7. נשאלת השאלה מה הסעד לו זכאי הנאשם במקרה מסוג זה?

8. לכאורה, עומדת לנאשם הדרך לחקור את העדים השונים בהתייחס לטענותיו. כך, למשל, הוא יכול לזמן את אותו שוטר אשר ערך את דוח הפעולה האמור, שאול לוטון, ולחקור אותו על הסיבה, הטעם, אשר הביא אותו להפנות את הנאשם לרכז המודיעין. הנאשם גם יכול לבקש לזמן את רכז המודיעין של התחנה, אליו הופנה, לכאורה, באותו מעמד, ולעמת אותו עם טענותיו בהליך הנוכחי.

9. הנאשם אף יוכל לעמת את העדים השונים עם התמיהות העולות, לשיטתו, מחומר הראיות (השוו, למשל, סעיפים 8, 9 ו-10 לבקשתו).

10. אך מבלי למעט מזכותו של הנאשם לחקור את העדים השונים כאמור, אני סבורה כי יש מקום להתיר לנאשם לקבל אינפורמציה אשר תוכל לסייע לו בחקירה כאמור.

11. אכן, אין מקום לאפשר לנאשם לבצע מסע דייג אחר ראיות שיתכן וכלל אינן קיימות. על הנאשם מוטל נטל ראשוני לשכנע את בית המשפט כי קיים בסיס כלשהו לטענותיו. במקרה הנוכחי הנאשם עמד בנטל זה המוטל על כתפיו, שעה שהציג את דו"ח הפעולה המצביע על קשר כלשהו בין הנאשם לבין אגף המודיעין של המשטרה.

12. או אז, עובר הנטל לכתפי המאשימה, כדי להראות שאין בסיס לדרישתו זו. כאן, אין לי ספק כי המשטרה מצויה במלכוד. גם אם אין בידיה חומר מודיעיני, היא אינה יכולה לחשוף זאת בריש גלי, על מנת לא להביא, במקרים אחרים, לחשיפה של מקורות מידע שלה או דרכי פעולה שלה.

13. הדרך להתמודד עם מילכוד זה היא על ידי הצגת החומר המבוקש לעיונו של בית המשפט. בית המשפט יוכל להכריע, במקרה שכזה, מבלי לחשוף בפני הנאשם את טיבו של החומר החסוי שהוצג בפניו.

14. במקרה שבפנינו, לאחר שעיינתי בנתונים החסויים שהוצגו לי על ידי המשטרה, ומבלי לחשוף את טיבם, אני סבורה כי אין בהם כדי להצדיק את דחייתה של הבקשה. אינני סבורה כי יש בנתונים אלה כדי להדוף את הנטל שהוטל על כתפי המאשימה, לאחר הצגת דו"ח הפעולה של השוטר שאול לוטון.

15. ואבהיר, הנאשם אינו טוען כי הפך למקור מודיעיני של המשטרה. ההיפך הוא הנכון. הוא טוען כי סירב לבקשות שהופנו אליו, ועל כן מנסה המשטרה "להתנקם" בו. על כן, הגם שהנאשם מגדיר את בקשתו כבקשה לעיין "בתיק המודיעיני" שלו, הרי שלמעשה הוא מבקש לקבל את התיעוד של המגעים שהיו, ככל שהיו, בינו ובין המשטרה (למשל, אותו תיעוד לפגישה בינו ובין רכז המודיעין של התחנה, אליו הופנה בדו"ח הפעולה).

16. יאמר מיד, בפני המאשימה פתוחה הדרך להוציא תעודת חסיון לנתונים אלה. כך, למשל, אם סבורה המשטרה כי יש בחשיפת תיעוד זה כדי לחשוף דרכי פעולה שלה, היא יכולה להוציא תעודת חסיון מתאימה, על מנת למנוע את חשיפת המידע. אין בהחלטתי זו כדי למנוע מהמשטרה לפנות, אם היא סבורה שיש מקום לעשות כן, בבקשה להוצאת תעודת חסיון. אם תוצא תעודת חסיון הרי שהיקפה ייבחן, לאחר הוצאתה, ככל שיהיה בכך צורך, על פי אמות המידה העוסקות בתעודות חסיון.

17. עוד יתכן כי אין בידי המשטרה כל תיעוד כאמור. עצם העובדה כי הנאשם הופנה לרכז מודיעין, אינה בהכרח אומרת כי נפגש עם רכז זה או כי קיים תיעוד בכתב לפגישה. גם כאן, ככל שאין בידי המשטרה תיעוד כאמור, ולשיטתה החשיפה של העדרו של תיעוד שכזה עלולה לפגוע בדרכי פעולה שלה, היא יכולה לעתור להוצאת תעודת חסיון על מתן תשובה שכזו.

18. ודוק, יכולה לבוא טענה כי חשיפת המידע יכולה לחשוף את זהותם של מודיעים משטרתיים במקרים אחרים. אני סבורה כי הסיכון בטענה שכזו רחוק הוא. ראשית, היות וכדי להקים טענה מסוג זו אותה טען הנאשם עליו (כאמור) להראות כי קיים בסיס ראייתי ראשוני לטענתו. אינני סבורה כי קיימים מקרים רבים שבהם יוכל נאשם לעמוד בנטל שכזה. שנית, היות והבקשה, במקרה זה, לחשיפת מערכת היחסים שבין הנאשם למשטרה, באה מפיו של הנאשם, קרי מפיו של מי שהמשטרה רצתה לגייסו כמקור או גייסה כמקור. נכון שלמשטרה יכול להיות אינטרס שמקורותיה לא יחשפו, גם מקום שבו המקורות מוכנים לחשיפה שכזו, אך מקום שבו המקור מוכן לחשיפה וזו דרושה לו לצרכי הוכחת חפות במשפט פלילי, משקלו של האינטרס המשטרתי עשוי להיות מוגבל.

19. ושוב, טענתו של הנאשם כי טופלים עליו אשמה לאור סירבו לשמש כמודיע משטרתי, היא טענה ראויה לבירור. באיזון שבין זכותו של הנאשם להציג בפני בית המשפט נתונים התומכים בגרסתו, לבין ההגנה על דרכי הפעולה של המשטרה בגיוס מודיעים, אני סבורה כי יש מקום לתת משקל עדיף לזכויותיו של הנאשם.

20. אם נכונה טענתו של הנאשם, הרי שבידי המשטרה עשויות להיות ראיות שיש בהן כדי לסייע לו להוכיח את חפותו.

21. אני מורה, אם כן, למאשימה להעביר לעיונו של הנאשם את התיעוד המצוי ברשותה, ככל שקיים, לגבי כל מגע עם הנאשם הקשור לטענתו לפיה ביקשה המשטרה לגייסו לשמש כמודיע מטעמה.

22. אני משהה את ביצוע החלטתי זו למשך 45 ימים מהיום, על מנת לאפשר למשטרה, ככל שברצונה לעשות כן, לבקש תעודת חסיון לחומר האמור, לחלקו או לעצם קיומו או אי קיומו.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ה, 10 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.