6. לטענת התובעת, על אף שהסכום שולם באמצעות תלוש שכר, מדובר בתשלום בגין פעילות קורח ובורוכוב כחברי דירקטוריון בשנת 2007 שהייתה שנה יוצאת דופן מבחינת אופי הפעילות בנתבעת, על רקע פירוק השותפות עם אלעזרי, אשר הצריכה השקעת משאבים מיוחדים.

לתמיכה בטענתה הגישה התובעת רשימה של קרוב ל- 50 ישיבות שקיימו חברי הדירקטוריון במהלך שנת 2007. שמונה מתוכן נרשמו ביומן כפעילות BOD(Board of directors). אין חולק כי לא נרשמו פרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון, ואולם בכתב התביעה, אשר נתמך בתצהירו של עו"ד בורוכוב, ניתן פירוט של הנושאים אשר טופלו על ידי השותפים בכובעם כחברי דירקטוריון, ואשר הצדיקו תשלום שכר דירקטורים. ובהמשך הדברים אף הומצא פירוט המועדים של ישיבות הדירקטוריון שנלקחו מיומן המשרד.

התובעת איננה רואה כל קושי בכך שהתשלום בגין שכר דירקטורים בוצע באמצעות תלוש שכר, ולדידה, ככל שיש בכך פגם צורני, הרי שהפגם תוקן באמצעות החשבוניות שהופקו בדיעבד.

7. לטענת הנתבע, אין מדובר בתשלום שכר דירקטורים אלא בשכר עבודה לכל דבר ועניין וזאת משלושה טעמים:

א. התובעת לא המציאה פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, אשר יוכלו להצביע על הפרדה ברורה בין התפקוד של בעלי המניות כעובדים וכחברי דירקטוריון של הנתבעת.

ב. שכר הדירקטורים דווח למס הכנסה כרכיב בתוך תלוש השכר של קורח ובורוכוב.

ג. מלכתחילה שכר הדירקטורים לא דוח למע"מ ולא הוצאה חשבונית.

לנוכח האמור, לטענת הנתבעת מדובר בשכר לכל דבר ועניין. הנתבעת אף טוענת כי אילו חלילה היתה קמה למי מהשניים עילת תביעה נגד הנתבע, היה שכר הדירקטורים כפי שפורט בתלוש, נכלל במסגרת השכר הקובע לחישוב זכויותיהם.

הכרעה

8. אין מחלוקת בין הצדדים כי במועדים הרלוונטיים לתביעה, הנתבעת הייתה חייבת בתשלום דמי ביטוח בין שכר המסווג כהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, ואילו בגין תגמול ששולם לדירקטור, (שסווג כהכנסה לפי סעיף 2 (10) לפקודה) לא חלה חובה לשלם דמי ביטוח.

9. יאמר מיד, כי המצב המשפטי שונה בשנת 2008 עת תוקן חוק הביטוח הלאומי באופן שהקים חובה לשלם דמי ביטוח בגין הכנסות גם משכר דירקטורים. כך, במסגרת התיקון, בסעיף 371 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כדלקמן:

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו.

10. לאחר שעיינו בטענות הצדדים לא מצאנו לקבל את עמדת התובעת לפיה התשלומים נשוא ההליך דנן הם שכר דירקטורים, להבדיל משכר עבודה.

11. אנו מקבלות את טענת התובעת כי פירוק השותפות עם עו"ד אליעזרי הצריכה השקעה של זמן ומאמצים ניכרים. ואולם, גם אם נקבל את הטענה שלפיה החלטות אסטרטגיות שהתקבלו בדירקטוריון אינן בסמכות הנהלת החברה (ראה סעיף 92 (ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999), הרי שאין כל מניעה להסיק מהמסמכים שבפנינו כי הפעילות נשוא העניין נעשתה על ידי שלושת השותפים מכח מעמדם כבעלי מניות בחברה. זאת ועוד, גם אם נניח כי ההחלטות התקבלו על ידי השותפים בכובעם כחברי דירקטוריון, אין בכך כדי ללמד על זכאות לשכר בגין פעילות זו.

12. נזכיר, כי ככלל, וככל שלא נקבע אחרת, חבר דירקטוריון איננו זכאי לשכר בגין פעילותו כחבר דירקטוריון. גישתו המסורתית של המשפט האנגלי היתה, כי מנהל אינו זכאי לשכר עבור פעולתו בתור מנהל. בע"א 480/64 איון נ' שמשון בתי חרושת ארץ ישראליים למלט פורטלנד בע"מ, פ"ד יט(2) 381, עמד כב' השופט ח' כהן על מקורו של הכלל האמור, אשר מצא את ביטויו בסעיף 74(1) לפקודת החברות (הוא סעיף 85 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983):

"הוראות סעיף 74(1) לפקודת החברות, האוסר על מנהל חברה לקבל שכר 'בתור שכזה' חוץ מאשר בהתאם לתקנות החברה, מקורן בכלל הגדול של דיני היושר האנגליים שאדם המשמש בתפקיד של נאמנות - ומנהל חברה בכלל זה - אינו זכאי להפיק רווח מן הנאמנות - ועסקי החברה בכלל זה - אם תנאי הנאמנות (או תקנות החברה) אינם מרשים לו במפורש הפקת ריווח שכזה"

13. אכן, בחוק החברות, תשנ"ט-1999 לא מצויה הוראה כדוגמת הוראת סעיף 85 לפקודת החברות [נוסח חדש], ועם זאת, נראה כי בחברה שבה קיימת זהות בין בעלי המניות, חברי הדירקטוריון והעובדים הבכירים, מטבע הדברים, סיווג התשלומים (כשכר, כדיבידנד או לחילופין כשכר דירקטורים) איננו משקף בהכרח מצב עובדתי ברור וחד משמעי, אלא שהוא נתון לשיקול דעתם של השותפים.

14. לנוכח האמור, הדרישות הפורמליות שמציב הנתבע כתנאי להכרה בתשלום כשכר דירקטורים, (כגון קיומם של פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון) אכן מתקבלות על הדעת.

15. קושי נוסף להכיר בתשלומים כשכר דירקטורים נעוץ בעובדה שמהרישום ביומן המשרד עולה כי ברוב המכריע של ישיבות הדירקטוריון נטלו חלק שלושת המייסדים - קורח בורוכוב ואליעזרי. על אף האמור, "שכר דירקטורים" שולם לקורח ולבורוכוב בלבד, באופן המקשה לקשור בין ההשתתפות בישיבות דירקטוריון לבין התגמול בגינן. העובדה שאלעזרי לא קיבל שכר דירקטורים על אף שהשתתף בישיבות מדברת בהקשר זה בעד עצמה.

16. מקובלת עלי גם טענת הנתבע לפיה יש קושי בכך שהסכום נשוא ענייננו דווח למס הכנסה בתלוש שכר, כשכר לכל דבר, והיה נכלל בשכר הקובע אילו היתה מוגשת תביעה. נציין כי תלוש השכר לא תוקן עד היום, ולא הוחלף בדיווח על הכנסה משכר דירקטורים בהתאם לתקנות.

17. לנוכח כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את התביעה.

18. כמקובל בהליכים לפי חוק הביטוח הלאומי - אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ג, (6 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.