4. על מנת שהחומר המבוקש אכן ייכנס להגדרת "חומר חקירה" יש להצביע על יסוד של ממש להנחה, כי החומר אכן ישפיע על בירור האשמה המיוחסת לנאשם ואין לפרש את המונח "חומר חקירה" פירוש דווקני ומצמצם, המוגבל לחומר הראיות הנוגע אך ורק במישרין לעבירה המיוחסת לנאשם. הנטייה היא למתן פירוש מרחיב. די גם בנגיעה עקיפה. לשון אחרת; "חומר חקירה" הוא גם ראיות השייכות באופן הגיוני "לפריפריה של האישום", אשר להן עשויה להיות רלוונטיות לאישום או לניהול ההגנה (ראה עניין לדר לעיל וכן בש"פ 6717/12 מ"י נ' אהרון [פורסם בנבו] (18.12.12);בש"פ 7064/08 מ"י נ' ברקו [פורסם בנבו] (13.8.2009); בש"פ 8815/15 נור סעד נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.5.16)).

מן הכלל אל הפרט:

5. באשר לבקשה לעיון במרשם הפלילי של המתלוננת - מאחר שאין לחובת המתלוננת כל רישום שכזה, הבקשה בהקשר זה מתייתרת.

6. באשר לבקשה לעיין בפלט תלונות שהגישה המתלוננת - כבר נקבע כי תלונות קודמות של מתלונן, אשר לא הבשילו לכדי כתב אישום כנגד החשוד, אכן יכולות להיחשב, בנסיבות מסוימות, כרלוונטיות לניהול הגנתו של נאשם (ראו בש"פ 3099/08 דוד אברהמי נ' מ"י [פורסם בנבו] (23.2.09) וכן בש"פ 5766/10 אמיר נפע נ' מ"י [פורסם בנבו] (2.9.10)). הצורך של הסנגור בנתונים אלו מכוון למהימנותה הכללית של המתלוננת. מדובר בתלונות אשר אינן קשורות לנושא המשפט, אך באמצעותן מבקש הסנגור, כך להבנתי, להראות לבית המשפט את "אופיה" של המתלוננת "כמתלוננת סדרתית".

7. אכן לעיתים יש בכך להוות נתון רלוונטי אשר ראוי שיובא בפני בית המשפט השומע את התיק העיקרי. יחד עם זאת, מובן כי לנתון זה תהא חשיבות רק אם ניתן להעריך ברמה סבירה שתהא לו תרומה כלשהי להגנתו של הנאשם. אין די בכך שתלונה לא הובילה לאישום על מנת להוביל מלכתחילה למסקנה שיש בכך להוות אינדיקציה לפגם במהימנות המתלוננת. ייתכן שתלונה שלא הובילה לכלל אישום לא תחשב כחומר חקירה, בשל היעדר תרומה כלשהי של החומר הגלום בה להגנת הנאשם. לעומת זאת, ייתכן שריבוי תלונות שלא הובילו לאישום, יכולות להצביע על סדרתיות מסוימת אשר במקרים המתאימים תצדיק העברת מידע זה לידיעת ההגנה והערכאה המבררת. בנוסף, ככול שלתלונות קודמות של מתלונן זה או אחר זיקה או קרבה לנושא האישום הנוכחי, החורגת משאלת המהימנות הכללית, ייטה בית המשפט לאשר עיון בחומר זה, בכפוך למבחן השכל הישר ובחינת הרלוונטיות לנושא שבמחלוקת.

8. לצורך בחינת הרלוונטיות של החומרים המבוקשים, עיינתי בחומר הראיות בתיק זה. כתב האישום מבוסס על גרסת המתלוננת, עליה היא חזרה בפני גורמים נוספים במלון ובפני בן זוגה בסמוך לאחר התרחשות האירוע, וכן במהלך עימות שנערך בינה לבין המבקש במהלכו הטיחה בו בנחישות את טענותיה ועמתה אותו עם מעשיו. גרסת המבקש שוללת לחלוטין כל נגיעה בעלת מאפיינים מיניים במהלך העיסוי. בענייננו, עיינתי בפלט התלונות שהגישה המתלוננת ומצאתי כי מדובר ב-5 תלונות (לא כולל התלונה הנוכחית). 3 תלונות נוגעות למתלוננת כקורבן עבירה ולגבי 2 נוספות היא מוגדרת כ"מעורב כללי". לכלל התלונות אין רלוונטיות לסוג העבירה בה מואשם המבקש בענייננו ומרביתן ישנות, וודאי שלא מהעת האחרונה. איני סבור כי במקרה דנן כמות התלונות היא חריגה או יש בה כדי ללמד על מהימנות המתלוננת או על היעדר מהימנותה. דומה כי בשלב זה מדובר בניסיון לדלות מידע אודות המתלוננת אשר אין בו כדי לסייע לנאשם בהגנתו.

לנוכח האמור, אני דוחה את הבקשה. ההחלטה תועבר לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ח שבט תשפ"ה, 16 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.