החלטה

1. מונחת בפני בקשת המבקשת להישפט באיחור בגין הודעת תשלום קנס שנרשמה לחובתה בגין עבירה מיום 18.6.19.

2. הבקשה הנ"ל לא הוגשה בהתאם למועדים הקבועים בחוק. המבקשת לא חלקה על קבלת הדו"ח כבר במועד בו ניתן ומשכך היה עליה לפעול עפ"י החלופות הקבועות בסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי. המבקשת יכלה לפנות למשיבה בתוך 30 יום ממועד המצאת ההודעה לתשלום קנס ולבקש לבטל את ההודעה, או להודיע על רצונה להישפט.

3. הבקשה להישפט הוגשה לביהמ"ש אך ביום 21/12/20, כשנה ומחצה ממועד הדו"ח וללא שהמבקשת הצביעה על נסיבות חריגות המלמדות על אי יכולתה לבקש להישפט קודם לכן.

4. לגופו של ענין, המבקשת חנתה את רכבה בתחום תחנת מוניות, אשר מתגובת ב"כ המשיבה היא תחנה מסומנת ומשולטת כחוק. ב"כ המשיבה ציין גם בתגובתו כי במקום חנו מוניות. לאור זאת אין למבקשת כל טענת הגנה, ולפיכך לא ייגרם במקרה דנן כל עיוות דין.

5. ב"כ המשיבה הסכים באדיבותו כי ישולם קנס המקור, ותבוטלנה הריביות בגין הפיגור בתשלום.

6. אשר על כן אני מורה כי המבקשת תשלם את קנס המקור בתוך 14 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7.