בע"א (באר שבע) 16059-04-25 – עו"ד ישראל חזן – נ' עיריית באר שבע
בית משפט לעניינים מקומיים בבאר שבע |
|
|
|
בע"א 16059-04-25 חזן נ' עיריית באר שבע
|
לפני |
כבוד השופטת אורית קרץ
|
|
מבקש |
עו"ד ישראל חזן - בעצמו |
|
נגד
|
||
משיבה |
עיריית באר שבע ע"י ב"כ עו"ד הדר דמרי |
|
|
||
החלטה
|
לפני בקשה להארכת מועד להישפט על הודעת קנס מיום 22.07.24, שניתנה למבקש בגין עבירה של אי קיום התראה, בניגוד לסעיף 148(ב) חוק עזר לבאר שבע (איכות הסביבה), תשנ"א-1991 (להלן: "חוק העזר"). בהתאם להודעת הקנס, למבקש נשלחה דרישה לגדר את המקרקעין שבבעלותו ומשלא עשה כן, נרשמה לחובתו הודעת קנס.
בפניית המבקש למשיבה הוא ציין כי לא קיבל דרישה לגידור בטרם נרשמה הודעת הקנס; כי הודעת הקנס נרשמה ונשלחה אליו כאשר היה בשירות מילואים פעיל בלבנון ולא ידע על קיומה וכי הודעת קנס מאוחרת יותר בגין אותה העבירה - בוטלה.
המשיבה מתנגדת לבקשה ולחילופין משאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. לטענת המשיבה, נרשמה למבקש התראה בטרם נרשמה הודעת הקנס; ההתראה נשלחה למבקש באמצעות מסרונים; המבקש היה מודע להתראה ומשלא פעל על פיה, נרשמה לו הודעת קנס, אשר נשלחה אליו בדואר רשום.
התשתית הנורמטיבית
סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982 (להלן: החוק) מסדיר את האפשרויות העומדות לנקנס להביא לביטולו של הקנס.
בהתאם לסעיף 229(א)(2) לחוק, נקנס רשאי להודיע בכתב בתוך 90 ימים מהמועד שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס, כי ברצונו להישפט על הקנס. על פי הוראת סעיף 230 לחוק - "בית המשפט רשאי לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה) בשינויים המחויבים או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו", דהיינו - "אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה" (סעיף 229 (ה) לחוק).
כפי שנפסק לא פעם, בית משפט שנדרש לבקשה להישפט על-ידי מי שלא הודיע על רצונו להישפט, או הודיע על רצונו להישפט, אך הודיע על כך לאחר הזמן שנקבע לכך, צריך לשקול שיקולים דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. דהיינו, האם יש סיבה מוצדקת לאי הגשת בקשה להישפט במועד וכן האם יגרם עיוות דין אם הדיון בבית-המשפט, לא יתקיים. (רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל פ"ד נז(6) ,793, להלן: עניין איטליא).
דיון והכרעה
לאחר עיון בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל בשל חשש לעיוות דין אם תידחה הבקשה.
על פי הוראת סעיף 7 לחוק העזר - "בעלו של מגרש או המחזיק בו חייבים לשמור על נקיון המגרש, לנקותו וכן לגדרו, בהתאם לדרישת מפקח ולהנחת דעתו".
בהתאם להוראת הסעיף, תנאי מקדים למתן הודעת קנס הוא מסירת דרישה לניקוי. הודעת קנס, שניתנה מבלי שנמסרה דרישה כדין, דינה להתבטל.
בהתאם להוראת סעיף 146 לחוק העזר:
" מסירת הודעה או דרישה לפי חוק עזר זה תהא כדין אם נמסרה לאדם שאליו היא מכוונת, או במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה לידי אחד מבני משפחתו הבוגרים או לידי כל אדם בוגר העובד או המועסק שם, או נשלחה בדואר במכתב רשום לאותו אדם לפי מען מגוריו או עסקיו הרגילים או הידועים לאחרונה..."
לטענת המבקש כאמור, הוא לא קיבל לידיו התראה.
מתגובת המשיבה ונספחיה עולה, כי אין כל ראיה למסירת ההתראה למבקש כדין. בכלל זה, לא הוצגה ראיה על משלוח ההתראה בדואר רשום או מסירה ידנית במקום מגורי המבקש/ מקום עסקו.
בנסיבות אלה, בהעדר ראיה למסירת התראה כדין ולנוכח החשש מעיוות דין ככל שתידחה הבקשה, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת המועד להישפט.
המזכירות מתבקשת להודיע לצדדים.
ניתנה היום, ד' תמוז תשפ"ה, 30 יוני 2025, בהעדר הצדדים.
