4. להשלמת התמונה - בקשה דומה בנוגע לאותם אישורים נשוא הבקשה שבפניי, הוגשה על ידי הנאשמים 2 ו-3 לכתב האישום, ונידונה במסגרת בע"ח 30366-04-17, בפני כב' השופטת חני סלוטקי ביום 24.04.2017, שם נקבע ("ב"כ המשיבה תשיב למבקשים בהתאם להתחייבותה כאמור בפרוטוקול ובכך יובאו המבקשים על בקשתם" - ראה עמ' 5 לפרוטוקול).

5. באשר לאישורים שניתנו לביצוע עסקת קניית הסמים בקולומביה וייבואם ארצה, לרבות האישורים להכנסתם ארצה- נטען, כי המאשימה השיבה לפניית המבקש, כי מדובר ב"תרשומת פנימית" שאינה מהווה חומרי חקירה, בעוד לשיטת המבקש, אין המדובר ב"תרשומת פנימית", שכן אישורי הייבוא והקנייה, נוגעים באופן ישיר למבקש ולאישומים נגדו, ויש בתוכנם כדי לסייע בהגנתו (לעניין זה הפנה המבקש לבש"פ 7553/10, בר אושר נ' מדינת ישראל).

עוד לגישת הסנגור, כי פעולת המשטרה בעשותה את הייבוא היא למעשה יצרה עבירה. עוד נטען, כי בהנחה וקיים היתר על פי דין להכניס סמים לארץ, אזי תעמוד למבקש טענה, כי לא בוצעה כל עבירה מבחינה מהותית, ולצורך כך, ההגנה זקוקה לעיין באישורים.

עוד לטענת הסנגור, יתכן והמשטרה השתמשה באישור מהגורם הלא מתאים, או יתכן וכלל אין אישור, והכניסה את הסמים על דעת עצמה לארץ ובכך ביצעה עבירה פלילית, וכלשון הסנגור ("אני רוצה לדעת מי אישר, מה אישר ומה נעשה".)

6. המשיבה מנגד, חזרה על תשובתה בכתב, כי עסקינן ב"תרשומת פנימית", שלא מהווה חומר חקירה, שכן מדובר באישורים פנימיים הנוגעים לעבודת המשטרה עם הפרקליטות. יחד עם זאת, נטען, כי כל האישורים והמסמכים של התנהלות משטרת ישראל למול משטרת קולומביה, הועברו לעיון ההגנה, בנוסף לזכ"דים שערכו השוטרים שנסעו לקולומביה (קיים תיעוד לישיבות הסטטוס שנערכו בין גורמי הפרקליטות לגורמי המשטרה בדבר ההיתרים לביצוע פעולות חקירה - שנמסרו להגנה).

עוד לגישת המשיבה, הדרך לתקוף את החוקיות של דרך הפעולה שבחרה לנקוט בה משטרת ישראל, לרבות השאלה האם הכנסת הסמים באופן כפי שהוכנסו על ידי המשטרה, עם היתר או בלי היתר, ואם זו עבירה ואם לאו, זו שאלה משפטית שניתן לדון בה במסגרת התיק העיקרי בשלב הסיכומים. לגופם של דברים, נטען, כי לפעילות הסוכן, הן מול יעדים בארץ והן מול יעדים בחו"ל, היו באישורים ותוך שיתוף פעולה מלא בין הפרקליטות למשטרה.

7. לצורך ההחלטה בבקשה דנן, אף עיינתי בבש"פ 2409/17, איגור מטטוב נ' מדינת ישראל, מיום 06.04.2017, שעסק בערר שהוגש על ידי אחד המעורבים בכתב אישום נפרד, על החלטת מותב זה בבקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ.

8. כבר נפסק, כי המונח "תרשומת פנימית" כולל סוגי מסמכים וראיות שונים ואין מדובר בהכרח ברשימה סגורה. האבחנה העיקרית שיש לערוך כאשר מתעוררת שאלה מסוג זה שלפנינו, היא, האם מדובר בראיות עצמאיות שהושגו בדרך כזו או אחרת במסגרת חקירת המשטרה, או שמא מדובר בסיכומים "ותרשומות פנימיים" של גורמי החקירה והתביעה, שיש בהם ניתוח או הסקת מסקנות על בסיס חומר הראיות הגולמי (ראה בש"פ 7553/10).

9. לענייננו - אין מחלוקת, שלעיון ההגנה נמסרו המסמכים המתעדים את פעולות התיאום שנעשו בין משטרת ישראל לבין משטרת קולומביה, לרבות ישיבות הסטטוס בין גורמי הפרקליטות לגורמי המשטרה לביצוע פעולות חקירה למול המעורבים והתנהלות הסוכן מולם, בארץ ובחו"ל.

בנוסף, לציין, כי חלק מהפעולות, לרבות שיטות ואמצעים, עוטים תחת תעודת החיסיון.

10. על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי באסמכתאות הרלוונטיות, שהוגשו על ידי הצדדים, דומני, כי דין הבקשה להידחות, שכן התשתית העובדתית לטענות והטעמים שעורר ב"כ המבקש, נמצא להם מענה בחומר הגלוי שנמסר לעיון ההגנה ורשאי הוא, בבוא העת, להעלות את טענותיו המשפטיות במסגרת התיק העיקרי, בין אם בשלב המקדמי ובין אם בשלב הסיכומים.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.