6. אין חולק כי זכות העיון העומדת לנאשם בנוגע לקבלת חומר החקירה, מעוגנת בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. הפסיקה קבעה כי חובת מסירת החומר חלה על מה שרלבנטי לאישום, ובהתאם נפסק כי בגדר חומר חקירה יכללו גם ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום" (בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל פ"ד לט(4) 124, 129), וכי הגדרתו "משתרעת על כל חומר הקשור בין במישרין ובין בעקיפין, לאישום וליריעה הנפרשת בפני בית המשפט" (בש"פ 3152/05 בן יעיש נ' מדינת ישראל תק-על 2005 (2), 1413, פסקה 6).

7. דין הוא כי תרשומות פנימיות הן בגדר החריג לזכות העיון. משמעות חריג זה היא כי מסמכים פנימיים, דוגמת התכתבויות בין המשטרה לפרקליטות או סיכומי חקירה, התרשמות מחומר ראיות, עיבודו וניתוחו, הם בגדר מסמכים פנימיים.

בבש"פ 10480/07 בניזרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.3.2008), נפסק בעניין זה: "אחד מסוגי החומרים, אשר נקבע בפסיקה כי יבואו ככלל בגדר החריג לעיקרון הגילוי, הוא "תרשומת פנימית" של רשויות החקירה והתביעה. מסמכים פנימיים אלה - דוגמת סיכומי חקירה, עיבוד וניתוח הראיות ודיונים פנימיים של רשויות החקירה והתביעה - לא ייחשבו ככלל ל"חומר חקירה", ולא יהיו כפופים לחובת גילוי ולזכות העיון (ראו: בש"פ 7008/97 מדינת ישראל נ' הורוביץ, פ"ד נא(5) 224 (1997); בש"פ 62/02 מדינת ישראל נ' נרקיס [פורסם בנבו] (31.1.2002); בש"פ 5989/01 מדינת ישראל נ' פרג [פורסם בנבו] (27.8.2001)). החשש המרכזי הוא כי חשיפת התרשומת הפנימית תפגע למעלה מן הדרוש בסדרי עבודתן של רשויות החקירה והתביעה, וביכולתן לערוך תרשומות אשר תשרתנה את ההליך הפלילי המתהווה (בש"פ 10787/06 אבו שחאדה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.1.2006)".

וראה גם בג"צ 6631/11 זערורה נ' משטרת ישראל (ניתן ביום 7.2.13).

8. בענייננו, עותרת כאמור המבקשת לקבל את סיכום תיק החקירה, בטענה כי סיכום זה כולל המלצה לסגור את התיק נגדה, וכי בהגשת כתב האישום יש משום הפרת הבטחה שלטונית.

9. לאור הפסיקה, כפי שהובאה לעיל, סיכום תיק החקירה מהווה תרשומת פנימית מובהקת, הוא אינו כולל "ראיות עצמאיות" ואף לא תיעוד של שיקולי החקירה. הסיכום מהווה למעשה עיבוד עובדתי ומשפטי שערך החוקר בסיום החקירה, ואינו כולל כאמור ראיות עצמאיות שלא הועברו למבקשת.

עיינתי בסיכום החקירה ואף לא מצאתי כי בסיומו יש המלצה כזו או אחרת לסגור את התיק, כך שגם לגופו של עניין לא נראה שיש רלבנטיות לסיכום זה, ומשום סיוע למבקשת בטענתה להפרת הבטחה שלטונית.

ככל שיש טענה להבטחה בעל פה וכוונה לטעון ל"הגנה מן הצדק", הרי שזה מסוג הטיעונים שיועלו מן הסתם כטענות מקדמיות בתיק העיקרי, ובכל מקרה לא צריכה להיות מניעה לעתור בפני בית המשפט שישמע את התיק, לצוות על הזמנת כל עד לפי סעיף 108 לחוק סדר הדין הפלילי, על מנת לבסס את הטענה לפיה הייתה הבטחה כזו או אחרת.

ברם, כפי שקבעתי לעיל, הסיכום החתום ע"י החוקר רס"מ רונן רטר, אינו חלק מחומר החקירה ואף לגופו אינו כולל, למיטב הבנתי, המלצה לסגירת התיק כפי שטוענת המבקשת.

10. לפיכך, אני דוחה את הבקשה.

11. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, והמשיבה תוכל לקבל את תיק המשטרה המצוי בלשכתי, באמצעות העוזרת המשפטית.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ד, 23 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.