החלטה

1. בקשה לקונית וכוללנית לבטל צו מנהלי להפסקת שימוש שהוצא לכאורה לפי סעיף 219 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1964 (להלן: "החוק"), כלומר כנוסחו עתה לאחר חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 שנועד גם לעדכן ולייעל את הכלים המאפשרים סילוק של הבניה הבלתי חוקית והפסקת השימושים האסורים.

2. הבקשה מתארת, בין היתר ועד כמה שניתן לפענח, שביום 16.7.18, כלומר באחרונה, המבקש התחיל למכור במקום מזון בשעות הערב. לא נטען שעל בסיס היתר. עוד נאמר כי 13 שנה קודם לכן מכר במקום פלאפל. לא פורט מה אירע בפער הזמנים והאם היה שימוש במקום לצורך הפעלת בית עסק לממכר מזון מהיר בשטח המיועד למגורים, והאם ננקטו כלפיו הליכים קודמים ביחס למקום זה. המבקש מוסיף כי הפעיל כלשונו "דוכן חוקי במרכז פלאפל 33 שנה". לטענתו קיימת הפעלה של שני עסקים אחרים "כאלו". ודוק, עד כמה שניתן לפענח את כתב היד. יצוין כי בצו שצורף לבקשה יש התייחסות גם להקמת קירוי בשטח של כ-29 מ"ר בחזית המבנה.

3. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה, ודי בכך כדי להורות למחוק את הבקשה על הסף.

4. לפנים מהדין, גם בשים לב לכך שלא נדרשת תשובה, אין צו להוצאות.

5. תשומת לב המבקש שמחיקה לא חוסמת אותו מלהגיש בקשה חדשה, אך עליה להיות מפורטת ולגלות את כל העובדות הרלבנטיות. על הבקשה להיות מלווה בתצהיר ובראיות משכנעות נוכח החוק המגביל במפורש את סמכות ההתערבות של בית המשפט בצו המנהלי ונטל הטיעון והשכנוע הרובצים על מגיש הבקשה לביטול הצו.

6. כמו כן יש לצרף לבקשה עותק של כל המסמכים הנוגעים לעניין וכנדרש בדין.