3. בבקשה נטען כי במהלך האירוע נשוא כתב האישום נקט המתלונן באיומים כלפי המארחת ולאחר מכן שיבש ראיות עת מחק את אותן הודעות. המבקש איים לכאורה על המתלונן אך נעצר ונכלא בעוד שהמתלונן שוחרר ללא כל תנאי. התביעה ערכה אפליה שעה שהגישה כתב אישום עם בקשת מעצר כנגד המבקש וכנגד המתלונן לא נעשה דבר. לעיתים נערכת אבחנה כאשר מדובר באדם בעל עבר פלילי שאז מסוכנותו גבוהה יותר וקיימת הצדקה להגשת כתב אישום אלא שבעניינו גם לנאשם ולגם למתלונן עבר פלילי.

ההגנה הציגה פסקי דין בהם הורשע המתלונן בעבירות אלימות לפיכך קבלת המרשם הפלילי כראיה להגשתה במשפט נועדה בכדי להוכיח טענת אפליה מצד הרשות.

4. עוד נטען כי יש בקבלת המרשם הפלילי כדי לחזק טענת ההגנה להיעדר מהימנות העד.

5. ב"כ המשיבה בתגובתה בכתב התנגדה למבוקש מהטעם שאין בבקשה כל הסבר באשר לרלוונטית של המרשם להגנת הנאשם. לדבריה הבקשה משקפת "תקווה ספקולטיבית ורחוקה" שיימצא חומר כלשהו שיסייע בערעור מהימנותו של העד.

6. עוד נטען כי אין נימוקים המצדיקים פגיעה בזכות לפרטיות של המתלונן.

7. לאור המחלוקת בין הצדדים התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, שמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי במסמכים נשוא המחלוקת.

דיון והכרעה

8. סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן:

"הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו ..., לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".

מבחן הרלוונטיות

9. השאלה מהו חומר חקירה תיקבע על פי מבחן הרלוונטיות, בהתאם למבחני השכל הישר וניסיון החיים. (ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר (23.1.2014); בש"פ 10283/09 אליק לדר נ' מדינת ישראל (19.01.10); בש"פ 7064/08 מדינת ישראל נ' ברקו (13.8.2009); בש"פ 5425/01 יאסין אל חאק נ. מדינת ישראל (5.8.2001) ורבים אחרים.

נקבע כי יש לפרש את המונח חומר חקירה באופן רחב שיכלול "כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום" (בש"פ 9322/99 מסארווה נ' מדינת ישראל (6.2.2000), "גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום" (בג"צ 233/85 אל הוזייל נ' משטרת ישראל (6.11.185). (להלן: "פרשת אלהוזייל")

מנגד המדובר בפירוש מרחיב, אך לא נטול גבולות (פרשת אלהוזייל):

"אין די בתקווה כי בתיק מסוים ימצא חומר שעשוי להועיל לסנגוריה כדי להביא אותו התיק בגדר "חומר חקירה"" [בש"פ 2632/00 פלוני נ' מדינת ישראל, (15.6.2000)].

"סקרנות לשמה, רצון להשיג חומר לתכליות ריקות "להגנת הנאשם" ונכונות לצאת ל- "מסעי ציד" שמא ימצא דבר שיסייע להגנה - אין די בהם" [בש"פ 1372/96 ח"כ אריה דרעי ואח' נ' מדינת ישראל, (17.3.1996)].

איזון עם אינטרסים מנוגדים

10. ככל שהחומר המבוקש יצלח את מבחן הרלוונטיות, יש לבחון אם החומר המבוקש נהנה מחסיון או שקיימים אינטרסים מוגנים אחרים (כגון פרטיותם של קרבן העבירה או עדים אחרים במשפט), שאינטרס הגילוי של המבקש ניגף בפניהם.

ראו בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' ליאל שיינר (23.1.2014).

עיון ברישום פלילי של עד התביעה

11. באשר לבקשה לעיין ברישום הפלילי של עדי התביעה: בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, (7.2.07) קבעה כבוד השופטת ברלינר:

"העדיפות לעולם תהיה לזכותו של הנאשם לנהל משפט הוגן ולמיצוי הגנתו. לפיכך, מקום שהנזק לעד מחשיפת המידע הוא מינימאלי או שאינו קיים, או לחלופין, הנזק קיים, אלא שיש חשיבות של ממש לחשיפת העבר להגנתו של הנאשם, מן הראוי לאפשר העיון. מתוך שמקובל עלינו כי אין חקר לתבונתו של סנגור מוכשר, מן הראוי אולי לכלול במסגרת זו גם מקרים שבהם התועלת עבור הנאשם היא בשוליים ולאו דווקא בנתיב המרכזי. עדיין הפיקוח של בית המשפט, מן הדין שיהיה קיים כדי לאזן בין האינטרסים הנוגדים".

ראו גם בג"צ 9264/04 מדינת ישראל נ' בית משפט השלום בירושלים (6.6.05).

