בע"א (כפר סבא) 7319-02-22 – אוהד קומפלר נ' עירית כפר סבא
בע"א (כפר-סבא) 7319-02-22 - אוהד קומפלר נ' עירית כפר סבאשלום כפר-סבא בע"א (כפר-סבא) 7319-02-22 אוהד קומפלר נ ג ד עירית כפר סבא בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לעניינים מקומיים בכפר-סבא [07.03.2022] כבוד השופט, סגן הנשיאה עמית פרייז החלטה
לפניי בקשה להישפט באיחור בגין הודעת קנס שעניינה חניה בגן.
ביום 31/5/21 נרשמה לחובת המבקש הודעת קנס מס' 00475459 בסכום של 730 ₪. באותו המועד הגיש המבקש למשיבה, באמצעות דואר אלקטרוני, בקשה לביטול הודעת הקנס. ביום 1/6/21 המבקש קיבל מהמשיבה, באמצעות דואר האלקטרוני, את ההודעה כדלקמן: "בקשתך התקבלה והועברה לבדיקתו של התובע העירוני. עם החלטתו של התובע בעניינך תישלח אליך הודעה בדואר".
ביום 20/12/21 פנה המבקש אל המשיבה, באמצעות דואר אלקטרוני, וטען כי טרם נמסרה לו ההחלטה בבקשת הביטול ("ערעור", בלשונו), ובינתיים הוא קיבל "כפל קנס". ככל הנראה כוונת המבקש היתה למכתב דרישת תשלום חוב שקיבל, ולפיו עליו לשלם עד ליום 19/12/21 סך של 1109 ₪ (המהווים את קרן הקנס, תוספת פיגורים של 50%, והוצאות גביה).
ביום 21/12/21 המשיבה השיבה למבקש, באמצעות דואר אלקטרוני, בטענה כי החלטת התובע (הדוחה את בקשתו לבטל את הודעת הקנס) נשלחה אל המבקש לכתובת שציין בפנייתו, לצד ספח לתשלום סכום הודעת הקנס עד ליום 27/9/21. ביום 30/1/22 אף הוסיפה, במענה בדואר אלקטרוני לפניה נוספת של המבקש, כי נשלחה אליו, בדואר רשום, ההחלטה האמורה, ואף הודעה נוספת אשר במסגרתה ניתנה לו האפשרות לשלם את קנס המקור או להגיש בקשה להישפט.
המבקש טוען כי מעולם לא קיבל, בדואר רשום או בדואר אחר, כל הודעה לפיה בקשת הביטול שהגיש נדחתה, ושעליו לשלם את הודעת קנס או לבקש להישפט. המשיבה מתנגדת לאפשר למבקש להישפט באיחור, בנימוק תמציתי לפיו "המבקש לא הגיש במועד בקשה להישפט, גם לאחר שנשלחו אל כתובתו פניות בעניין הדו"ח". המשיבה לא התייחסה לטענת המבקש לפיה לא קיבל ממנה את האמור בדואר רשום או אחר, ולא צרפה כל אסמכתאות לתגובתה הקצרצרה.
סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי העוסק בבקשה להישפט באיחור קובע כדלקמן: |
|
"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו."
באופן משלים לכך, קובע סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי כדלקמן:
"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה." (ההדגשה אינה במקור).
בענייננו, המבקש הגיש בקשה למשיבה לביטול הודעת הקנס, וזאת עוד בתחילת תקופת 30 הימים הנקובה בסעיף 229(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי. המשיבה קיבלה את הבקשה, ואף הודיעה למבקש כי הבקשה הועברה לתובע, ועל כן תשיב לבקשתו בהמשך. טענתו של המבקש כי מעולם לא קיבל תשובה שכזו לא נסתרה על ידי המשיבה, וזו אף כלל לא התייחסה לטענה זו. יצוין כי נציגי המשיבה התייחסו במידת מה לטענת המבקש במסגרת ההתכתבות אותה צרף המבקש לבקשתו, אולם בהיעדר אסמכתאות מתאימות לאותה התייחסות (גם במסגרת אותה התכתבות), לא ניתן לראות בכך אינדיקציה לסתירת טענת המבקש.
במצב דברים זה, המבקש הוכיח כי לא הגיש בקשה להישפט במועד מסיבות שלא היו תלויות בו. הרי הוא המתין לתשובת המשיבה לבקשתו לביטול הודעת הקנס, וברור לכל כי אין צורך להגיש בקשה להישפט בטרם תתקבל תשובה שכזו. יתר על כן, סיפת סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי מבהירה כי אין מקום להגיש הבקשה להישפט, אלא במשך 30 ימים לאחר המצאת ההחלטה של התובע בדבר בקשת הביטול.
פניותיו של המבקש בהמשך למשיבה, לאחר שקיבל דרישת תשלום חוב מוגדל חלף המענה לו המתין, היו בפרקי זמן סבירים. לאחר שקיבל את ההודעה האחרונה מהמשיבה לפיה זו לא נענית לפניותיו, המתין בסך הכל ארבעה ימים עד שהגיש את הבקשה הנוכחית לבית המשפט. במצב דברים זה, יש לקבוע כי לא חל כל שיהוי בפנייתו של המבקש לבית המשפט, באופן שזו עומדת בתנאי סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי.
נוכח המפורט לעיל, אני מתיר למבקש להישפט באיחור. על כן המשיבה תודיע לו האם החליטה להגיש נגדו כתב אישום, או לבטל את הודעת הקנס.
|
|
כמו כן הריני מחייב את המשיבה בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 500 ₪, וזאת עד ליום 15/5/22.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד.
המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ד' אדר ב' תשפ"ב, 07 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
|
