במקרה דנן המערערת נבדקה והוועדה מציינת את ממצאיה האורטופדיים. לגבי מפרקי הירכיים ניתן לראות בבירור כי נמצאו טווחים מלאים, ובכל זאת הוועדה בחרה להעניק סעיף מותאם וקבעה 5%. במקרה שלפנינו הוועדה באה לטובת המערערת. הוועדה עיינה בסיכומי הביקור של הרופא האורטופד המטפל ולעניין הגב בחרה להשאיר את האחוזים שניתנו בשיעור של 20% המשיב סבור שבמקרה שלפנינו הדרך הנכונה היא לפנות בהליך של פנייה מחדש.

לאור כל זאת, סבור המשיב שיש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

4. אקדים ואציין כי דין הערעור להדחות. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

הלכה פסוקה היא כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)). עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 22.6.2006)).

אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע (ארצי) מג/1356 - 01 לביא - המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130).

בענייננו, טענות המערערת מכוונות כולן כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. עפ"י ההלכה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר וזהו תפקיד הועדה.

מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה התכנסה בהרכב נכון אשר כלל מומחים בתחום הפגימות של המערערת. הוועדה שמעה את תלונות המערערת, עיינה בתיק הרפואי על מסמכיו וביצעה בדיקה קלינית במערערת (בדיקה בתחום הנפשי ובדיקה אורטופדית). הוועדה מציינת לעניין התחום האורטופדי כי "הולכת היטב ללא תמיכה", "מפרקי ירכיים טווחים מלאים נטולי כאב". עוד מציינת הוועדה כי עיינה בסיכומי ביקור רפואי של הרופא האורטופד המטפל וכן עיינה בסכום ביקור ממרפאת כאב.

בסיכומו של דבר הוועדה מעריכה על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה את אחוזי הנכות שיש ליתן למערערת. קביעת הוועדה לעניין זה הינה עניין רפואי המבוסס על שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ובית הדין לא יתערב בקביעה זו. יתר על כן, הנמקת הוועדה ברורה, ניתנה לאחר שביצעה בדיקה קלינית אורטופדית במערערת ואין כל קושי לעמוד על הלך רוחה.

לנוכח כל האמור לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה המחייבת התערבותו של ביה"ד.

סוף דבר:

5. (א) הערעור נדחה.

(ג) כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי - אין צו להוצאות חרף דחיית הערעור.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה בתוך 30 יום.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ג, (19 פברואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.