5. סבורני, כי דינו של המסמך הנוסף שצורף כדין המסמך שהעיון בו הותר בהחלטה מיום 30.3.16. מאחר שהמדינה כבר הביעה דעתה כי היא שוקלת הגשת ערעור על החלטתי מיום 30.3.16 לא אפרט תוכנו של המסמך, אלא באופן כללי וככל שהדבר חיוני לחובת ההנמקה.

6. המדובר במסמך שהוא חלק מאותו הליך משמעתי שהתקיים ביולי 2013 בעניינו של העד קודוביצקי, ולמעשה מדובר במסמך ההחלטה באותו הליך משמעתי. בלעדיו, קיים חשש כי התמונה העולה מן המסמכים שהעיון בהם הותר בהחלטה מיום 30.3.16 תהיה בלתי מדויקת. למצער, בלתי שלמה. למסמך זה רלוונטיות גם לשאלת מניעותו או אי-מניעותו של מר קודוביצקי מלהיכנס לנמל אשדוד בתקופה הרלוונטית ויש בו כדי לשפוך אור בעניין הטענות השונות שהועלו בהקשר זה.

7. בין הצדדים לא היתה מחלוקת, כי מר קודוביצקי שימש בתקופה הרלוונטית הן כמפקח בנמל והן כחוקר האחראי על החקירה הפלילית. לדבר חשיבות, שכן לפחות חלק מטענות חלק הנאשמים קשורות בטיב הפיקוח ובהתנהלות הפיקוח "בזמן אמת". טענות אחרות קשורות באופן ניהול וביצוע החקירה על ידי העד, ולאורן מבקשים הנאשמים להעלות טענת אכיפה בררנית בנימוק, שגורמים רלוונטיים צריכים היו להיחקר ולעמוד לדין אך הדבר לא נעשה בשל התנהלותו - המקצועית והאתית - של העד. נוכח הטענות הקונקרטיות שהועלו בהרחבה ובזיקה לחומר הראיות, קבעתי ואני קובעת גם ביחס למסמך הנוסף, כי יש בהם רלוונטיות לטענות ההגנה. כמובן, אין בכך כדי לקבוע דבר וחצי דבר באשר לקבילות המסמכים או באשר לטענות לגופן. משמעותה המשפטית היחידה של ההחלטה היא, שמן הראוי לאפשר לנאשמים לעיין במסמכים הללו על מנת למצות את הגנתם - הא ותו לא.

8. במאמר מוסגר יצוין, כי דומה שטוב היתה עושה המדינה לו הבהירה הבהרה עובדתית פשוטה זו כבר כשעלו הטענות לפני אי אלו ישיבות במסגרת התיק העיקרי ועל ידי מי מעדי התביעה. לא יכול להיות חולק אמיתי, כי השאלה האם העד קודוביצקי, בעת שהיה החוקר הממונה על החקירה, היה מנוע אם לאו להיכנס לזירה בה ארעו האירועים הנחקרים, על רקע חשדות הקשורים בהתנהלותו באותה זירה, הינה רלוונטית. ייתכן שניתן היה למנוע או לפחות לרכך חלק מן הטענות שהמשיכו וטענו כנגדו, לו הובהר עניין זה במועד.

9. עמדת המדינה בדיון היתה, כי הטענות שהועלו כנגד התנהלות העד אינן רלוונטיות בהליך הפלילי לאור קיומם של גורמי הביקורת, ובפרט גורמי התביעה, אשר לא מצאו פגם באופן ניהול החקירה ולא מצאו כי היה מקום להעמיד לדין גורמים נוספים - וזאת הן בהקשר של ניהול החקירה על ידי העד והן בהקשר של הפיקוח שקויים בנמל ואופן התגובה לאירוע שבבסיס כתב האישום. אכן, מדובר בעמדה הראויה להישמע, אך אין בה לשלול את טענות הנאשמים בהליך שבפניי, שעניינו בקשה לעיון בחומר חקירה. במה דברים אמורים? עמדת המדינה עניינה הסברים לגופו של עניין, אותן ישקול בית המשפט במסגרת ההליך העיקרי, בבואו להכריע לגופן בטענת האכיפה הבררנית, או בטענות אחרות שיעלו הנאשמים לגבי פגמים בחקירה או לגבי האפשרות למנוע או לצמצם את האירוע שבבסיס כתב האישום - הכל כפי שהוצג בהרחבה בעת הדיון. אין מדובר בעמדה שיש בה לשלול, בשלב זה, את עצם העיון של הנאשמים במסמכים הקשורים ישירות לטענות הגנה קונקרטיות, שיש להן אחיזה בראיות, ולו ברמה הראשונית המספקת בהתאם לפסיקה הדנה בהליכים לפי ס' 74 לחסד"פ.

10. נוכח האמור לעיל, החלטתי היא, כי הנאשמים רשאים לעיין גם במסמך הנוסף אשר צורף להודעת המדינה מיום 13.4.16.

11. לבקשת המדינה, תוקפה של ההחלטה מיום 30.3.16 נקבע בתוך 30 ימים מאותו מועד על מנת לאפשר לה לשקול את עמדתה ואת הצורך בהגשת ערעור. כיוון שהחלטה משלימה ניתנה רק היום, תודיע המדינה עד יום 21.4.16 אם נחוצה לה ארכה נוספת, שאם לא כן תיכנס ההחלטה כולה לתוקף על פי המועד שנקבע.

12. המסמכים שהומצאו לבית המשפט מוחזרים למדינה באמצעות המזכירות.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ו, 17 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.