עם הגשת הבקשה הוריתי למשיבה להגיש התייחסותה אליה ובתוך כך עכבתי את הליכי גביית הקנסות עד להחלטה אחרת.

תגובת המשיבה וראיותיה

בתגובתה מיום 4.12.16 העלתה המשיבה את הטענות כדלקמן:

בנוגע לדו"ח הראשון מיום 17.2.09

ביום 25.6.09 נשלחה הודעת תשלום הקנס הראשונה בגין דו"ח זה אל כתובתו הרשומה של המבקש בכפר ערערה מיקוד 30026, בדואר רשום. בתאריך 1.7.10 נשלחה אל המבקש הודעת דרישה שניה שלא נדרשה על ידו (ר' נספח ג' לתגובת המשיבה) וביום 3.2.11 הוטלו עיקולי בנק על שמו של המבקש. ביום 9.1.12 נשלחה אל המבקש הודעת דרישה שלישית בדואר רגיל לכתובתו הרשומה הנ"ל וביום 25.2.12 נשלחה אליו הודעת הדרישה הרביעית בדואר רשום ואף היא לא נדרשה על ידו (ר' נספחים ד' ו-ה'). בימים 29.1.13 ו- 9.2.13 הוטלו עיקולי בנקים בשנית ובשלישית.

ביום 30.7.13 בוצע עיקול מטלטלין ברישום בביתו של המבקש, בנוכחות אשתו אשר סרבה לחתום על הצו (ר' טופס עיקול המטלטלין ברישום - נספח ו'). ביום 19.8.14 הוטלו עיקולי בנקים פעם נוספת וביום 16.9.15 בוצע עיקול מטלטלין בפועל בביתו של המבקש בכפר ערערה. דו"ח ביצוע העיקול מלמד על התנגדות בני הבית לביצועו (ר' הדו"ח). ביום 19.11.15 נשלחה אל המבקש הודעה חמישית בדואר רגיל וביום 23.3.16 הוטלו עיקולי בנק נוספים.

בנוגע לדו"ח השני מיום 6.5.09

ביום 17.9.09 נשלחה הודעת תשלום הקנס הראשונה בגין דו"ח זה אל כתובתו הרשומה של המבקש בכפר ערערה מיקוד 30026, בדואר רשום ובאישור המסירה של רשות הדואר צויין כי היא "נמסרה לנמען" (ר' האישור - נספח ט' לתגובה). גם הודעת התשלום השניה שנשלחה אל המבקש ביום 18.10.10 בדואר רשוםו"נמסרה לנמען" (ר' נספח י'). ביום 3.2.11 הוטלו עיקולי בנק על שמו של המבקש, ביום 9.1.12 נשלחה אליו הודעת תשלום נוספת בדואר רגיל וביום 25.7.12 נשלחה אליו הודעה רביעית בדואר רשום, שלא נדרשה על ידו (ר' נספח יב'). עיקולי המטלטלין ברישום ובפועל שהתבצעו בבית המבקש בימים 30.7.13 ו- 16.9.15 כאמור לעיל (הן כשאשתו סרבה לחתום על צו העיקול ברישום והן כשהיתה התנגדות לביצוע העיקול בפועל) התייחסו גם לדו"ח זה.בהמשך נשלחה אל המבקש הודעה נוספת לתשלום הקנס, בדואר רגיל והוטלו עיקולי בנק נוספים.

בנוגע לדו"ח השלישי מיום 29.9.09

ביום 26.1.10 נשלחה הודעת תשלום הקנס הראשונה בגין דו"ח זה אל כתובתו הרשומה של המבקש בכפר ערערה מיקוד 30026, בדואר רשום, אך לא נדרשה על ידו (ר' נספח יג' לתגובה). גם הודעת התשלום השניה שנשלחה אל המבקש ביום 21.12.10 בדואר רשום, לא נדרשה (ר' נספח יד').

ביום 9.1.12 נשלחה אל המבקש הודעת תשלום שלישית בדואר רגיל וביום 25.7.12 נשלחה אליו הודעה רביעית בדואר רשום, שלא נדרשה על ידו. עיקולי בנק על שם המבקש הוטלו ביום 21.11.12. עיקולי המטלטלין ברישום ובפועל שהתבצעו בביתו בימים 30.7.13 ו- 16.9.15 כאמור לעיל (הן כשאשתו סרבה לחתום על צו העיקול ברישום והן כשהיתה התנגדות לביצוע העיקול בפועל) התייחסו גם לדו"ח זה.בהמשך נשלחה אל המבקש הודעה נוספת לתשלום הקנס, בדואר רגיל והוטלו עיקולי בנק נוספים.

