5. כעולה מטענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, ביום 10.12.17, בשעה 13:33 נרשם לחובת המבקשת דוח בגין החנית רכבה במקום המיועד לכניסת ויציאת רכבים מחניית בניין מגורים.

קריאת מוקד 106 על רכב החוסם את הכניסה לחניית הבניין והדוח שנרשם צורפו לתגובת המשיבה.

6. סעיף 10(א)(5) לחוק העזר לרחובות (העמדת רכב וחנייתו), התשס"ח - 2008, שכותרתו: "איסור חניה על-פי תקנות התעבורה", קובע כך:

"(א) לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות:

...

(5) במקום כניסה לשטח המיועד לכלי רכב, פרט להעלאת נוסעים והורדתם".

7. עיון בתמונות שצירפה המבקשת לבקשתה מעלה, כי הרכב הוחנה בצמוד לאבני שפה הצבועות באדום-לבן ובכניסה לחנית בניין המצוי במקום. לא רחוק מהחניה ישנו תמרור המתיר החניית רכבים עם שני גלגלים על המדרכה. כמובן שתמרור כוחו יפה ממקום הצבתו והלאה ואין הכוונה לאפשר חסימת כניסה לחנית בנין או העמדת הרכב באדום- לבן במקום המצוי לפני התמרור.

8. בבקשתה מציינת המבקשת, כי נודע לה לראשונה על הדוח רק לאחר שקיבלה הודעת עיקול על מטלטלין, 20.6.19. המבקשת אמנם טענה, כי מזה כשנתיים היא מתגוררת בת"א ולא בראשל"צ אך לא צורפה כל אסמכתא לכך. יתירה מכך, עיקול מטלטלין הומצא לאותה כתובת אליה נשלחו דברי הדואר הרשום ועל כן אין לקבל טענת המבקשת בעניין זה. אף אם המבקשת אינה מתגוררת בראשל"צ, היא לא הציגה ראיה שאין מדובר בכתובתה הרשומה במשרד הפנים. המבקשת לא טענה, כי אין לה כל קשר לכתובת בראשל"צ ולכן לא די בטענה שהיא מתגוררת בפועל בת"א.

9. עיון בהיסטורית דוח מס' 013050-6-9 מעלה בין היתר, כי ביום 10.12.17 נרשם דוח שהוצמד לחלון הרכב. ביום 14.03.18 נשלחה הודעת תשלום קנס עם תמונה (תאריך משלוח - 08.04.18). ההודעה נשלחה בדואר רשום לכתובת בראשל"צ.

ביום 18.10.18 נשלחה דרישת תשלום בדואר רגיל (תאריך משלוח 06.11.18). ביום 09.01.19 - נשלחה דרישת תשלום בדואר רשום (תאריך משלוח 21.01.19). ביום 22.10.19 נשלחה דרישת תשלום בדואר רגיל (תאריך משלוח - 27.10.19).

10. דברי הדואר הרשום נשלחו לכתובת בה בוצע עיקול המטלטלין, בראשל"צ.

11. תקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974, שכותרתה "חזקת מסירה", קובעת כך: "בעבירות תעבורה... ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

12. סוגיית הארכת מועד להישפט מוסדרת בסעיף 229 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-198 (להלן: "חסד"פ"), שעניינו תשלום קנס, קובע כך:

"מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצוין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:

(1) הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה..

(2) הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה". (ההדגשות אינן במקור- אס"ח).

13. סעיף 229 (ח2) לחסד"פ קובע, כי "לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס, ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.

14. ככלל, בתי משפט קבעו, כי יש להתייחס בדווקנות למועדים שנקבעו בחוק. משהודעת התשלום נשלחה כדין למבקשת וזו לא ביקשה להישפט בתוך מסגרת המועדים שבסעיף 229(א)לחוק "יש לראות במערער כמי שהורשע בבית משפט לתעבורה ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס..." (ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר נ' מדינת ישראל (27.7.09), עמוד 5).

15. נוכח כל האמור לעיל, המשיבה הוכיחה, כי שלחה למבקשת את הדוח בדואר רשום. מכח תקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד - 1974, מתקיימת חזקת המסירה, היינו, רואים את ההודעה ככזו שנמסרה כדין אף ללא אישור מסירה. המבקשת לא סתרה חזקה זו ולא טרחה להגיש בקשה להישפט ולא העלתה נימוקים בגינם יש להאריך המועד להישפט.

המבקשת לא הצביעה על כל נימוק לביטולו של הדוח, לנוכח דברי הדואר שנשלחו אליה כדין, כמפורט לעיל.

16. למעלה מן הצורך, וכפי שפורט לעיל, הבקשה לא מראה פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה (ראו רע"פ 2474/18 יואל גולדנברג נ' מדינת ישראל (26.7.18) וההפניות בפסקה 9) שכן עולה מהתמונות, שהמבקשת עצמה צרפה, שרכבה אכן חוסם את הכניסה והיציאה מחניית הבניין הסמוך, כנטען בקריאת מוקד 106, כשהרכב חונה בצמוד לשפת מדרכה הצבועה באדום לבן.

17. נוכח כל האמור, הבקשה לביטול הדוח נדחית.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.