1

לפני:

כב' השופטת הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציג ציבור (עובדים) מר ישעיהו אברהם

החלטה

1. הוגשה תביעה להכיר בפגיעה מיום 18.10.10, פגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. בטופס התביעה למל"ל נכתב:

  "תוך כדי הרמת ופריקת קרטונים במחסן, התנפח לי רגל שמאל".

3. כך נאמר בתצהיר התובע:

"3. הנני יליד שנת 1950, מחסנאי במקצועי, בחברה לתרופות 'אופיר את שלפרם', להלן: המעסיק".

4. אני במסגרת עבודתימרים קרטונים, מוריד סחורה, מעביר את הסחורה על גבי מסוע, עולה על הסולם ומסדר את המוצרים.

5. ביום 18.10.10, בשעות הצהריים, בעת שעליתי על סולם לסדר קרטונים כבדים, סובבתי את ברך שמאל הרגשתי כאב חד ונפיחות וירדתי בעדינות ובאיטיות מהסולם (להלן: "התאונה").

6. מיד לאחר הפגיעה, ניגשתי אל מנהלי הישיר מר שמעון אלנקרי והודעתי לו על הפגיעה ואף הראתי לו את הרגל כשהיא נפוחה ואני בקושי יכול הייתי ללכת ואף הלכתי בצליעה קשה.

7. מיד לאחר מכן הפסקתי את עבודתי וניגשתי לנוח באחת מפינות המפעל ובשעה 17:00 עליתי על ההסעה ממועדיעין לביתי אשר בראשון לציון.

8. יחד עם זאת, ביום 19.10.10 בשל התגברות חריפה מאוד בכאביי, לא יכול הייתי עוד להמשיך את עבודתי, ופניתי לקבלת טיפול רפואי אצל דר' אקילוב ליאור וקיבלתי טיפול על ידי משככי כאבים".

2

4. התובע פנה לחדר מיון ביום 20.10.10, יומיים לאחר הפגיעה הנטענת (נ/2). בחדר מיון צויין כי מתלונן על כאבים בברך שמאל מזה כ- 3-4 ימים. כן צויין "אין סיפור של חבלה".

5. בחקירה נגדית של התובע, העיד שהכאב אירע בעת שעלה על סולם ולדבריו "סובבתי את הברך והרגשתי כאבים ותכף ירדתי מהסולם".

  התובע נשאל מדוע לא סיפר בבית החולים על העליה והירידה מהסולם וטען שסבל מכאבים עזים ואינו זוכר מה אמר.

6. בטופס התביעה ציין התובע שאין עדים לאירוע.

  במהלך הדיונים בתיק, צירף תצהיר של מר שמעון אלנקרי, מנהלו הישיר.

  כך נאמר בתצהיר העד:

"2. שימשתי כמנהלו הישיר של התובע בזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, בחברת "אופיר את שלפרם", להלן: המעסיק.

3. אני עבדתי עם התובע כמנהלו במשך 14 שנים.

4. במסגרת עבודתי עם התובע, התובע נדרש להרים קרטונים, להוריד סחורה, להעביר את הסחורה על גבי מסוע,עולה על הסולם ומסדר את המוצרים..

5. במהלך חודש אוקטובר 2010, בשעות הצהריים, התובע סיפר לי כי במסגרת עבודתו עלה על סולם על מנת לסדר קרטונים כבדים וכי סיבב את רגלו השמאלית, הבחנתי כי רגלו של התובע נפוחה מאוד וכי הוא מתקשה בהליכי וכי הוא צולע צליעה קשה (להלן: התאונה).

6. נוכח, הורתי לתובע להפסיק את עבודתו, וביקשתי ממנו שייגש לנוח באחת מפינות המפעל וכאשר תגיע ההסעה שיעלה עליה וייגש להיבדק על ידי רופא".

7. העד נשאל כיצד הוא זוכר את התאריך והשיב שהוא זוכר זאת בגלל העובדה שהתובע היה חסר הרבה זמן.

  העד אישר שלא ראה את התובע עולה על סולם אלא רק לאחר מכן, כשראה את הרגל נפוחה.

8. על מנת שתוכר פגיעה בעבודה, יש להוכיח "אירוע תאונתי".

  אין די בכך שאדם "מסובב את הרגל" במהלך העבודה, אלא יש להוכיח שנעשתה פעולה הקשורה בעבודה ובמהלכה ארעה פגיעה.

9. במסמכים רפואיים ממועד סמוך לתאונה, אין אזכור כלשהו לארוע תאונתי. כל שנאמר הוא שבמהלך העבודה, החל לחוש כאבים ברגל שמאל.

3

  הפעם הראשונה בה יש סיפור על "אירוע תאונתי" - עליה על סולם, היא בכתב התביעה, שהוגש בחודש אוגוסט 2011.

  מאידך, התובע סיפר, כבר בפניה הראשונה לטיפול רפואי, שהכאבים החלו בעבודה.

10. התובע עובד בעבודה פיזית של הרמת ארגזים וסידורם, הכרוכה גם בעליה על סולמות. כך עולה מעדותו ומעדות מנהלו.

11. חומר הראיות מותיר אותנו בספק ניכר בשאלה האם ביום הארוע הנטען, ארע "סיבוב" של הרגל בעת שהתובע טיפס על סולם או שמא, כפי שנכתב התביעה למל"ל, הדבר ארע תוך כדי עבודה עם ארגזים, פריקת קרטונים.

  התובע הוכיח שהארוע ארע בהיותו בעבודה, במהלך העבודה.

  על פי הכלל שלפיו במקרה של ספק יש לפעול לטובת המבוטח, אנו קובעים שביום 18/10/10 ארע לתובע ארוע בעבודה, במהלכו "סובב" את רגל שמאל.

12. לאור האמור, ימונה מומחה רפואי לצורך בחינת הקשר הסיבתי.

  החלטה על מינוי מומחה תינתן ותשלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ג, (09 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.