7. התובע טוען, כי הפגיעה בשמיעתו נגרמה לו כתוצאה מחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו, בעוד שהנתבע טוען, כי אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה של התובע, אם קיים, וכי ליקוי השמיעה נגרם לתובע כתוצאה ממצב תחלואתי טבעי.

מינוי מומחה רפואי:

8. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר ראובן בן טובים, אשר מסר חוות דעת מומחה ביום 7/6/12 והשיב על שאלות הבהרה בתאריך 31/10/12.

בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן:

"מר שייך זייד איבראהים עבד בסה"כ ב-2 עשורים בחברות בניה שונות, עם הפסקה בת כשנה (כמובטל).

2 אודיומטריות בתיק הרפואי הנלווה.

הראשונה (כרונולוגית) מ-14/10/09 מכון "המסאת" המאופיינת, בין היתר:

· לקות שמיעתית חמורה דו צדית עם מרוח אויר עצם (ABG) ניכר ומשמעותי של כ-DB50 דו צדית, כאשר ערכי ה-SRTנעים בינות ל-DB70/90 (LT/RT), וערכי הולכת האויר אף חמורים מזאת, כאשר ערכי ההולכה הסנסורית בתחום תדרי הדיבור הינם בגבול התחתון של הנורמה, ועם לקות מה בתחום התדרים הגבוהים.

ובסה"כ - תבנית אודיטורית זו הינה תולדת תחלואה אנדוגנית קונסטיטוציונלית (ובסבירות גבוהה ממקור אוזן תיכונה) ואין לה כל קשר גרימה ו/או החמרה מחשיפה לרעש, וזאת כלל ועיקר.

השניה שנערכה כשנה מאוחר יות ב-5/7/10 במכון "אתי ישראל" ובה נצפית:

· החמרה משמעותית בהולכה הסנסורית, קרי, סגירת מרוח אויר עצם (ABG) במשמאל, כאשר מימין עדיין קיים מרוח אויר עצם.

ובסה"כ מדובר בלקות שמיעתית מעורבת, עמוקה וחמורה דו צדית (RT<LT) ושהינה (כנ"ל) תולדת תחלואה אנדוגנית, ואינה קשורה כלל ועיקר בגרימה או בהחמרה מחשיפה לרעש.

· יש להדגיש שמדובר בכ-2 עשורי עבודה (עם הפסקה בת שנה), בעוד קצב הנסיגה באוכלוסיות עובדים ברעש מזיק וממושך הינו כ-DB2 בשנה באיזורי תדר KHZ4 ובעשור הראשון לחשיפה, ובעשור השני והשלישי הקצב יורד ל-DB0.2-0.3 בשנה בסה"כ. ואילו כאן, מדובר בקצב החמרה/ונסיגה הגבוה בעשרות מונים רבות בהשוואה לקצב הירידה באוכלוסיות עובדים ברעש (כנ"ל).

בתשובות לשאלות כב' ביהמ"ש:

א. לקות שמיעתית עמוקה/וחמורה/דו צדית מעורבת ועם מרוח אויר עצם (ABG) בימין אשר מעיד על אתיופתוגנזה ממקור תחלואי אנדוגני (בסבירות גבוהה מאוזן תיכונה), וללא כל קשר גרימה ו/או החמרה בהתייחס לעבודה/וחשיפה לרעש.

...

ביחס לטינטון:

ו. אכן, ואולם ללא קשר לחשיפה לרעש, אלא כתוצאת תחלואה אנדוגנית קונסטיטוציונלית...".

בתשובתיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי "התבניות האודיו מטריות הנ"ל אינן תולדת חשיפה לרעש אלא כתולדת מקור תחלואי אנדוגני".

9. ב"כ התובע הודיע בכתב לבית הדין ביום 31/12/12, כי לאור האמור בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה הוא מבקש למחוק את התביעה. היות והיו דיונים בתיק ומונה מומחה רפואי מטעם בית הדין - על כן מחובתי לתת פסק דין לגופו של עניין.

10. לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובע סובל מליקוי שמיעה חמור דו צדדי מעורב ועם מרווח אויר עצם (ABG) בימין על רקע תחלואתי אנדוגני וללא קשר סיבתי רפואי או משפטי לחשיפתו לרעש מזיק בעבודתו.

על כן התביעה בגין ליקוי השמיעה נדחית בזאת.

כן נדחית התביעה בגין הטנטון, כי בהעדר ליקוי שמיעה על רקע תעסוקתי ולא ניתן להכיר בטנטון כקשור לתנאי עבודתו של התובע.

11. אין צו להוצאות.

12. הדיון הקבוע ליום 2/1/13 - מבוטל.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ג, (1 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.