החלטה

בפניי בקשה לביטול דוחות חניה ולהחזר תשלום בגין עיקול.

המבקש טוען כי קיבל במאי 2013 5 דוחות חניה משנים 2003-2006. המבקש טוען כי אין לעיריה אישור בדבר משלוח דואר רשום, וכי הדוחות התיישנו.

כמו כן טוען, עקב חלוף הזמן, הוא לא זוכר את ביצוע העבירות. עוד הוא טוען כי למרות פניותיו לעיריה, לא קיבל אישורי משלוח הדוחות בדואר רשום.

הוריתי למאשימה להגיש תגובתה. המאשימה הגישה תגובה מפורטת, מגובה בתצהיר, לפיה נשלחו פניות למבקש, תוך שנה מביצוע העבירה, בדואר רשום, לכתובתו ברח' איינשטיין 19, ת''א, כפי שהייתה רשומה באותה עת. כמו כן צורפו לתצהיר צילומי חותמות הדואר על כל משלוח ומשלוח.

דיון והכרעה

לנוכח התצהיר שצורף לתגובת העיריה, אני קובע כי התקיימה החזקה לעניין חובת המסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. יצוין שבמכתבו לעיריה מיום 29.05.13, המבקש מאשר כי גר בתאריכים הנוגעים לעניין ברח' איינשטיין 19, ת''א.

הטענות לעניין התיישנות העונש אינן בסמכות בית משפט זה. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

לנוכח הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, והעובדה שרק בעקבות הגשת הבקשה הוצגו בפני המבקש אישור המשלוח בדואר רשום, חתומות על ידי דואר ישראל, אינני עושה צו להוצאות.