8. עיון בנספחי הבקשה מעלה, כי אין מחלוקת שהמבקשת קיבלה לידיה העתק הדוחות. בתצהיר שצורף לבקשה, לא נכתב שהדוחות לא התקבלו במשרדי המשיבה. ההפך הוא הנכון. בסעיף 4 לתצהיר נכתב "בסמוך לקבלת הדוחות במועד המופיע בחלקו העליון השמאלי של בקשות ההסבה שלחתי את הבקשה לעירייה- כך שהבקשות להסבה נשלחו במועד" (לשון רבים). גם המפורט בסעיף 6 לתצהיר תומך בכך שהדוחות נמסרו למשרדי המבקשת ולראיה- המבקשת טענה ששלחה בקשות לביטול הדוחות שהתקבלו במשרדיה: "על אף פניותיי לעירייה לבטל את הדוחות מהנימוקים המפורטים בבקשה זו- העירייה לא עשתה כן ועל כן מוגשת בקשה זו".

9. מכאן, שהמבקשת ידעה על הודעות תשלום הקנס, לכל המאוחר לפני שנים, במועדים המפורטים בהעתקים (הבלתי חתומים) של הבקשות שצורפו על ידה כנספחים.

יודגש- בבקשות הבלתי חתומות להסבת הדוחות, כפי שצורפו לבקשה, לא נכתב במילה ואף לא ברמז, שהדוחות התקבלו באיחור או לאחר חלוף תקופת ההתיישנות.

10. המבקשת תמכה בקשתה בהעתקים מבקשות לביטול/הסבת דוחות, אשר נטען כי נשלחו למשיבה. בחינת הבקשות העלתה, כי לכל הפחות בשתיים מהן, המדובר בבקשות שנשלחו למשיבה בפרק זמן הקצר משנה ומכאן, שגם הטענה לכך שפרט לדוח אחד משנת 2009, שאר הדוחות נשלחו לאחר למעלה משנה, הופרכה (נספח א'3).

11. גם אם היה מקום לקבל את הטענה לשליחת 4 דוחות שלא בסמוך לאחר ביצוע העבירה, לא ניתן לקבל שהמבקשת, לגישתה, הסתפקה בשליחת בקשות להסבה, ולא טרחה להתעדכן משך שנים האם הבקשות התקבלו והאם ניתנו בהן החלטות. רק כאשר החלה המשיבה בהליכי גביה, הוגשה הבקשה שבכותרת לבית המשפט:

"קשה להשלים עם התנהלות, לפיה לאחר שנודע למבקשת על קיום ההודעות לתשלום הקנס היא מסתפקת בשיגור מכתב, מבלי לברר אם הגיע ליעדו ומה החליטה הרשות, ופועלת רק כשנעשית פעולת האכיפה הבאה" (ב"ש (חולון) 48/12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' עיריית חולון. 06/11/12).

12. מכאן, שנחה דעתי שהודעות תשלום הקנס הומצאו למבקשת, אך המבקשת לא הגישה בקשות לביטול הדוחות או בקשות להישפט במועדים הקבועים בדין:

"קבלת טיעונה של המבקשת שראוי להאריך לה את המועד להשפט בשל החשש לעיוות דין, שכן מי שעבר את העבירה הם המחזיקים ברכבים, אינו מצדיק כשלעצמו את הארכת המועד להשפט, שעה שלא עלה בידי המבקשת לסתור את חזקת המסירה ונקבע, כי היא ידעה או היה עליה לדעת על קיום הדו"חות. קבלת טיעון זה תוביל למצב בו כל אימת שתעלה טענה כי מאן דהוא אחר עבר את העבירה, ניתן יהא להעלות את הטענה בכל שלב ולהחזיר את הגלגל לאחור, מצב כזה, יוביל לכך שנאשמים ישבו בחוסר מעש משך חודשים ארוכים - כפי שישבה המבקשת - גם לשיטתה מאז שיגרה את מכתבה לעירייה, מתוך מחשבה שניתן יהא לגלגל את הגלגל לאחור (השווה: בש (נצ') 868/09 שיבלי מוניר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו); ע"פ 40655/07 גרשון אבני נ' מ"י). יתירה מזו, גם לגוף הטענה לא ניתן לקבלה, אין מחלוקת שהמבקשת היא בעלת כלי הרכב שנטען שעברו את העבירות וכי היא אחראית לביצוען, אכן פקודת התעבורה מאפשרת לראות גם את המחזיקים ברכב כאחראים לביצוע העבירה, אך הדבר לא מפקיע את אחריות המבקשת כבעלת כלי הרכב, ומקום שהמבקשת פונה בבקשת הסבת הקנסות באיחור, לאחר שהקנס הפך לחלוט, ספק אם ראוי לפטור אותה מאחריות" (ב"ש (חולון) 48/12 שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' עיריית חולון. 06/11/12).

