בסיכומיה בכתב, שבה המשיבה והפנתה לטיעוניה בתגובה בכתב, עתרה לדחות את הבקשה ולא להסתפק במחיקתה, וכן לחייב את המבקשים בהוצאות משהגישו את הבקשה מבלי שיינתן צו הריסה מנהלי כלל, ומשהגישו את הבקשה לאחר שבקשה זהה בגין אותה עבודה נמחקה בהליך קודם, כאמור, וכן התנגדה למתן צו האוסר ביצוע הריסה תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה כאן.

עיון בכתבי הטענות על נספחיהם מלמד כי לא ניתן ע"י המשיבה צו הריסה מנהלי, כלל ועיקר, וכל אשר נמסר למבקשים היה מסמך התראה טרם ביצוע פעולה.

משכך, ההליך בו נקטו המבקשים, שעניינו בקשה לביטול צו הריסה מנהלי לפי חוק התכנון והבניה, איננו ההליך הנכון, שכן, הם עותרים לסעד כנגד צו מנהלי שלא קיים כלל, ומכאן הבקשה מתייתרת.

בנסיבות הנ"ל, אני דוחה על הסף את הבקשה לביטול צו הריסה מנהלי.

משהוברר כי המבקשים הגישו בקשה זהה בגין אותה עבודת בניה, שבועות ספורים לפני הגשת הבקשה כאן, במסגרת תיק 39388-02-22, אשר נמחקה לפי הסכמתם בתום דיון שהתקיים בפני מותב אחר בבית משפט זה, ושעה שהמשיבים שבו ונקטו בהליך זהה כאמור, ללא הסבר מניח את הדעת וללא טענה לשינוי נסיבות או התגבשות עילה לפי הדין להצדיק נקיטת הליך זהה בגין אותה עבודה, אני מחייב את המבקשים, יחד ולחוד, בהוצאות לטובת המשיבה בסכום של 2,000 ₪ אשר ישולם למשיבה תוך 90 ימים מהיום.

אני דוחה את הבקשה לאסור על המשיבה לנקוט בפעולה לפי סמכותה בדין בהתייחס לעבודת הבניה נשוא הבקשה, לתקופה של 30 ימים מהיום. בקשה כאמור מקומה במסגרת הליך אחר, במידה והמבקשים ינקטו בהליך כאמור, ולא במסגרת ההליך כאן, שעניינו בקשה חוזרת בגין צו שלא ניתן כלל.

המזכירות תמציא החלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, י"ח אייר תשפ"ב, 19 מאי 2022, בהעדר הצדדים.