החלטה

1. בפניי בקשה שהוגדרה כ"בקשה דחופה ל-"עצירת תהליכי עיקול ולביטול /לדיון בדו"ח".

2. הודעת תשלום הקנס נשוא הבקשה, נערכה ביום 27/10/10, בגין שיטוט של כלבו של המבקש, בניגוד לסעיף 10(א) לחוק העזר לגן יבנה (שמירת הסדר והניקיון), התשנ"ג-1993.

3. בקשה זו הוגשה בפניי בחלוף למעלה משנתיים ממועד עריכת הדו"ח. המבקש מעלה בבקשתו טענות רבות, וביניהם טענות לעניין עצם המצאת הודעת הקנס לידיו, וכן טענות לעניין הכחשת זהות הכלב שלו, כ-"אותו הכלב " המתועד בתמונות שצולמו במועד רישום הדו"ח. בבקשה מפרט המבקש באריכות, תכתובות רבות שהוא ניהל לדבריו , עם בעלי תפקידים שונים במועצה, אודות הודעת הקנס נשוא הבקשה.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובות המבקש לתגובה, לא מצאתי כי יש מקום בדין, להיעתר לה.

5. הוצג תיעוד חד משמעי, באשר למשלוח הודעת תשלום הקנס למענו של המבקש, בדואר רשום, עם אישור מסירה. ההודעה חזרה מהדואר בציון "לא נדרש". על פי הפסיקה, מדובר במסירה כדין אציין, בנוסף , כי הכתובת המצוינת בדואר הרשום, הינה אותה הכתובת ש המבקש בעצמו מציין ככתובתו, (ראה סעיף 2.11 לבקשתו). בנסיבות אלה, ומשחלפו זה מכבר המועדים המפורטים בסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום הקנס ו/או להגשת בקשה להישפט, הרי שבפנינו חיוב סופי וחלוט.