החלטה

הנאשם עותר לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: "החוק") ובמסגרת בקשתו מבקש להעמיד לרשותו, לעיון וצילום, מרשם פלילי ו/או משמעתי של עד תביעה - מר קראוס יניב שהינו קצין במשטרת ישראל (להלן: "העד").

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפת שוטר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ומכאן הנמקתו של הנאשם, כי חומר החקירה דרוש לבחינת מהימנותו של העד אשר לטענת הנאשם הוא זה אשר היכה אותו וגרם לו חבלות של ממש.

מנגד, ב"כ המאשימה מתנגד לבקשה בטענה כי זו אינה רלוונטית להגנתו של הנאשם, כאמור בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל (להלן: "פרשת בניזרי"). באשר לגיליון רישום משמעתי מוסיף וטוען ב"כ המאשימה, כי העיון יכול ויהיה רלוונטי רק בתנאי שמתקיימות נסיבות מצטברות לפיהן השוטר נדון והורשע בבית הדין למשמעת בסעיפי אישום שעניינם מהימנות.

מיותר לציין, כי קבלת חומר חקירתי הנה זכות יסוד לנאשם בהליך פלילי, כחלק מזכותו למשפט הוגן, והדברים יפים גם למסמכים אשר אינם נמצאים, פיזית, בתיק החקירה (ראה בש"פ 3823/06, ממן נ' מדינת ישראל, נח(1), 49).

ככלל, קיימת נטייה ליתן פרשנות מרחיבה למונח "חומר חקירה" (ר' בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ' פרקליטות מחוז ת"א, פ"ד מה(3), 630). יחד עם זאת עדיין על בית המשפט לבחון את מידת הרלוונטיות של החומר המבוקש להגנת הנאשם.

הבקשה יש לומר גורפת כללית ומתבססת על עובדה אחת - העד הינו עד מרכזי, המדובר בשוטר אשר כתב האישום מייחס לנאשם את תקיפתו.