4. באשר לליקוי השמיעה הרי שנכות נקבעה למערערת בוועדה מיום 5.1.09. לאחר מכן היתה המערערת בפני וועדה בחודש מרץ 2010. בוועדה זו לא נקבעה לה נכות בגין ליקוי השמיעה. אף בפני הוועדה דנן אין אנו מוצאים תלונה אודות ליקוי שמיעה. לנוכח זאת לא צריכה היתה הוועדה לדון בענין שלא נטען בפניה ולא היה בפני הוועדה הקודמת (מחודש מרץ 2010). לנוכח זאת דין הטענות בענין זה להידחות.

5. באשר לליקוי הפסיכיאטרי ולהעדר המתורגמן הרי שבענין זה יש לקבל את טענת המערערת. כשמדובר בליקוי מסוג זה - ליקוי נפשי - הבדיקה הקלינית שיש לעשות, כדי לשלול את הטענות שהופיעו במסמכים הרפואיים שהביאה (שתומכים בטענותיה), דורשת תקשורת עמה. תקשורת כזו צריך ליצור הפסיכיאטר. הפסיכיאטר בוועדה דנן לא יודע את השפה הערבית כך עולה מהדברים. לשם כך נזקקו למתורגמן מזדמן. לא ברור מיהו אותו מתורגמן מזדמן, מה ידיעותיו בשפה הערבית, מה הקשר שלו עם התובעת או עם המוסד. עבודת הוועדה הרפואית לעררים, נעשית כרשות מנהלית מעין שיפוטית. מדובר בסמכות שנקבעה בדין. לא ניתן שהתרגום יעשה באופן אקראי ומזדמן על ידי מי שכישוריו כלל לא ברורים. אין מדובר "בהעברת דברים" גרידא כטענת המשיב אלא יש צורך בהבנת השפה כדבעי כולל אבחנות דקות מיני דק (ניואנסים), של מונחים. לא ניתן אפוא לדעת האם אכן הדברים התלבנו כדבעי. אין ספק שבתחום האורתופדיה או בתחומים רפואיים אחרים התקשורת עם המבוטח, פחות משמעותית ומהותית ולתיעוד רפואי כמו מסמכים צילומים ובדיקות יש משקל נכבד. בתחום דנן, הבדיקה הקלינית נעשית באמצעות דיאלוג עם המבוטח וזה לא יכול להתבצע, אלא אם יש מתורגמן בקיא שעומד לרשות הוועדה, אשר יכול לבצע עבודת תרגום כדבעי. אי העמדת מתורגמן לשפה הערבית מונע למעשה את היכולת של הוועדה, ובפרט הפסיכיאטר שישב בה, לבצע בדיקה קלינית כנדרש, ולבחון את טענותיה של המערערת בתחום הנפשי פסיכיאטרי. העדר מתורגמן כשעסקינן בליקוי נפשי מהווה למעשה מחסום בפני מי שאינו דובר את השפה העברית. יש לזכור כי השפה הערבית הינה שפה רשמית במדינת ישראל וכי מדובר באוכלוסייה נכבדה ובפרט בירושלים. מחסום שפה זה מונע את זכותם לנכות כללית ופוגע הלכה למעשה בביטחון הסוציאלי שלהם ובכבוד האדם שעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הסתמכות על מתורגמן אקראי שלא ברור מה הקשר שלו למבוטח ומה ידיעתו את השפה העברית והערבית עשויה להביא לתוצאה מוטעית. בנסיבות אלה נכון שיהיה באופן קבוע מתורגמן לשפה הערבית.

כאמור מתורגמן לשפה הערבית לא היה כאן ולפיכך ראוי שהענין יחזור לבחינה בפני הוועדה. למועד זה יתייצב אף מתורגמן שיוזמן על ידי הוועדה.

6. באשר להעדר מומחה מתחום הקרדיולוגיה הרי שכאן נקבע בעבר בפסיקה כי תחום הקרדיולוגיה והתחום הפנימאי הינם תחומים קרובים. אולם, נדמה שראוי במקרה זה בו מוחזר הענין בפני הוועדה, שבין חבריה ישב קרדיולוג שזו מומחיותו. לנוכח זאת אני מחייב את הוועדה לצרף אל חבריה קרדיולוג שיבחן את טענות המערערת ויתייחס אליהן וינמק

7. סוף דבר - עניינה של המערערת בתחום הלבבי ובתחום הפסיכיאטרי, יוחזר לוועדה בהרכבה ישב קרדיולוג ואליה יוזמן מתורגמן לשפה הערבית. הואיל והמערערת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.