3. מלכתחילה, הגיש הסנגור את בקשתו לפי סעיף 108 כנגד חברת פלאפון בלבד, בלא שהמדינה צוינה כמשיבה לבקשה. הסנגור נהג כך, על-אף שלכאורה חברת פלאפון מהווה משיבה פורמלית בלבד, שכן יש להניח שהיא תפעל לפי הוראות בית-המשפט בלא שיש לה עצמה עניין בהליך לגופו. בהחלטותיי הקודמות הוריתי לסנגור להגיש בקשה בה תצורף המדינה כמשיבה. הסנגור הגיש בקשה לקיום דיון במעמד צד אחד בעניין זה. טענתו היא כי אין מקום לצרף את המדינה כמשיבה לבקשה וכי יש להותיר את עצם קיומה של הבקשה חסויה מידיעת המדינה, וזאת על-מנת שלא לפגוע בזכותו של המבקש להליך פלילי הוגן. לפי אותה טענה, אין למאשימה זכות לעיין בחומר הראיות של ההגנה ואף לא לדעת מהו החומר שההגנה מבקשת להשיגו.

4. שמעתי את טענותיו האמורות של הסנגור במעמד צד אחד, ואינני רואה לקבלן. אמת, ברמה העקרונית, אין לשלול אפשרות כי יתקיימו מקרים מתאימים בהם בקשה לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי תידון במעמד צד אחד, ללא חשיפת דבר-קיומה בפני המדינה, בין היתר על מנת למנוע חשיפת קו הגנה של הנאשם. עם זאת, בהתאם לדבריה של כב' השופטת ארבל בבש"פ 3945/13 פלוני נ' מדינת ישראל, בפיסקה 6 (טרם פורסם, 12.6.2013), המדובר בחריג שגבולותיו צריכים להיות מצומצמים ונדירים. ככלל, דיון הנוגע למשפט פלילי - בוודאי לאחר הגשת כתב-אישום (בניגוד לשלב החקירה בו החשוד לא תמיד יכול להיחשף למלוא החומר כנגדו כל עוד החקירה מתנהלת) - צריך להתקיים במעמד שני הצדדים, כך שכל צד יוכל לטעון טענותיו תוך הצגת התמונה המלאה של הראיות והטיעונים לפני בית המשפט. יש לזכור כי יכולתו של בית המשפט במסגרת בקשה לפי סעיף 108 לחוק להכיר כל פרט ומשמעותו בתיק העיקרי, הינה מוגבלת. לפיכך, על דרך הכלל פיקוח שיפוטי לבדו לא יהיה יעיל באותה עוצמה שמושגת לאחר שמיעת טענות שני הצדדים. אשר על כן, השימוש בסמכות לקיים דיון לפי סעיף 108 במעמד הסנגור בלבד, תוך הסתרת דבר קיום ההליך מן המדינה, חייב להיעשות בזהירות רבה תוך שהנטל על הסנגור להצדיק שימוש בהליך כזה חייב שיהיה כבד (ראו והשוו: דברי כב' השופט אינפלד במ"ת (באר שבע) 38909-12-11 אל אעסם נ' מדינת ישראל, פיסקאות 28 ו- 37 (6.11.2012), שהוצג לעיוני על-ידי הסנגור).

5. במקרה דנן, אני סבורה כי הסנגור לא עמד בנטל האמוּר, וכי אין מקום לחרוג מהכלל לפיו על המדינה להיות משיבה לבקשה. מסקנה זו מבוססת על משקלם המצטבר של הטעמים הבאים:

ראשית, אני סבורה כי חשיפת דבר קיום הבקשה לפי סעיף 108 לחוק בפני המדינה, לא צפויה לפגוע פגיעה ממשית ביכולת ההתגוננות של המבקש במשפטו מחמת איבוד גורם ההפתעה כנטען על ידי הסנגור. נראה שקו הגנה המבוסס על טענת "סוכן מדיח" או טענה דומה לכך בתיק סחר בסמים בו מעורב סוכן משטרתי, הינו צפוי. דומה כי עיקר החשיבות של הראיה המבוקשת ממוקד בעצם קיומן של השיחות והיקפן לפי הפלט המבוקש (ראו והשוו: בש"פ 3945/13 הנ"ל, סוף פיסקה 6).

שנית, הבקשה נוגעת לקבלת פלט שיחות בתאריכים שפורטו לעיל, וזאת בנוגע לשיחות שנכנסו למספר הטלפון של המבקש (הנאשם) מקו טלפון שלפי הנטען שייך לסוכן המשטרתי שטלפן למבקש. הבקשה נוגעת, אפוא, לקבלת נתונים שעניינם לא רק במבקש עצמו, אלא גם בצד שלישי שהינו סוכן משטרתי המשמש כעד תביעה. לפיכך, יש לאפשר למדינה לטעון בעניין הבקשה, שמא תועלה טענה של פגיעה בפרטיות או באינטרסים מוגנים אחרים שיהיה מקום לבוחנם.

ודוק, הכרעתי בשלב זה נוגעת למישור סדרי הדין בלבד ומשמעותה היא כי על המדינה להיות צד להליך ככל שהסנגור עומד על בקשתו, תוך מתן אפשרות למדינה לטעון טענותיה לגבי הבקשה. אין בהחלטתי כדי להביע כל עמדה לגוף הדברים - הן בשאלת הרלוונטיות של הפלט להגנת המבקש כנאשם, והן בשאלת קיומה של פגיעה באינטרסים מוגנים נגדיים ועוצמתה (בשים לב לכך שמדובר בפלט שיחות ללא מידע על תוכן השיחות). אף אין בהחלטתי כדי להכריע בשאלה האם תוצרי הבקשה, לו תתקבל, ימסרו לעיון המדינה (ראו והשוו: ת"פ (באר שבע) 38101-07-11 מדינת ישראל נ' ססונקר (31.1.2012)). שאלות אלה יוכרעו לאחר קבלת עמדות שני הצדדים - המבקש והמדינה - ככל שיהיה צורך בכך.

6. אשר על כן, אני קובעת כי ככל שהסנגור עומד על בקשתו לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, עליו להגיש בהליך שבכותרת בקשה מתוקנת כך שהמדינה תצורף כמשיבה לה. על הסנגור לעשות כן עד יום 5.11.2013, ולצרף עותק מהחלטתי זו לבקשה, תוך אזכור ההחלטה והפנייה אליה בפתח הבקשה. ככל שלא תוגש בקשה מתוקנת עד המועד שנקבע, ייסגר ההליך שבכותרת.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, במעמד ב"כ המבקש.