על פי הוראת סעיף 230 לחוק - "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו", דהיינו - "אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה" (סעיף 229 (ה) לחוק).

כפי שנפסק לא פעם, בית משפט שנדרש לבקשה להישפט על-ידי מי שלא הודיע על רצונו להישפט, או הודיע על רצונו להישפט, אך הודיע על כך לאחר הזמן שנקבע לכך, צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. דהיינו, האם יש סיבה מוצדקת לאי הגשת בקשה להישפט במועד וכן האם יגרם עיוות דין אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים. (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) ,793).

דיון והכרעה

לאחר שקראתי את בקשת המבקש, את תגובת המשיבה ואת החלטת התובעת העירונית לה צורפו תמונות המתעדות את העבירה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כאמור, החלטת התובעת העירונית, הדוחה את בקשת המבקש לביטול הודעת הקנס, נשלחה למבקש בכתובת המעודכנת במשרד הפנים ביום 07.09.23.

המבקש לא הסביר מדוע לא פנה למשיבה בבקשה להישפט בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה בבקשה לביטול הודעת הקנס ולא נימק את הסיבה לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה לבית המשפט.

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי התקיים התנאי לפיו הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ומנעו ממנו להגישו במועד.

כמו כן, לא הוכח שיגרם עיוות דין אם לא תתקבל הבקשה.

סעיף 6(ג)(1) לחוק העזר קובע כי לא יעמיד אדם רכב באופן שיש בו כדי להפריע לתנועה. סעיף 16 לחוק העזר מסדיר את סמכותו של פקח להיכנס לכל מקום חניה בתחום העירייה, לרבות מקום חניה פרטי לצורך שמירה על הוראות חוק העזר ונקיטת צעדים הדרושים לקיומן.

מהחלטת התובעת והתמונות המתעדות את העבירה עולה לכאורה כי המבקש העמיד את רכבו במקום שאינו מיועד לחניה תוך חסימת נתיב היציאה מהחניה באופן המבטל למעשה נתיב נסיעה ומהווה הפרעה לתנועת הרכבים.

בנסיבות אלה, משמדובר באיחור משמעותי לא מוסבר ומשלא מצאתי כי יגרם למבקש עיוות דין אם תידחה הבקשה, לא מצאתי להיעתר לבקשה להארכת המועד להישפט והבקשה נדחית.

המזכירות מתבקשת להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשפ"ד, 25 יולי 2024, בהעדר הצדדים.