5. סוגיית הארכת מועד להישפט מוסדרת בסעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), הקובע כך:

"מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה - אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה".

סעיף 229 (ה) קובע כי "תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".

סעיף 229 (ח2) קובע, כי "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס...".

סעיף 230 לחוק שכותרתו "הזמנה למשפט" קובע, כי "הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו...".

6. ככלל, בתי משפט קבעו, כי יש להתייחס בדווקנות למועדים שנקבעו בחוק. משהודעת התשלום נשלחה כדין למבקש וזה לא ביקש להישפט בתוך מסגרת המועדים שבסעיף 229(א) לחוק "יש לראות במערער כמי שהורשע בבית משפט לתעבורה ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס..." (ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר נ' מדינת ישראל (27.7.09), עמוד 5).

על המבקשת להצביע על נימוקים כבדי משקל כדי שבקשתה להארכת המועד תתקבל (ע"פ (חי) 1067/00 חן רז נ' מדינת ישראל (03.12.00)).

7. בעניינו אין מחלוקת בין הצדדים, כי חלפו המועדים הקבועים בחוק להגשת בקשה להישפט ועל כן על בית המשפט לבחון האם השיהוי בהגשת הבקשה נובע ממניעה שאינה תלויה במבקשת וזו הוגשה מיד לאחר הסרתה.

8. הדוח נרשם ביום 30.11.17, נשלח בדואר רשום למבקשת והתקבל אצלה ביום 16.4.18, כך שנשלח כדין על ידי המבקשת, בתוך תקופה של שנה ממועד ביצוע העבירה.

בבקשה ובתצהיר מטעם המבקשת נטען, כי הדוח לא התקבל אצל המבקשת במועד ולכן התיישן, אך ראיות המשיבה מלמדות אחרות, ואלה לא נסתרו על ידי המבקשת.

9. סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 שעניינו חזקת המסירה קובע, כי "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

בנסיבות המפורטות לעיל, לא עלה בידי המבקשת לסתור את חזקת המסירה לגבי דבר הדואר שנשלח לכתובתה בתוך תקופה של שנה ממועד ביצוע העבירה. הבקשה להסבת הדוח נשלחה למשיבה ביום 17.4.19 בחלוף המועד שנקבע בסעיף 229 לחוק.

יפים לעניין זה קביעות בית המשפט העליון ברע"פ 106/15 קריב נ' מדינת ישראל ((20.1.15), פסקה 7):

"... מחוקק המשנה קבע את 'חזקת המסירה', אשר לפיה, בעבירות מסויימות, משלוח הודעה או הזמנה למשפט, באמצעות דואר רשום, מעבירה את הנטל אל כתפי הנמען, להוכיח כי הוא 'לא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן'.

בענייננו, אין ספק, כי המבקש בחר להימנע מלקבל את הודעת הקנס (ראו גם סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). טענותיו של המבקש מתמצות, הלכה למעשה, בהשגה על תוקפה של 'חזקת המסירה', במצבים מסויימים; אך יודגש, כי חוקתיותה של 'חזקת המסירה', כבר אושרה בפסיקתו של בית משפט זה....".

10.המשיבה פעלה בתוך מסגרת הזמנים הקבועה בחוק למשלוח הודעת התשלום למבקשת בגין הדוח, בתוך שנה ממועד ביצוע העבירה. לא עלה בידי המבקשת לסתור את חזקת המסירה של דבר הדואר שנשלח לכתובתה. משלא הגישה המבקשת ערעור או בקשה להישפט, הרי שהדוח הפך חלוט בהתאם לסעיף 229 לחוק. המבקשת לא הצביעה על כל מניעה מצידה לפעול במשך כשנה מאז התקבל הדוח בכתובתה. משבחרה המבקשת שלא למצות זכויותיה ולא הצביעה על ההצדקה להגשת הבקשה רק באפריל 2019 לא מצאתי בסיס להיעתר לבקשה.

11.המבקשת ביקשה את ביטול ריבית הפיגורים, אך לא הצביעה על הצדקה לכך ועל כן גם דין בקשה זו להידחות.

12.נוכח כל האמור לעיל, הבקשה על כל רכיביה נדחית.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

מיום 1.9.2001

תק' (מס' 7) תשס"א-2001

ק"ת תשס"א מס' 6119 מיום 8.8.2001 עמ' 987

הוספת תקנה 214ב1

מיום 5.7.2002

תק' תשס"ב-2002

ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 780

214ב1. תובענה ממוכנת או תובענה שנפתחה בהגשת כתב תביעה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימות בהן הוראות תקנת משנה 214ב(א), יידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:

מיום 24.10.2009 (בכפוף להוראות מעבר)

תק' תש"ע-2009

ק"ת תש"ע מס' 6817 מיום 24.9.2009 עמ' 42

214ב1. תובענה ממוכנת או תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה ומתקיימות בהן הוראות תקנת משנה 214ב(א), יידונו כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה תובענה שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשע"ט, 31 יולי 2019, בהעדר הצדדים.