ב. במסגרת דיון מוקדם שהתקיים ביום 15/10/12, בפני ראש ההרכב, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי בתיק וזאת לאחר שמלוא החומר הרפואי של התובעת יתקבל.

ג. לאחר שמלוא החומר הרפואי התקבל ניתנה החלטה בדבר מינוי המומחה, על מנת שיקבע האם בתקופה שמתאריך 6/6/11, נעדרה התובעת מעבודתה "בשל מצב רפואי הנובע מן ההריון המסכן את האישה ו/או את עוברה".

ד. בתאריך 30/12/12 התקבלה חוות דעתו של המומחה, אשר בעקבותיה הוגשה הבקשה שלפניי.

4. הבקשה

במסגרת הבקשה ביקשה התובעת להפנות אל המומחה 12 שאלות הבהרה.

במסגרת התגובה, ככל שהיא התייחסה לשאלות ההבהרה, התייחס הנתבע לכל אחת מ - 12 השאלות שהפנייתן התבקשה וציין, ביחס לכל אחת מהן, מדוע אין מקום להפנותה.

לאחר שעיינתי בחוות דעתו הברורה והבהירה של המומחה, בבקשה ובתגובה הגעתי למסקנה כי יש מקום ולו מטעמי זהירות, להפנות אל המומחה רק את שאלה מס' 5:

בחוות דעתך ציינת כי " ניתן להניח כי הלחצים שחשה בבטנה היו אולי התכווצויות." אנו למדים ממשפט זה כי האבחון שהענקת לממצאים הנ"ל אינו וודאי.

אנא ציין אילו עוד אבחנות יכולות להתאים למצבה של התובעת כפי שהובא לעיונך והאם האבחנות הללו יכולות להוות הצדקה לשמירת הריון?

5. המומחה מתבקש לעשות מאמץ להשיב על השאלה הנ"ל בתוך 30 יום מיום שתומצא לו החלטה זו, ביחד עם החומר הרפואי שהועבר לעיונו במצורף להחלטה על מינויו כמומחה.

6. בנקודה זו אציין כי בכל הקשור לשאר שאלות ההבהרה שביקשה התובעת להעביר למומחה, לא מצאתי שיש מקום להעבירן וזאת מהטעמים שפירט הנתבע בתגובה ובשים לב לכך שהמומחה הסביר היטב מדוע, לדעתו, ועל סמך העובדות הרלוונטיות והמסמכים הרפואיים של התובעת, לא היה במצבה כדי להצדיק הענקת שמירת הריון, כאשר השאלה מדוע רופא כזה או אחר העניק לתובעת חופשת מחלה או המלצה לשמירת הריון אינה מעלה ואינה מורידה שהרי אם חוק הביטוח הלאומי היה קובע כי די באישור שכזה, ממילא לא היה צורך שביה"ד יכריע בתביעות מסוג זה.

7. להמשך מעקב מזכירות.

ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.