5. כן יש לציין, כי התובע נעצר כחשוד על ידי משטרת ישראל בתאריך 31/12/09, הובא למעצר לפני שופט ב-1/1/10 ומעצרו הוארך עד ל-4/1/10. ב-6/1/10 הובא התובע בפני שופט תורן וסוכם, כי הוא ישוחרר מהמעצר בכפוף לכך שלא יכנס לתחומי העיר אום-אל-פחם במשך 30 יום, כלומר, עד ה-6/2/10.

6. הנתבע שלח לתובע כאמור את המכתב על תוצאות החלטת הוועדה הרפואית מיום 15/12/09 וכן גם את הדיסק עם המסמכים הרפואיים, אך המכתב חזר לנתבע כ"לא נדרש". לא ידוע לבית הדין גם מתי חזר המכתב הרשום לנתבע, כי לא הובאה ראיה כלשהי בנדון.

7. בנסיבות אלה טוען ב"כ התובע, כי התובע לא קיבל את תוצאות הוועדה הרפואית מיום 15/12/09, היות והיה במעצר ואחר כך בצו הרחקה מאזור עיריית אום-אל-פחם. כמו כן, למרות שהתובע היה מיוצג באותה העת על ידי ב"כ התובע, לא נשלחו המסמכים לב"כ התובע ובא כוח הנתבע טענה כי הם לא נוהגים לשלוח החלטות ועדות רפואיות לבאי כוח המבוטחים, אלא אם כן מגישים להם ויתור על סודיות רפואית, דבר שלא הוגש באותו השלב על ידי בא כוח התובע.

8. באת כוח הנתבע התנגדה לקבלת התביעה בנימוק, כי מחובתו של התובע היה לקבל את הדואר אשר נשלח אליו במועד בדואר רשום.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

9. אין בפני בית הדין ראיה כלשהי על המועד בו נשלח בפועל הדואר הרשום אל התובע, פרט לכך שהמכתב הודפס בתאריך 23/12/09.

10. בנוסף, יש להדגיש כי החל מיום 31/12/09 התובע היה במעצר ולאחר מכן הורחק מהעיר אום-אל-פחם עד לתאריך 6/2/10 וזאת על פי צו של שופט בית משפט השלום בחדרה, על ידי כב' השופט מוחמד מסארווה.

11. מכאן עולה באופן ברור, כי התובע לא יכול היה לקבל את הדואר הרשום, לא בגלל שהתובע לא רצה, אלא בגלל שלא היה באזור ולא היה באפשרותו להגיע לסניף הדואר על מנת לקבל את הדואר הרשום.

12. בנסיבות אלה אני מקבלת את התביעה וקובעת, כי התובע לא קיבל את המכתב של המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה הרפואית מיום 15/12/09.

13. על כן הערעור שהוגש לבית הדין בתיק זה ישמש כערעור על החלטת הוועדה הרפואית מיום 15/12/09 ועל הנתבע לזמן את התובע בהקדם לוועדה רפואית לעררים, לשמיעת ערעורו. התובע יהיה רשאי להגיש כל מסמך רפואי רלוונטי לצורך הדיון בערעור.

14. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י' שבט תשע"ג, (21 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.