4. כידוע,בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לערערים רק בשאלות משפטיות.כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק,חרגה מסמכותה,הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה(ראו:עב"ל (ארצי)10014/98 יצחק הוד -המוסד לביטוח לאומי,פד"ע לד 213 (1999)).

עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכויותיה הבלעדיות של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן(ראו: עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי -המוסד לביטוח לאומי ,לא פורסם ניתן ביום 22.6.2006).

5. בפני ועדת אי הכושר עמדה חוות דעת הרופא המוסמך מיום 30.12.10 אשר המליץ על עבודה חלקית ללא עמידה ממושכת וללא מאמץ גופני חריג והרמת משאות כבדים.

פקידת השיקום בדו"ח כושר השתכרות מיום 9.12.10 בפרק הסיכום, המליצה כדלקמן:

"...בפגישה עמו התרשמתי כי מדובר באיש עבודה, אשר על אף המגבלות הרבות שמהן הוא סובל במהלך השנים ,עשה מאמצים רבים להמשיך בעבודתו ולפרנס את משפחתו. עם ההחמרה במצבו הרפואי חל צמצום ניכר בהכנסותיו וביכולתו לעבוד פרק זמן ארוך ,אך למרות זאת הוא עושה מאמצים ניכרים כדי להמשיך לעבוד ולהתגבר על הקשיים. עם זאת ,התובע הינו עצמאי ובעל מקצוע ,אשר יכול להמשיך ולעסוק בו על אף מצבו הרפואי ועל כן אני ממליצה לראותו כמי שאיבד את יכולת השתכרותו באופן חלקי לצמיתות".

מהאמור לעיל עולה כי, פקידת השיקום הגב' גלעד סברה כי חל צמצום ניכר בהכנסות המערער וביכולתו לעבוד פרקי זמן ארוכים לאור ההחמרה במצבו הרפואי למרות מאמציו הניכרים להמשיך לעבוד לפרנסת משפחתו.

6. כמו כן יש להביא בחשבון את גילו של המערער 63, ואת אחוזי הנכות הגבוהים שנקבעו בשיעור מצטבר המגיע כדי 92% בהן נכויות גבוהות בתחום הלבבי ובתחום הסוכרת ונכויות נוספות. נראה כי השפעתם המצטברת של ליקוים אלה ,בצירוף גילו של המערער והצמצום הניכר בהיקף עבודתו על רקע זה , לא באו לידי ביטוי בהחלטת הועדה.

7. לאור האמור לעיל , דין הערעור להתקבל.

עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לעניין אי כושר על מנת שתשקול פעם נוספת את עמדתה לעניין שעור אי הכושר, בשים לב לליקוייו המרובים של המערער, אופי הליקוי ושעורי הנכות שנקבעו בגין ליקויים אלה והשפעתם המצטברת .

כמו כן הוועדה תתייחס לגילו של המערער ולצמצום הניכר בהיקף עבודתו כאמור בחוות דעת פקידת השיקום בעניין זה.

המערער וב"כ יוזמנו להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה.

הועדה תנמק החלטתה.

המשיב ישלם למערער הוצאות הליך זה בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, ה' שבט תשע"ג, (16 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.