לאורך כל התקופה דלעיל, חזרה המשיבה ווידאה כי כתובתו המעודכנת של המבקש היא אכן הכתובת הנ"ל.

המשיבה טוענת כי משהוכיחה שחלק מהודעות תשלום הקנס שנשלחו אל כתובתו הרשומה של המבקש בדואר רשום נמסרו לו ואילו את חלקן האחר הוא לא דרש, הרי שהיא עמדה בנטל המוטל עליה והעבירות המיוחסות לו לא התיישנו. בנוסף לכך טוענת המשיבה כי משעיקולי המיטלטלין ברישום ובפועל בוצעו בבית המבקש עוד בשנת 2013, אזי אופן התנהלותו כעת לוקה בשיהוי ניכר ובלתי מוצדק ודין בקשתו להידחות.

דיון והכרעה

העבירות נשוא הדו"חות שנרשמו למבקש הינן עבירות קנס מסוג ברירת משפט, דהיינו עבירות "חטא" שתקופת ההתיישנות הקבועה לגביהן בחוק היא שנה (ר' לשון סעיפים 9 ו-225א (א) לחסד"פ המטילים על המשיבה חובה לשלוח למבצעי עבירות מסוג זה את הודעות תשלום הקנס בתוך שנה מיום ביצוען). תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת כי: "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן" (הדגשה שלי - ר.ס.מ). כלומר, במקרים בהם נשלחת ההודעה בדואר רשום, קיימת חזקת מסירה והנטל להוכיח את אי ההמצאה, עובר אל הנמען.

ברע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם חנוך כרם קבע בית המשפט העליון כי:

"בבסיס חזקת המסירה בדואר עומד טעם כפול: האחד עניינו בחובה החוקיתשל כל תושב לעדכן את מרשם האוכלוסין על כל שינוי במענו...הטעם השני טמון בניסיון החיים והשכל הישר המלמדים כי מסמך שנשלח בדואר מגיע ליעדו ברוב המכריע של המקרים...עוד מלמד הניסיון כי מקום שההודעה לא נדרשה במען שאליו נשלחה, ברגיל נעוץ הטעם לכך בנמען...זוהי קביעה נורמטיבית הזוקפת לחובת הנמען אי-קיום חובות המוטלות עליו מכוח הדין לעדכן כתובת ולדרוש דואר רשום ששלחה אליו רשות מוסמכת. אפשרות נוספת היא שאירעה תקלה כלשהי שגרמה לכך שהנמען לא קיבל את ההודעה מטעמים שאינם קשורים בו. במצבים כאלה - שהם בגדר החריג ויוצא הדופן - תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי מאפשרת לנמען לנסות לסתור החזקה...".

הודעות תשלום הקנס, אישורי המשלוח ומסירת חלק מדרישות התשלום שהוצגו מטעם המשיבה, מלמדים על שליחתם בדואר רשום אל כתובתו הרשומה של המבקש בכפר ערערה בתוך תקופה של פחות משנה מאז מועדי ביצוע העבירות.

נכון לשלב זה המבקש לא הציג בפני ראיה כל ראיה שתסתור את חזקת המסירה הנ"ל, כגון אישור שילמד על עדכון כתובת חדשה שלו במשרד הפנים בתקופה הרלבנטית, או אישור מטעם דואר ישראל לתקלה שארעה בביצוע המסירות. במצב דברים זה, על אף טענתו הסתמית לפיה הוא לא קבל אף אחת מההודעות והראיות לכאורה שהוצגו מטעם המשיבה הן בדבר הטלת עיקולי הבנקים והן בדבר סירוב אשתו לחתום על צו העיקול ברישום והתנגדות בני ביתו לביצוע העיקול בפועל, אני מחליטה - לפנים משורת הדין, ליתן לו הזדמנות להגיב לראיות אלה.

בנוסף לכך ובהתחשב במועדי ביצוע העקולים ברישום ובפועל כאמור (בשנת 2013), הנני מורה למבקש להסביר את פשר השיהוי הרב בהגשת בקשתו.

התייחסות המבקש לראיות המשיבה וההסבר בדבר השיהוי בהגשת הבקשה יוגשו למזכירות בית המשפט עד ליום 31.5.17.

ת.פ. 1.6.17.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים (למבקש - באמצעות בא כוחו בפקס).

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ז, 07 מאי 2017, בהעדר הצדדים.