לפני בקשה לביטול צו הריסה והפסקת שימוש מנהלי.

הצו, שניתן ביום 7.7.24, מופנה כלפי קראוון לא מאוכלס בשטח 27 מ"ר וגרוטאות מתכת שהציב המבקש בשטח של כ-1.5 דונם (להלן יחד: הציוד), שהוא חלק ממקרקעין הידועים כגוש 8004 חלקה 91, 115, 116, נ.צ. 195904/676150 (להלן: המגרש).

אין חולק כי הציוד הועבר למגרש על ידי המבקש לפניו חודשים אחדים, וכי הצו הוצא כדין מבחינה פורמלית, בהעדר היתר בניה ובהעדר זכויות בעלות של המבקש במגרש או במקרקעין.

טענת המבקש היא, כי הוא מחזיק במגרש מכח הוראה שלטונית שניתנה לו, על ידי נציגי המשיבה, להעביר את הציוד שהוחזק על ידו קודם לכן בשטחים אחרים, למגרש.

לדברי המבקש, עד שנת 2022 החזיק את הציוד ברצועת קרקע סמוכה שסומנה 1 בתצ"א שצורף לבקשה; עקב סלילת כביש במקום, הורו לו נציגי המשיבה להעביר את הציוד לשטח שסומן 2 בתצ"א, ובו הוחזק הציוד עד שנת 2024, ובתחילת שנת 2024 הורו לו נציגי המשיבה להעביר משם את הציוד למגרש, מאחר שהשטח בו הוחזק הציוד דרוש לבניה. המבקש טוען כי קבלן מטעם המשיבה סייע לו בהעברת הציוד באמצעות טרקטור ממקומו הקודם למגרש.

המבקש והמצהיר מטעם המשיבה, נציג החברה הכלכלית בן ציון איתן, נחקרו על תצהיריהם.

נציג המשיבה כפר מכל וכל בטענה כי הוא זה שהורה למבקש להעביר את הציוד למגרש, והדגיש כי בשיח שהיה לו עמו, אמר לו רק לפנות את הציוד מהשטח המסומן 2. המבקש לא טען כי קיבל הוראה ישירה מנציג המשיבה, מר איתן, ולא הצביע על אדם אחר כלשהו מטעם המשיבה, או כל רשות שלטונית, שהורה לו להעביר את הציוד למגרש, ואף לא היתה לו ראיה כלשהי בכתב לטענה זו. זוהי פרכה משמעותית בגרסת המשיב, שעה שכל טענתו להחזקה כדין במגרש נסמכת על אותה "הוראה" או "הבטחה". גם ההסתמכות על כך שקבלן העובד עבור המשיבה סייע למבקש בהעברת הציוד אינה משכנעת, משהוברר בחקירה כי הקבלן הינו קרוב משפחה של המבקש, שיכול וסייע לו על רקע קירבה משפחתית, משנדרש המבקש לפנות את הציוד מהמקום הקודם.

התרשמתי כי המבקש קיבל הוראות מנציגי המשיבה לפנות את הציוד מהשטחים הקודמים, בהם החזיק אותו שלא כדין, אך הטענה כי המשיבה או מי מטעמה הורו לו לאן להעביר את הציוד, אינה סבירה ואינה מהימנה עלי. ברי כי איש מעובדי המשיבה לא מוסמך להורות לפלוני להניח את ציודו בשטח פרטי שאינו בבעלות המשיבה; גם אם מקצת מהמקרקעין הינו בבעלות המשיבה, הרי שחלה עליו תכנית המייעדת אותו לשצ"פ או למתקנים של חברת החשמל או לתעשיה לפינוי מטרדים, ולא הוצגה בפני כל החלטה של גורם מוסמך במשיבה להקצות חלק כלשהו במקרקעין למבקש, קל וחומר החלטה העומדת במבחני החוקיות והסבירות של החלטה מנהלית. משכך, הסבירות כי עובד או נציג של המשיבה החליט על דעת עצמו לאפשר למשיב לעשות שימוש כזה או אחר במגרש שואפת לאפס, מה גם שהטענה מבוססת אך ורק על עדות יחידה מפי בעל דין שיש לו עניין בתוצאות המשפט.

גם מבחינה משפטית, אין תוקף להבטחה שלטונית שניתנה ללא סמכות לתיתה, והבטחה בלתי חוקית הינה חסרת נפקות, כעולה מהפסיקה שציטט ב"כ המשיבה בסעיפים 22, 23 לתגובה.

לפיכך הטענה להחזקה כדין במגרש ע"י המבקש נדחית על ידי הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.

בשולי הדברים אציין, כי הטענה שאין למשיבה או לבעלים החוקיים של המגרש תכניות להשתמש בו בקרוב, אינה מהווה (כמובן) עילה לביטול צו ההריסה והפסקת השימוש, בהעדר כל מעמד משפטי למבקש במגרש.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לביטול צו ההריסה.

הצו יבוצע, בין ע"י המבקש ובין ע"י המשיבה, תוך 60 יום.

ניתנה היום, כ"ג אב תשפ"ד, 27 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.