13. מסקנת הדברים הינה שאין הצדקה כיום, בחלוף שנים ארוכות, להארכת המועד להישפט, והבקשה נדחית בכל הנוגע לחמשת הדוחות שניתנו בין השנים 2007-2010.

14. מנגד, בכל הנוגע לדוח שמספרו 7494412, המבקשת צרפה אישור בדבר הגשת בקשה להסבת הדוח, אישור הנושא חותמת של המשיבה. אף אם המדובר במחלקת הגביה ולא במחלקת החניה, הרי שהמדובר במשרדי המשיבה ואין באמור כדי לאיין את הגשת הבקשה לביטול/הסבת הדוח. על פניו, הבקשה שהוגשה והתקבלה במשרדי המשיבה, לא זכתה לכל התייחסות, אף לא לדחייתה בשל האיחור הנטען בהגשתה.

יוער, כי אמנם התאריך על גבי אישור המסירה הוא 23/06/15, אך המשיבה לא צרפה אישור המעיד על התאריך בו נשלח למבקשת הדוח או העתק הדוח המצביע על הכתובת אליה נשלח. טענות המשיבה אף לא נתמכו בתצהיר או תע"צ. המשיבה ביקשה להתבסס על תדפיס שצורף, אך המדובר בתדפיס המבוסס על הזנה ידנית של עובדי המשיבה ואשר לא צורפה כל אסמכתה שהיוותה בסיס להזנה האמורה.

15. יתרה מכך, אישור שליחת הדואר שצורף, אינו ברור כלל. על גבי האישור מופיע "מספר לקוח" (526100), כאשר הכתובת עלומה. מספר הלקוח האמור, אינו מופיע ביתר האסמכתאות שצורפו ע"י המשיבה ואינו משויך באופן ברור למבקשת. בנסיבות כאמור, וכאשר המסמך הנושא את כתובת המבקשת (נספח יב'), מעיד על שליחת דואר לכתובת שגויה, הרי שהמשיבה לא הוכיחה ששלחה את הדוח במועד ולא ניתן לקבל את הטענה להמצאתו למשרדי המשיבה ביום 23/10/13:

"עינינו הרואות: מקום שמדובר בהמצאת הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב)לחוק סדר הדין הפלילי, הסעיף קובע חזקה שבדין שלפיה אם הוכיחה הרשות ששלחה את הודעת תשלום הקנס בדואר רשום עם אישור מסירה לכתובת הנמען, יש להסיק כממצא עובדתי שההודעה הומצאה לידיו כדין בחלוף 15 יום מעת המשלוח" (הדגשה הוספה)(רע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' אברהם חנוך כרם. 11/06/13).

16. מאחר שהוגשה בקשה לביטול/הסבת הדוח, ברי שהודעת הקנס נמסרה למשיבה, אך בכל הנוגע למועד ההמצאה נותר ספק של ממש. במסמך שנשלח למשיבה, לא טענה המבקשת להתיישנות, אלא הגישה בקשה שגרתית מבחינתה, שניתן לראות בה כבקשה לביטול/הסבת הדוח.

17. בהקשר זה יצוין, כי בהתאם לסעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, "מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול". קרי- תקופת הזמן שנקבעה לשם הגשת בקשה להישפט... מחושבת החל ממועד דחיית הבקשה לביטולו" (רע"פ 1231/16 אייל רוזנברג נ' אגף החניה בעיריית תל אביב. 15/02/16). בהינתן ולא נשלחה כל החלטת תובע בעניין הביטול, הרי שיש לראות בתגובת המשיבה כהודעת דחיה ולקבל את הבקשה להישפט בגין הדו"ח.

18. מסקנת הדברים הינה שיש לדחות את הבקשה בנוגע לחמשת הדוחות שניתנו בין השנים 2007-2010, ולקבל את הבקשה בכל הנוגע לדוח שמספרו 7494412.

כתב אישום יוגש בתוך 30 ימים.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.