החלטה

לפניי בקשה להישפט באיחור בגין שתי הודעות תשלום קנס (דו"חות חניה).

נגד המבקשת נרשם דו"ח מס' 3627106 ביום 3/1/23 בגין עבירה של העמדת/החניית רכב בצד רכב אחר העומד או חונה בצידו של הרחוב (חניה כפולה). ביום 29/1/23 נרשם נגד המבקשת דו"ח מס' 3747904 שאף הוא עוסק בעבירה האמורה, בנסיבות אחרות.

המבקשת טוענת בבקשה כי הרקע לביצוע העבירות הינו שהיא ובעלה חולים סיעודיים, הסובלים משלל בעיות רפואיות, כאשר לבקשה צורפו מסמכים רפואיים תומכים.

לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה, בעיקר עקב שיהוי בהגשתה.

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו."

באופן משלים, סעיף 229(ה) לחוק זה קובע:

"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה."