1

מונחת בפני בקשתו של המבקש לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי שהעתקו צורף לבקשה.

על פי הוראות סעיף 254ח (ב)(2) מוסמך בית המשפט ליתן צו עיכוב ביצוע במעמד צד אחד רק כאשר מבקש העיכוב הצהיר כי הוא הודיע לרשות האוכפת על הגשת הבקשה.

בבקשה שבפני לא הצהיר המבקש כי הוא הודיע על הבקשה לרשות האוכפת, לכן מנוע בית המשפט על פי דין מליתן צו עיכוב ביצוע במעמד צד אחד.

המזכירות תעביר את הבקשה לשופט הדן בענייני עמ"ק, אשר יחליט בבקשה בהתאם להוראות סעיף 254ח(ב)(1).

יחד עם זאת, הבקשה לוקה בפגמים כדלקמן:

1)  הצו הודבק ביום 5.2.18, והבקשה הוגשה ביום 27.2.18, כאשר בהתאם לסעיף 228 לחוק התכנון והבנייה (להלן-"החוק") יש להגיש הבקשה לביטול הצו בתוך 15 יום מיום המצאת הצו. דהיינו, הבקשה הוגשה לאחר חלוף הזמן הקבוע בחוק;

2)  המבקש לא ציין מתי סיים לבצע את הבנייה. פרט זה חשוב לאור המועדים הקבועים בסעיף 221(א) לחוק;

3)  הטענה גבי אכיפה סלקטיבית הינה כללית מדי, והיה על המבקש לציין מקרים ספציפיים, על מנת שהמשיבה תדע למה להתייחס בתשובתה;

2

4)  בצו צוינה עובדת ההיוועצות עם היועץ המשפטי;

5)  ממכתב ראש עיריית כפר קאסם עולה שאין למקרקעין עליהם בנוי המבנה תכנית מיתאר וכי למעשה התכנית היא בשלבי תכנון ודיון. לאור זאת אין כל כיסוי למכתב המהנדס המציין שלפי נסיונו היתר הבנייה יינתן בתוך 8 עד 10 חודשים. גם הערכת הזמן של המהנדס עולה אורך התקופות של ביצוע הצו, לרבות הארכות, הנקובות בסעיפים 222 ו-224 לחוק.

כפי שציינתי לעיל, על פי דין אין בית המשפט יכול ליתן צו עיכוב במעמד צד אחד, והבקשה תועבר להכרעתו של שופט העמ"ק בבית המשפט למתן החלטה על פי סעיף החוק הנ"ל.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.