בבש"פ בניזרי הנ"ל, אימצה כבוד השופטת ברלינר את המבחנים שהוזכרו בבש"פ 4481/00 יחזקאלי נ. מדינת ישראל (23.11.2000) לצורך בחינת הרלוונטיות של גיליון ההרשעות של עד לעניין בירור מהימנותו, אם כי קבעה כי אין מדובר ברשימה סגורה ואף קבעה כי אין צורך שבכל מקרה ומקרה יתקיימו כל הקריטריונים. ואלו המבחנים :

· הקשר בין שאלת מהימנותו של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד.

· חלוף הזמן מעת ההרשעה.

· הקשר בין האישום שלגביו העד מעיד לבין הרשעותיו הקודמות.

· הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד.

· מידת מעורבותו של העד באירוע נושא האישום.

מן הכלל אל הפרט

12. אכן בקשת המבקש קצרה ולאקונית ואף אינה מפורטת דיה ביחס לנימוקים הנדרשים בדבר הרלוונטיות להגנת הנאשם. דא עקא שבמעמד הדיון שהתקיים בבקשת המעצר הציג ב"כ המבקש פסקי דין הכוללים הרשעות בעבירות אלימות של העד ופירט באריכות את טענתו לאפליה.

13. הבקשה לקבלת המרשם הפלילי הוגשה במקביל לדיון שהתקיים בהליך המעצר, כך שתגובת המשיבה לפיה מדובר בבקשה ספקולטיבית אינה מתיישבת עם המסמכים שהוגשו מטעם ב"כ המבקש.

14. לגופה של בקשה נטען כי מדובר במקרה בו העד איים לכאורה על המארחות במסעדה. כך עולה מהודעתה של הגב' אורית זינו - מארחת במסעדת "הפסקדו" ואשתו של יחי: במהלך התכתבות אודות הזמנת שולחן, לאחר שהובהר למתלונן שאין מקום במסעדה, רשם המתלונן את הדברים הבאים: "מה זה שאין שולחן, תגידי ליחי שידבר איתי" היא ענתה לו שאין בעיה היא תעביר. לאחר 10 דק נשלחה הודעה מצד המתלונן - "מה זה החוצפה הזאת שאחרי 10 דק או 15 דק הוא לא חוזר אלי, את מאלצת אותי להגיע למקום ואם אני אגיע את תסגרי את השולחן" המשיך וכתב "חבל שאת עושה את זה, אם אין לי שולחן לערב אף אחד לא יאכל במסעדה באותו היום כי אני הולך להפוך את המסעדה". נוסף לכך, לטענתה המתלונן כתב "בחיים לא ביקשתי כלום, אני רוצה את המקום במסעדה זה חשוב לי, אני רוצה שתסגרו את השולחן ואם לא את מאלצת אותי להגיע למסעדה". "למחרת הוא שלח הודעה ב7:00 בבוקר "תחכי לי בשעה 9:00 בדלת אני מגיע".

לדברי אורית, לאחר שקראה את ההודעות הרגישה מאוימת מההודעות של המתלונן.

נשלחו צילומי מסך מהטלפון של המסעדה אך המתלונן מחק את ההודעות שלדברי אורית היו הודעות מאיימות.

15. המתלונן מצידו לא הכחיש שדיבר "לא יפה" למארחת אך לדבריו לא ידע שמדובר באשתו של יחי. כשסיפר את גרסתו טען שאמר למארחת "אם אני לא אוכל אף אחד לא יאכל".

16. מעיון בחומרי החקירה עולה שטענות ההגנה לאיומים מצד המתלונן ושיבוש ראיות בדמות מחיקת ההודעות, מבוססות ואינן בגדר טענות ספקולטיביות. גם קיומו של עבר פלילי למתלונן הוצג בדיון באמצעות פסקי דין שפורסמו במרשתת והוצאו על ידי ההגנה. מכאן שגם הטענה לאי אכיפת הדין מול המתלונן אינה טענה בעלמא לפיכך יש לאפשר להגנה לקבל את המרשם הפלילי לצורך הוכחת טענותיה.

17. אמנם בידי ההגנה פסקי דין אך פסקי דין שפורסמו במרשתת אין לדעת אם תוכנם אמיתי אם לאו, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית, בשונה ממעמדו בדין של גיליון רישום פלילי אשר מהווה הוכחה לעברו הפלילי של אדם (ראה סעיף 188 (א) לחוק סדר הדין הפלילי).

18. עוד ייאמר כי מעיון בגיליון המרשם הפלילי של העד עולה כי הוא רלוונטי גם באשר לסוג ההרשעות ואף לעניין האפשרות לפגום במהימנות העד.

סיכומו של דבר

19. המשיבה תעמיד לעיונו של ב"כ המבקש את גיליון הרישום הפלילי של העד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשפ"ה, 20 מאי 2025, בהעדר הצדדים.