ז. בשנת 2010 אובחן התובע כמי שסובל מבלט דיסק חמור במספר חוליות בצוואר.

3. במסגרת חקירתו הנגדית העיד התובע:

"בזיפות רוב העבודה שלי זה גלילים ויריעות ביטומניות. רוב העבודה זה יריעות ביטומיניות. זה בבוקר להגיע למחסן עם הטנדר ולהעמיס את הגלילים שזה 50 ק"ג כל גליל והציוד של העבודה. לנסוע לשטח להעלות את הגלילים לגג וכל זה מעלים על הכתף. שמים את הגלילים על הכתף ועולים ואחרי שמעלים אותם ופורסים אותם על הגג ומכינים להלחמה. הפריסה נעשית בדרך של גלגול. אני מורח דבק יסוד לפני זה. על זה אני מגלגל את היריעה מותח ומתחיל לפרוס לאט לאט. לוקח את הבלון גז מחבר עם הברנר ומרתך שתיים שלוש פסים והולך הלאה. לאחר מכן חוזר על התהליך עד לסיום הגג. יש אח"כ את הקנטים והפינות" (עמ' 4 ש' 16-24).

4. לשאלות בית הדין השיב התובע הסביר התובע כי מדי יום הוא מרים כ- 20 גלילים, עבודה שנמשכת כשעתיים, ולאחר מכן מקדיש כ- 6 שעות לפריסתם והלחתמם. (עמ' 7 ש' 15-21).

התובע העיד כי בשנתיים וחצי עבד לבד (עמ' 4 ש' 26, עמ' 7 ש' 16) עובדה הנתמכת באישור רואה חשבון שצורף לתצהיר התובע כנספח ב' ולפיו בשנים 2008-2010 לא העסיק עובדים.

דיון והכרעה

5. התנאים הדרושים להוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה נדונו בהרחבה בפסיקה. נקבע, כי יש להוכיח קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה נזק בלתי הדיר, ונזקים זעירים אלו, שלא ניתן לאבחנם כבודדים, הצטברו יחד עד שהביאו בסופו של דבר לנזק שנגרם למבוטח. לפיכך, על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן במהלך יום העבודה (עב"ל 25130-01-11 מיכאל יושבאייב - המוסד לביטוח לאומי, מיום 17.6.12) התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", משמע עליהן להיות דומות, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. אין הכרח שתדירות התנועות תהיה קבועה או סדירה, אך עליהן לחזור על עצמן באופן שיספיק לגרום נזק מצטבר (עב"ל 317/98 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533).

באותם מקרים בהם ניתן לבודד פעולות מסוימות שחוזרות ונישנות במהלך יום עבודה, מתוך מכלול הפעולות, וכאשר אותן פעולות שמבודדים אותן נעשות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק, עדיין ניתן למנות מומחה, כמפורט בעב"ל 465/07 יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.12.07.

6. בעניינו הננו סבורים כי ניתן לבודד שתיים מבין מגוון הפעולות שמבצע התובע באשר הן פעולות חוזרות ונשנות אותן ביצע התובע מדי יום במשך כארבע שנות עבודה.

סידרה אחת של פעולות היא העמסה של גלילי יריעות ביטומניות על הכתף והעלאתן לגג בו מבוצעת עבודת האיטום. כשמשקל כל גליל כ- 40 ק"ג.

סידרה שניה של פעולות היא פריסת הגלילים על הגג בדרך של גלגול, לאחר מריחת שכבת דבק והלחמת היריעות.

פעולות אלה לגרסת התובע, אשר לא נסתרה, בוצעו על ידו כל יום כאשר הרמת הגלילים אל הגג נמשכת כשעתיים ואילו מריחת הדבק, פריסת הגלילים והלחמתם נמשכת כ- 6 שעות.

תדירות ביצוען של אותן שתי פעולות שציינו לעיל נעשתה פרק זמן מספיק על מנת להניח תשתית עובדתית לטענת המיקרוטראומה.

7. כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים ומאחר ולצורך קביעה בדבר קיום פגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה נדרשת חוות דעת רפואית, יש למנות מומחה רפואי שייתן חוות דעתו באשר לקשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימה בצווארו.

החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, (15 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.