיון. ביחס למסמכים אותם ביקש הנאשם לחשוף או לקבל לגביהם פירוט, הנכללים בתעודת החיסיון, חזרה המשיבה והפנתה להחלטת בית המשפט המחוזי הקודמת, ממנה עלה כי חשיפת המסמכים תפגע במטרת החיסיון. המשיבה טענה כי עליה לבדוק אם ניתן ליתן פירוט כלשהו לגבי אותם מסמכים. באת כוח המשיבה הוסיפה, כי בשלב זה אין בידיה תשובה לכך, שכן הפנייה נעשתה לבית המשפט ולא ישירות אל המשיבה, כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט העליון. באת כוח המשיבה הודיעה כי תיעשה הערכה מחודשת לגבי מסמכים אלה.

12. ביחס לירון כהן טענה באת כוח המשיבה, כי ערכה בירור עם היחידה החוקרת ונמסר לה כי בעת שירון כהן נחקר לא הוטח בפניו כי קיימות האזנות סתר כפי שטוען הנאשם. באת כוח המשיבה הגישה לעיון בית המשפט את הודעותיו של ירון כהן במהלך חקירתו ואת הבקשות להארכת מעצר שהוגשו לבית המשפט, מהן עולה, לטענת באת כוח המשיבה, כי לא הוטח בפניו שקיימות האזנות סתר. עוד ציינה, כי קיימת תעודת חיסיון ביחס לחומרי חקירה הנוגעים לירון כהן, ועל כן לא תוכל לפרט מעבר לכך. יש לקבל עמדה זו של המשיבה ואין מקום לחייבה לפרט מעבר לכך.

13. באשר לבקשת באת כוח הנאשם לגלות פרטים נוספים ביחס להאזנות הסתר, טענה המשיבה, כי במהלך החקירה הנוגעת לכתב האישום בתיק זה הוקמו שתי עמדות האזנת סתר, כאשר האחת מתייחסת לנאשם והשנייה מתייחסת לדודי אילוז. המשיבה טענה כי בהתאם להנחיות הפסיקה, כאשר הצוות החוקר נחשף לשיחה בעמדה שאינה רלבנטית והיא חסויה, מופסקת מייד ההאזנה כדי לא לפגוע בהגנת הפרטיות או בחסיונות אחרים מכוח החוק והפסיקה. לפיכך, לגבי שיחות אלו אין הקלטה. באת כוח המשיבה טענה כי פירוט זה נמסר לה והועבר גם לבאת כוח הנאשם. לפיכך, טוענת המשיבה כי אין באפשרותה למסור נתונים נוספים ביחס לשיחות אלו, כגון מקור השיחה וכדומה. לפיכך, טענה באת כוח המשיבה כי מסרה לבאת כוח הנאשם את כל החומרים הנוגעים להאזנות הסתר וזאת בכפוף להוראות החוק והפסיקה. יש לקבל טענה זו של המשיבה ואין לחייבה למסור האזנות שמסירתן תהווה עבירה, פגיעה בפרטיות וזאת במיוחד לאור הסבריה של המשיבה כי שיחות אלה כלל לא הוקלטו והן אינן ברשות המשיבה.

14. ביחס לפרוטוקולים של נמרוד אילוז הבהירה באת כוח המשיבה, כי מדובר באישום הנוגע לקטטה בין נמרוד אילוז לבין ירון כהן, שכלל אינו קשור לכתב האישום בתיק זה. באת כוח המשיבה סברה, כי באת כוח הנאשם רשאית לפנות לבית המשפט בבקשה לעיין בתיקים אלה.

15. באשר לצו שהוזכר בהחלטת בית המשפט המחוזי (צו מספר 1294-11-13) טענה באת כוח המשיבה, כי אינה בטוחה שהחור נמסר או כי החלטת בית המשפט המחוזי אכן קוימה, והדבר נמצא בבדיקה. כמו כן, יתכן שהוצא לגבי צו זה חיסיון והדבר עדיין בבדיקה. לפיכך, באת כוח המשיבה ממתינה לתשובת היחידה החוקרת.

16. ביום 25/6/14 מסרה ב"כ המשיבה תגובה בכתב בה הודיעה כי נמרוד אילוז לא נחקר ביחס ל פגישה שהתקיימה בין הנאשם לשרון זקן. תשובה זו של המשיבה מקובלת עלי ועל כן אין מקום ליתן צו כלשהו בעניין זה. במידה והנאשם מבקש לעיין בתיקי בית המשפט הקשורים לנמרוד אילוז הוא רשאי לעשות כן.

17. בעניין תיק המטען, צו 1294-11-13 נטען כי המשיבה מבקשת ארכה להוציא תעודת חיסיון ספציפית ומתוך טעות בתום לב טרם הוצאה התעודה. ב"כ המבקש מתנגדת לכך. לאחר ששקלתי את הטענות, ובפרט לאור העובדה כי מרבית חומר החקירה כבר הועבר, אני נעתר לבקשה. ניתנת ארכה אחרונה עד 15/7/14. במידה ולא תוצא תעודה כזאת, יהיה על המשיבה למסור לב"כ הנאשם את מלוא חומר החקירה בנושא זה.

18. עוד אני מורה כי המשיבה לא תזמן למועד ישיבת ההוכחות הראשונה עדים הקשורים לתעודת החיסיון שבכוונתה להוציא.

19. באשר לרשימת חומרי החקירה, אמנם על פי החלטת בית המשפט העליון היה על ב"כ הנאשם לפנות בחלוף 60 יום למשיבה., מועד שטרם חלף. כמו כן הפניה נעשתה לבית המשפט ולא ישירות למשיבה תחילה. יחד עם זאת, מועד שמיעת הראיות קרב ולא ניתן ולא ראוי להמתין יותר. לפיכך אני מורה למשיבה לערוך את רשימת חומרי החקירה המבוקשת עד ליום 6/7/14 ולהעבירה לב"כ הנאשם באותו יום., בכפוף לאמור בתעודת החיסיון מיום 15/1/14. לפיכך, המשיבה צערוך רשימה ותתייחס אך ורק לסוג המסמך או הראייה הנזכרים בתעודת החיסיון ולא מעבר לכך.

20. לא ראיתי מקום לחייב את המשיבה לערוך פרפרזות באשר לחומרי החקירה המופיעים בתעודת החיסיון מיום 15/1/14, זאת לאור החלטת כבוד השופט שחם שבחן חומרים אלה והגיע למסקנה, בסעיף 1 להחלטתו, שאין מקום לחייב את המשיבה להוסיף בעניין זה.

ניתנה היום, ד' תמוז התשע"ד, ‏02 יולי 2014 בהעדר הצדדים.