הוועדה עיינה בסיכום מידע רפואי דר' קאופמן מ- 12.1.12 ואינה מקבלת מסקנותיו מאחר ועל פי בדיקת U.S.אין פגיעה בשרוול מסובב ולפי צילום כתף ימין אין פגיעה בפרק A.C.J.".

6. טענות המערער -

א. הוועדה הראשונה קבעה כי למערער קרע בסובסקפולריס כפי שאף עולה מבדיקת U.S.מיום 7.9.12.

ב. קביעת הוועדה כי אין פגיעה בשרוול מסובב על פי בדיקת U.S.אינה ברורה.

ג. הוועדה אינה יכולה להסתמך על צילום רנטגן עדכני בעניין כתף ימין שכן צילום זה אבד לוועדה ולא ניתן למערער לעיין בו ולהתייחס אליו.

ד. המערער המציא מסמכים אחרים מהם עולה כי קיימת פגיעה ב- A.C.J..

ה. טעתה הוועדה אשר התעלמה מחוות דעתו של דר' קאופמן.

7. טענות המשיב -

א. העובדה כי מצוי קרע חלקי בסובסקפולריס היה ידוע לוועדה.

אלא שבבדיקת תנועות נמצאה תנועתיות מעל גובה השכם, ולפיכך אין נכות.

ב. הוועדה עיינה בצילום רנטגן ומצאה כי אין פגיעה ב- A.C.J..

8. ההכרעה -

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל.

הערעור מתייחס לשתי פגימות להן טוען המערער. האחת פגיעה בשריר הסובסקפולריס והשנה פריקת ה- A.C.J..

9. אשר לפגיעה בסובסקפולריס, אין מחלוקת כי בדית U.S., של כתף ימין מיום 7.9.11, כפי שאף עולה מפרוטוקול הוועדה מיום 19.1.12, הראתה קרע חלקי של שריר זה.

למרות זאת לא נתנה הוועדה למערער אחוזי נכות בגין פגיעה זאת.

במסקנתה מיום 15.3.12 קובעת הוועדה כי על פי הבדיקה הקלינית מיום 29.1.12 (צ"ל 19.1.12) אין הגבלה המעניקה נכות. כמו כן מוסיפה בהתייחסותה לחוות דעתו של דר' קאופמן כי אין פגיעה בשרוול המסובב על פי בדיקת ה- U.S. .

10. לטעמי בכך נפלה הוועדה לכלל טעות.

משנמצא בבדיקת U.S. מיום 7.9.11 קרע חלקי בשריר היה על הוועדה לשקול יישום סעיף 42(1)(ד) אשר עוסק בפציעת שריר זה.

המשיב טוען כי סעיף 42(1)(ד) דן בפציעת השריר בצורה בינונית, ניכרת וקשה ואילו מצבו של המערער לא מגיע לדרגה זאת, אלא שמדובר בקביעה רפואית המצריכה ידע רפואי ולפיכך צריכה להיעשות ע"י הוועדה.

העובדה כי אין מקום להענקת נכות לאור סעיף ההגבלה בתנועות המרפק (סעיף 41) אינה משפיעה על הענקת נכות לפי סעיף 42(1)(ד).

לפיכך מוחזר עניינו של המערער לוועדה כדי שתשקול יישום סעיף זה.

באם תסבור הוועדה כי דרגת החומרה בפציעת השריר אינה מגיעה לידי דרגת "פציעה בינונית" תשקול יישום סעיף חלקי או מותאם.

11. אשר לפגיעה ב- A.C.J.-

המערער טוען כי לא ניתן לו לעיין בבדיקת הרנטגן החדשה שביצע ואשר עמדה בפני הוועדה בישיבתה מיום 19.1.12, ובכך נפגעה זכות הטיעון שלו.

המשיב לא התייחס לטענה זו.

12. יש להניח כי בדיקת הרנטגן נעשתה ע"י המערער והומצאה על ידו לוועדה כך שביכולתו לשחזרה.

כך או כך משעניינו של המערער מוחזר לוועדה לעררים תתייחס הוועדה לטענתו של המערער לא ניתן לו לעיין בצילום הרנטגן.

הוועדה תשקול ביצוע צילום נוסף ככל שלא יימצא צילום זה.

13. סוף דבר, הערעור מתקבל באופן שעניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית לעררים על מנת:

א. לאור ממצאי ה- U.S.מיום 7.9.11 לפיהם קיים קרע חלקי של שריר הסובסקפולריס, תשקול הוועדה רישום סעיף 42(1)(ד).

ככל שהוועדה תסבור כי דרגת הפציעה פחותה מבינונית תשקול רישום סעיף חלקי או מותאם.

ב. הוועדה תתייחס לטענת המערער כי נמנע ממנו לעיין בתוצאות צילום הרנטגן מיום 3.2.12.

ככל שלא ניתן יהיה לעיין בתוצאות הצילום או בפיענוח תשקול הוועדה ביצוע צילום רנטגן נוסף.

14. המשיב ישלם למערער בנסיבות העניין הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ג, (03 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.